1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:13,471 --> 00:00:14,973
‫- שדרת לנוקס‬
‫שדרות מלקולם אקס -‬

4
00:00:15,682 --> 00:00:17,017
‫זה כאן.‬

5
00:00:17,600 --> 00:00:18,476
‫זאת ניו יורק.‬

6
00:00:18,560 --> 00:00:19,436
‫- הארלם -‬

7
00:00:20,729 --> 00:00:22,063
‫כדורסל רחוב.‬

8
00:00:22,689 --> 00:00:24,190
‫זאת התרבות שלנו.‬

9
00:00:24,274 --> 00:00:26,026
‫זה מה שאנחנו עושים, אחי.‬

10
00:00:26,109 --> 00:00:27,152
‫זאת העבודה שלנו.‬

11
00:00:28,278 --> 00:00:31,156
‫בזמנו, זה היה כמו מסיבת שכונה גדולה.‬

12
00:00:32,282 --> 00:00:34,034
‫האווירה, האנרגייה.‬

13
00:00:34,617 --> 00:00:36,077
‫זה היה פשוט מיוחד.‬

14
00:00:36,161 --> 00:00:37,579
‫עמוס כאן!‬

15
00:00:37,662 --> 00:00:40,373
‫השחקנים נותנים פה מופע, והקהל אוהב את זה!‬

16
00:00:41,708 --> 00:00:45,253
‫אבל AND1 פשוט לקחו את זה לרמה אחרת.‬

17
00:00:45,336 --> 00:00:48,256
‫זה הכדורסל של AND1. הוא סוחף את האומה,‬

18
00:00:48,339 --> 00:00:51,009
‫והופך לאחד ממותגי הכדורסל הכי גדולים.‬

19
00:00:51,092 --> 00:00:54,054
‫טוקיו, יפן, ונצואלה, ברזיל.‬

20
00:00:54,554 --> 00:00:56,473
‫זו הייתה מהומה.‬

21
00:00:56,556 --> 00:00:58,016
‫אני אוהבת את AND1.‬

22
00:00:58,099 --> 00:01:01,102
‫אני אוהב את AND1.‬
‫אני לובש רק AND1, לא מתקרב לנייקי.‬

23
00:01:01,644 --> 00:01:04,689
‫התור הוא לא בבלוק, הוא הבלוק עצמו!‬

24
00:01:04,773 --> 00:01:05,607
‫AND1?‬

25
00:01:05,690 --> 00:01:08,443
‫היו להם השחקנים הכי טובים בכדורסל רחוב.‬

26
00:01:08,526 --> 00:01:12,155
‫ולשחקנים הכי טובים יש את השמות הכי טובים,‬
‫כמו "סקיפ 2 מיי לו".‬

27
00:01:14,449 --> 00:01:15,617
‫"דה מיין איוונט."‬

28
00:01:15,700 --> 00:01:17,827
‫"דה מיין איוונט!"‬

29
00:01:20,455 --> 00:01:22,248
‫"שיין, מכונת הכדרור."‬

30
00:01:22,332 --> 00:01:24,501
‫תיכנס למצב סופרמן, שיין!‬

31
00:01:25,210 --> 00:01:27,420
‫אנחנו מדברים על "הוט סאוס"!‬

32
00:01:30,632 --> 00:01:32,717
‫אנחנו מדברים על "הפרופסור"!‬

33
00:01:35,095 --> 00:01:39,808
‫AND1 קוראת תיגר על ענקי התעשייה,‬
‫ואין לה תוכניות לסגת.‬

34
00:01:41,309 --> 00:01:44,354
‫הרבה אנשים היום שואלים, "מה קרה ל-AND1?"‬

35
00:01:44,437 --> 00:01:47,398
‫אני לא יודע מה קרה לה, והייתי חלק ממנה.‬

36
00:01:56,407 --> 00:01:58,868
‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬

37
00:03:01,848 --> 00:03:05,059
‫- אוניברסיטת פנסילבניה -‬

38
00:03:06,227 --> 00:03:09,564
‫לעולם לא הייתי יכול להקים עסק‬
‫בלי ההשכלה שלי ב"וורתון",‬

39
00:03:11,191 --> 00:03:13,818
‫אבל אחרי היום השני שם,‬

40
00:03:15,195 --> 00:03:17,280
‫כמה דברים נהיו מאוד ברורים עבורי.‬

41
00:03:17,363 --> 00:03:18,740
‫- אולם ג'ון מ' הנטסמן -‬

42
00:03:18,823 --> 00:03:21,743
‫כל בני המחזור שלי היו ממוקדים‬
‫במה שהם רוצים לעשות,‬

43
00:03:22,327 --> 00:03:23,578
‫ולי לא היה מושג.‬

44
00:03:25,496 --> 00:03:30,919
‫אני חושב שהייתי משחק כדורסל‬
‫ארבע-שמונה שעות על כל שעה שבה הייתי לומד.‬

45
00:03:33,504 --> 00:03:37,133
‫באותו קיץ‬
‫עשיתי התמחות בחינם בבנקאות השקעות.‬

46
00:03:39,802 --> 00:03:43,806
‫אמרתי, "זה מבאס. אני לא עושה את זה.‬
‫אני רוצה לעשות משהו שאני אוהב.‬

47
00:03:45,225 --> 00:03:48,811
‫"אם כל יום אוכל להתעורר ולחשוב על כדורסל,‬

48
00:03:48,895 --> 00:03:50,355
‫"זה יהיה יום מעולה."‬

49
00:03:51,064 --> 00:03:53,775
‫זו הייתה תחילת דרכי להקמת עסק משלי.‬

50
00:03:56,194 --> 00:03:58,655
‫אני מכיר בגבולות היכולות שלי.‬

51
00:03:59,197 --> 00:04:02,909
‫חשבתי, "אין סיכוי שאוכל לעשות את זה לבד.‬
‫אני חייב למצוא שותף".‬

52
00:04:04,035 --> 00:04:06,537
‫סת' ואני הכרנו בכיתה ז'.‬

53
00:04:07,622 --> 00:04:13,378
‫הוא הציע לי איזה רעיון בקולג', אז הסכמתי,‬
‫כי הכי כיף לעבוד עם החבר הכי טוב שלך.‬

54
00:04:15,296 --> 00:04:19,592
‫סת' דיבר על איזה בחור צעיר‬
‫שהוא הכיר כששיחק כדורסל,‬

55
00:04:19,676 --> 00:04:21,511
‫ואמר לי שאני חייב לפגוש את טום.‬

56
00:04:22,887 --> 00:04:27,392
‫כשאתה משחק עם מישהו כדורסל,‬
‫מהר מאוד אתה לומד עליו הרבה.‬

57
00:04:28,268 --> 00:04:31,271
‫לטום היה ממוצע ציונים 3.96 בוורתון.‬

58
00:04:31,354 --> 00:04:32,897
‫חשבתי, "איך זה יכול להיות?‬

59
00:04:32,981 --> 00:04:35,483
‫"הבן אדם משחק כדורסל שבע שעות ביום."‬

60
00:04:36,109 --> 00:04:38,903
‫הוא אמר, "רק שתדע, טום הוא בחור קצת מוזר".‬

61
00:04:38,987 --> 00:04:42,991
‫הוא מביט למטה,‬
‫לא יוצר קשר עין, מדבר בקול חלש מאוד.‬

62
00:04:43,074 --> 00:04:45,118
‫- טום אוסטין‬
‫מייסד שותף של AND1 -‬

63
00:04:45,201 --> 00:04:49,205
‫אבל טום היה מבריק,‬
‫והוא היה הגאון האמיתי מאחורי AND1.‬

64
00:04:50,206 --> 00:04:51,499
‫- זו ארץ האל -‬

65
00:04:51,582 --> 00:04:53,668
‫גדלתי בעיירות קטנות בניו אינגלנד.‬

66
00:04:53,751 --> 00:04:55,503
‫עברנו דירה שלוש פעמים.‬

67
00:04:56,087 --> 00:04:57,797
‫הייתי ילד ביישן ושקט,‬

68
00:04:57,880 --> 00:05:00,883
‫וכדורסל היה הדבר‬
‫שבזכותו יכולתי להתחבר לאנשים.‬

69
00:05:01,467 --> 00:05:03,428
‫אז דיברתי עם טום ושאלתי אותו,‬

70
00:05:03,511 --> 00:05:07,932
‫"גבר, תרצה להקים עסק כדורסל?‬
‫מה חשבת לעשות בשנה הבאה?"‬

71
00:05:09,517 --> 00:05:11,227
‫לא היו לי מיומנויות מקצועיות.‬

72
00:05:11,311 --> 00:05:15,982
‫עבדתי רק במשרות עם שכר נמוך מאוד,‬
‫כמו שטיפת כלים, פינוי שולחנות.‬

73
00:05:16,065 --> 00:05:18,609
‫אז כששמעתי שהם עובדים‬
‫על סטארט-אפ של כדורסל,‬

74
00:05:18,693 --> 00:05:22,238
‫זה היה כמו גלגל הצלה עבורי,‬
‫כי רק רציתי להישאר מחובר למשחק,‬

75
00:05:22,322 --> 00:05:24,490
‫ורציתי ללבוש מכנסיים קצרים בעבודה.‬

76
00:05:26,117 --> 00:05:27,994
‫הייתה לנו פגישה בפיצרייה,‬

77
00:05:28,494 --> 00:05:32,373
‫וניסינו להבין איזו זהות תהיה למותג שלנו.‬

78
00:05:32,874 --> 00:05:34,917
‫כשאתה קולע סל ועושים עליך עבירה,‬

79
00:05:35,001 --> 00:05:37,712
‫מפני שאתה יודע שהזריקה תיכנס,‬
‫אתה אומר "AND1".‬

80
00:05:37,795 --> 00:05:39,922
‫לא אומרים "AND1". צועקים "AND1".‬

81
00:05:40,006 --> 00:05:43,384
‫זו הדרך המושלמת ללכלך.‬
‫-זה כאילו, "AND1, בן זונה!"‬

82
00:05:43,468 --> 00:05:46,971
‫ואז חשבתי על הרעיון‬
‫שאפשר להדפיס משפטי טראש-טוק על חולצה.‬

83
00:05:47,055 --> 00:05:50,600
‫אז כתבתי 30 סיסמאות ואמרתי,‬
‫"זאת החולצה הראשונה שלנו".‬

84
00:05:51,100 --> 00:05:54,687
‫"מצטער, חשבתי שאתה שחקן",‬
‫"אני נהג האוטובוס שמסיע את כולם לבית ספר".‬

85
00:05:54,771 --> 00:05:56,439
‫"תענוד קולר, הפסדת כמו כלב."‬

86
00:05:56,522 --> 00:05:59,442
‫והכי מפורסם היה,‬
‫"המשחק שלך מכוער כמו הבחורה שלך".‬

87
00:05:59,525 --> 00:06:00,818
‫היו עוד איזה שישה,‬

88
00:06:00,902 --> 00:06:04,822
‫וכולם הגיעו מהפעם הראשונה‬
‫שבה ישבתי לכתוב טראש-טוק.‬

89
00:06:04,906 --> 00:06:09,077
‫אבל זה היה השיא של 15 שנה של לשחק כל הזמן.‬

90
00:06:11,496 --> 00:06:13,122
‫כשהתחלנו עם AND1,‬

91
00:06:13,206 --> 00:06:15,291
‫לא ידענו איך עובדים עסקי הסחורות,‬

92
00:06:15,375 --> 00:06:17,585
‫איך עובדת קמעונאות. לא ידענו כלום.‬

93
00:06:18,086 --> 00:06:21,964
‫אז יצרנו תרבות משלנו,‬
‫ולפעמים זה היה דבר יפהפה,‬

94
00:06:22,048 --> 00:06:24,092
‫ולפעמים זה היה "בעל זבוב".‬

95
00:06:24,884 --> 00:06:28,805
‫שני בוגרי וורתון ובוגר סטנפורד,‬
‫שמוכרים חולצות מתא מטען של מכונית.‬

96
00:06:29,305 --> 00:06:33,810
‫בשנה הראשונה הפסדנו כסף,‬
‫אבל אני זוכר את ההרגשה כשמישהו אמר,‬

97
00:06:33,893 --> 00:06:36,938
‫"אני רוצה לשלם על החולצות שלכם."‬
‫חשבתי, "ואו!"‬

98
00:06:37,021 --> 00:06:39,190
‫ואנשים אהבו את חולצות הטראש-טוק,‬

99
00:06:39,273 --> 00:06:41,484
‫אז הרגשנו שאולי יש לנו כאן משהו.‬

100
00:06:41,567 --> 00:06:46,447
‫ואז קיבלנו הזמנה‬
‫של שלושה או ארבעה סגנונות מ"פוט לוקר".‬

101
00:06:46,531 --> 00:06:49,700
‫אלוהים, קיבלנו עכשיו הזמנה של 13 אלף דולר!‬

102
00:06:49,784 --> 00:06:53,955
‫בשאר החנויות רואים ילדים מסתובבים‬
‫עם החולצות שלנו, והם מתקשרים אלינו.‬

103
00:06:54,038 --> 00:06:57,667
‫לראשונה אנחנו לא מתקשרים לאנשים,‬
‫אלא אנשים מתקשרים אלינו.‬

104
00:06:57,750 --> 00:07:01,087
‫"אוקיי, יש לנו כאן משהו. זה יעבוד."‬

105
00:07:01,212 --> 00:07:03,506
‫…הופך לעסק גדול של חברת חולצות טי.‬

106
00:07:03,589 --> 00:07:07,427
‫אופנה כזאת היא לא משהו שרואים בכל יום,‬
‫אבל הם עלו על משהו.‬

107
00:07:07,510 --> 00:07:11,597
‫קדימה, אנחנו רוצים לעשות את זה! נכון?‬
‫-טוב, אני ציפיתי לשחק כדורסל,‬

108
00:07:11,681 --> 00:07:13,391
‫אבל כנראה שזה כבר לא רלוונטי.‬

109
00:07:14,142 --> 00:07:15,601
‫אתה רוצה לשחק?‬

110
00:07:15,685 --> 00:07:20,022
‫- "הנסיך המדליק מבל-אייר" (1995) -‬

111
00:07:21,274 --> 00:07:22,358
‫בשנה הראשונה‬

112
00:07:22,442 --> 00:07:24,485
‫המכירות שלנו הגיעו ל-1.6 מיליון.‬

113
00:07:24,569 --> 00:07:26,737
‫- ב-AND1 הם צעירים, חצופים‬
‫והופכים "טראש" לדולרים -‬

114
00:07:26,821 --> 00:07:29,115
‫ואז האתגר הפך להיות, "אוקיי, מה הלאה?"‬

115
00:07:29,824 --> 00:07:32,118
‫רצינו להיות חברה של מיליארד דולר.‬

116
00:07:32,201 --> 00:07:34,495
‫מהיום הראשון התחרינו למעשה במותג אחד.‬

117
00:07:44,547 --> 00:07:46,632
‫- פשוט עשו את זה‬
‫נייקי -‬

118
00:07:46,716 --> 00:07:51,512
‫נייקי הייתה המתחרה העיקרית שלנו,‬
‫והם קישרו את עצמם לכישרון גדול.‬

119
00:07:51,596 --> 00:07:54,474
‫יש לנו כאן‬
‫את ה"אייר ג'ורדן" החדשות והמשופרות.‬

120
00:07:54,557 --> 00:07:59,562
‫רצינו להיות מותג הכדורסל מספר אחת בעולם.‬
‫לא נוכל לעשות זאת אם לא יהיו לנו נעליים.‬

121
00:08:00,188 --> 00:08:01,772
‫שם היה הכסף,‬

122
00:08:01,856 --> 00:08:03,900
‫ונייקי פשוט סגרה את כל השוק הזה.‬

123
00:08:03,983 --> 00:08:07,487
‫נעלי היי-טק ופרסומות מבריקות‬
‫רק נעשות יותר ויותר מתוחכמות.‬

124
00:08:07,570 --> 00:08:09,071
‫נייקי פשוט עושה את זה.‬

125
00:08:09,155 --> 00:08:12,700
‫רווחי הרבעון הרביעי עלו ל-126 מיליון דולר.‬

126
00:08:12,783 --> 00:08:15,828
‫כשמביאים את הספורטאי הנכון,‬
‫עם הפרסום הנכון,‬

127
00:08:15,912 --> 00:08:19,499
‫זה יוצר סיטואציה חזקה מאוד בשוק.‬

128
00:08:20,583 --> 00:08:23,294
‫אז עכשיו אנחנו צריכים‬
‫להשיג מייקל ג'ורדן משלנו.‬

129
00:08:23,377 --> 00:08:25,713
‫לא יכולנו להתחיל עם חבר'ה מדרג ב'.‬

130
00:08:25,796 --> 00:08:28,883
‫כדי לעשות את זה,‬
‫אנחנו צריכים מישהו מדרג א'.‬

131
00:08:28,966 --> 00:08:29,967
‫מרבורי.‬

132
00:08:33,471 --> 00:08:36,766
‫אין שום "אם"‬
‫לגבי סטפון מרבורי מג'ורג'יה-טק.‬

133
00:08:36,849 --> 00:08:40,353
‫הוא אומר שהוא מוכן להמשיך קדימה‬
‫ולשחק עם מג'יק ומייקל.‬

134
00:08:40,853 --> 00:08:44,732
‫כולם בכדורסל הכירו את סטף.‬
‫הוא היה שחקן כדורסל מחשמל.‬

135
00:08:44,815 --> 00:08:49,070
‫בבחירה הרביעית בדראפט ה-NBA של 1996,‬

136
00:08:49,153 --> 00:08:51,697
‫מילווקי "באקס" בוחרת‬

137
00:08:51,781 --> 00:08:55,910
‫את סטפון מרבורי מאוניברסיטת ג'ורג'יה-טק.‬

138
00:08:55,993 --> 00:08:57,870
‫עם האיש הזה אי אפשר לפספס.‬

139
00:08:57,954 --> 00:09:00,873
‫למעשה הימרנו על כל החברה עם סטף.‬

140
00:09:00,957 --> 00:09:03,960
‫אמרנו, "אנחנו רוצים‬
‫שתחתום על הסכם ייצוג לעשר שנים",‬

141
00:09:04,043 --> 00:09:08,381
‫מה שהיה דבר שלא נשמע כמותו עבור ילד‬
‫שמעולם לא שיחק דקת כדורסל מקצועני.‬

142
00:09:16,556 --> 00:09:17,974
‫- לאורך כל היום -‬

143
00:09:19,642 --> 00:09:22,186
‫מג'ורג'יה-טק, מספר שלוש,‬

144
00:09:22,270 --> 00:09:25,398
‫סטפון מרבורי!‬

145
00:09:25,481 --> 00:09:29,235
‫בערב הפתיחה אני וסת' ישבנו ממש על הפרקט,‬

146
00:09:29,318 --> 00:09:30,820
‫והיינו ממש נלהבים.‬

147
00:09:30,903 --> 00:09:33,406
‫הנעליים נכנסות לשוק ונמכרות ב"פוט לוקר",‬

148
00:09:33,489 --> 00:09:35,116
‫הפרסומות בטלוויזיה משודרות.‬

149
00:09:35,950 --> 00:09:39,203
‫מי ידע שכל מה שבנינו יעלה באש באותו לילה?‬

150
00:09:41,539 --> 00:09:44,917
‫אני עדיין יכול לראות את זה.‬
‫סטף קופץ, ואני חושב, "או-או…"‬

151
00:09:50,047 --> 00:09:51,299
‫אלוהים.‬

152
00:09:52,341 --> 00:09:54,635
‫יש לי זיעה קרה רק מלראות את זה.‬

153
00:09:55,219 --> 00:09:57,388
‫הפרצופים שלנו לבנים.‬

154
00:09:58,806 --> 00:10:02,852
‫אלוהים, רק יצאנו עם קמפיין‬
‫של "שבירת קרסול" עם סטפון מרבורי,‬

155
00:10:02,935 --> 00:10:07,356
‫וסטפון שבר את הקרסול עם הנעליים שלנו,‬
‫שבוע לפני שהנעליים אמורות לצאת לשוק!‬

156
00:10:07,440 --> 00:10:09,942
‫סטפון מרבורי מקבל סיוע כדי לרדת מהפרקט…‬

157
00:10:13,446 --> 00:10:16,824
‫בדרך כלל אני מחלים מהר מאוד,‬
‫אבל זאת פציעה קצת יותר חמורה,‬

158
00:10:16,907 --> 00:10:20,036
‫ככה שממש כואב לי לדעת שאני לא יכול לשחק.‬

159
00:10:20,661 --> 00:10:24,123
‫אז אנחנו במנהרה,‬
‫ואנחנו רואים את הסוכן של סטף,‬

160
00:10:24,206 --> 00:10:27,335
‫והוא מסתכל עלינו עם פגיונות בעיניים.‬

161
00:10:28,377 --> 00:10:29,795
‫מישהו מהקבוצה שלו אומר,‬

162
00:10:29,879 --> 00:10:34,592
‫"אולי אעלה את סטפון לשידור בטלוויזיה ארצית‬
‫כדי שיזרוק את הנעליים שלכם לפח."‬

163
00:10:34,675 --> 00:10:40,723
‫אמרתי, "אחי, היה טוב, אבל נראה לי שסיימנו.‬
‫אני לא רואה איך לא נפשוט רגל עכשיו".‬

164
00:10:40,806 --> 00:10:44,560
‫רצינו לשחק במשחק הסכמי הייצוג,‬
‫רצינו להתעלות על נייקי, ונכשלנו.‬

165
00:10:49,982 --> 00:10:53,527
‫שבועיים אחר כך קיבלנו איזו קלטת.‬
‫היא הסתובבה במשרד שלנו.‬

166
00:10:54,236 --> 00:10:57,365
‫היו שם כמה מתלמדים שכל הזמן צפו בה.‬

167
00:10:58,366 --> 00:11:01,160
‫הווידאו הזה פוצץ לנו את הראש.‬

168
00:11:02,161 --> 00:11:03,621
‫אמרתי, "אלוהים אדירים".‬

169
00:11:04,288 --> 00:11:05,706
‫ראיתי הרבה כדורסל.‬

170
00:11:06,540 --> 00:11:08,167
‫דבר כזה לא ראיתי לפני כן.‬

171
00:11:08,918 --> 00:11:12,672
‫ובמשחק הזה שיחק רייפר אלסטון בן ה-15,‬

172
00:11:12,755 --> 00:11:14,382
‫שכונה "סקיפ 2 מיי לו".‬

173
00:11:14,465 --> 00:11:16,634
‫תראו קצת אהבה לחבר שלי,‬

174
00:11:16,717 --> 00:11:18,803
‫סקיפ 2 מיי לו!‬

175
00:11:18,886 --> 00:11:20,221
‫- סקיפ 2 מיי לו‬
‫רייפר אלסטון -‬

176
00:11:20,304 --> 00:11:23,933
‫הסגנון של ניו יורק‬
‫הוא סגנון שבו אתה פשוט נותן לדמיון לזרום.‬

177
00:11:25,559 --> 00:11:29,689
‫זו הייתה יותר שירה בתנועה.‬
‫זה היה יותר משחק של תחבולות וכישופים.‬

178
00:11:30,439 --> 00:11:32,233
‫תמיד רציתי להונות אותך.‬

179
00:11:33,150 --> 00:11:35,444
‫שליש מהדברים שהוא עושה לא חוקיים.‬

180
00:11:36,987 --> 00:11:40,408
‫אבל אני לא חושב שזה באמת משנה,‬
‫כי זה כל כך ייחודי.‬

181
00:11:42,201 --> 00:11:44,203
‫סטריט בול זה היפ-הופ,‬

182
00:11:44,787 --> 00:11:47,665
‫גרפיטי, ברייקדנס,‬

183
00:11:47,748 --> 00:11:48,874
‫הכול בחבילה אחת.‬

184
00:11:50,126 --> 00:11:52,920
‫והקהל הוא המוזיקה שלנו.‬

185
00:11:54,296 --> 00:11:57,133
‫לניצחון אין שום קשר לסטריטבול.‬

186
00:11:57,717 --> 00:12:01,053
‫הקבוצה שלך הייתה יכולה להפסיד,‬
‫אבל אם חשמלת את האוהדים,‬

187
00:12:01,137 --> 00:12:02,388
‫הם היו מרוצים.‬

188
00:12:03,597 --> 00:12:05,099
‫המגרש הוא הקנבס,‬

189
00:12:05,182 --> 00:12:07,643
‫סגנון המשחק שלך הוא הדיו שלך,‬

190
00:12:07,727 --> 00:12:10,688
‫והשחקן שאתה הוא האומן.‬

191
00:12:14,024 --> 00:12:18,279
‫הרבה מאיתנו גדלו בשיכונים בעיר,‬
‫בבתים חד הוריים.‬

192
00:12:19,947 --> 00:12:21,907
‫אימא שלי ילדה אותי בגיל 15.‬

193
00:12:23,492 --> 00:12:26,537
‫גדלתי באחד השיכונים הכי גדולים בברונקס.‬

194
00:12:27,246 --> 00:12:30,583
‫אף פעם לא ממש היה לי בית יציב‬
‫כדי להתאמן על הכישורים שלי.‬

195
00:12:31,792 --> 00:12:34,503
‫העניין לא היה ספורט, העניין היה הישרדות.‬

196
00:12:35,504 --> 00:12:39,425
‫הפעם הראשונה שרדפתי אחרי כדורסל‬
‫הייתה כשהייתי בן 11 או 12.‬

197
00:12:39,508 --> 00:12:42,928
‫לא ממש היו לי מיומנויות כדורסל‬
‫או איי-קיו כדורסל,‬

198
00:12:43,012 --> 00:12:47,391
‫אבל אבא שלי היה לוקח אותי לכל מיני פארקים,‬
‫ושם השחזתי הרבה מהמיומנויות שלי.‬

199
00:12:48,350 --> 00:12:50,186
‫סטריטבול הוא דרך חיים כאן.‬

200
00:12:50,978 --> 00:12:54,315
‫העניין לא היה כסף, כי זה היה ב-NBA.‬

201
00:12:54,398 --> 00:12:58,235
‫סוויש שומר על דומארס, שזורק,‬
‫ושוב קולע שלשה!‬

202
00:12:58,319 --> 00:12:59,653
‫במקום ממנו באנו,‬

203
00:12:59,737 --> 00:13:01,781
‫להרבה אנשים אין את הכסף‬

204
00:13:01,864 --> 00:13:04,825
‫כדי ללכת לראות משחק NBA‬
‫במדיסון סקוור גרדן.‬

205
00:13:09,163 --> 00:13:12,583
‫אז עבורנו,‬
‫ראקר היה הבמה המרכזית בניו יורק.‬

206
00:13:13,167 --> 00:13:14,919
‫הסטריטבול נולד שם.‬

207
00:13:16,629 --> 00:13:19,256
‫כשהלכתי לראות משחק לראשונה,‬
‫הייתי קטן ורזה.‬

208
00:13:19,340 --> 00:13:22,968
‫הצלחתי להגיע קדימה,‬
‫ופשוט ישבתי ממש על המגרש.‬

209
00:13:23,052 --> 00:13:24,929
‫אני צופה באלילים שלי משחקים.‬

210
00:13:25,805 --> 00:13:29,308
‫פי-ווי קירקלנד, ג'ו האמונד, ארל מניגו,‬

211
00:13:29,391 --> 00:13:30,684
‫ד"ר ג'יי.‬

212
00:13:32,019 --> 00:13:34,855
‫היית יכול לשמוע אנשים‬
‫ממרחק שבעה-שמונה בלוקים.‬

213
00:13:35,356 --> 00:13:36,941
‫ידעת איפה נמצא כל אחד.‬

214
00:13:39,860 --> 00:13:43,906
‫בשלב מסוים, רוב האנשים הבינו,‬
‫"אולי לא אגיע ל-D-1 או ל-NBA".‬

215
00:13:43,989 --> 00:13:46,534
‫אבל עדיין אפשר ללכת לשחק במגרש המשחקים.‬

216
00:13:50,704 --> 00:13:52,540
‫אז הבנתי מה יש בקלטת הזאת.‬

217
00:13:52,623 --> 00:13:55,209
‫זה פשוט ביטוי עצמי טהור.‬

218
00:13:56,418 --> 00:13:59,463
‫ואז התחלתי להבין שזו המהות של מי שאנחנו.‬

219
00:13:59,547 --> 00:14:03,676
‫אנחנו מגרשים בשכונה, אנחנו שורשיים,‬
‫אנחנו כדורסל של אנשים רגילים,‬

220
00:14:03,759 --> 00:14:06,679
‫אנחנו גישה, ביטוי עצמי גולמי.‬
‫אנחנו אומנות.‬

221
00:14:07,680 --> 00:14:10,182
‫וזו עמדה אסטרטגית שנייקי לא יכולה לגעת בה.‬

222
00:14:11,851 --> 00:14:13,811
‫- חדשות W6N -‬

223
00:14:13,894 --> 00:14:17,773
‫אנחנו מפסיקים את התוכנית‬
‫כדי להביא לכם דיווח מיוחד.‬

224
00:14:19,149 --> 00:14:21,026
‫בוקר טוב, תודה שהצטרפתם אלינו.‬

225
00:14:21,110 --> 00:14:24,446
‫זה היום ממנו אוהדי ה"בולס" ברחבי העולם‬
‫חששו במשך שנים.‬

226
00:14:24,530 --> 00:14:28,993
‫מייקל ג'ורדן אמור למסור הודעה חשובה‬
‫ב"יונייטד סנטר" בכל רגע.‬

227
00:14:29,076 --> 00:14:32,705
‫אני כאן כדי להכריז‬
‫על פרישתי ממשחק הכדורסל.‬

228
00:14:33,455 --> 00:14:39,044
‫עכשיו, פתאום, כשג'ורדן בחוץ‬
‫ואין משחקים, בגלל השביתה ב-NBA,‬

229
00:14:39,128 --> 00:14:41,630
‫היה חלל בשוק הכדורסל.‬

230
00:14:41,714 --> 00:14:45,885
‫הייתה הזדמנות לתוכן חדש,‬
‫שלא הייתה קיימת קודם לכן.‬

231
00:14:47,386 --> 00:14:51,724
‫כעסק, איך אנחנו יכולים לקחת‬
‫את החוויה של משחק סטריטבול בראקר,‬

232
00:14:51,807 --> 00:14:54,602
‫ולהפוך אותה למשהו שימלא את החלל הזה?‬

233
00:14:54,685 --> 00:14:58,814
‫אחד החבר'ה הצעירים שהעסקנו‬
‫כדי שיעשה פרסום סמוי למוצר שלנו בניו יורק,‬

234
00:14:59,398 --> 00:15:03,068
‫בחור בשם "סט פרי",‬
‫היה די-ג'יי, מפיק, אומן היפ-הופ.‬

235
00:15:03,152 --> 00:15:07,239
‫הוא אומר, "אנחנו צריכים‬
‫פשוט לעשות מזה מיקסטייפ ולחלק אותה".‬

236
00:15:07,323 --> 00:15:08,616
‫- "סקיפ טו מיי לופ" -‬

237
00:15:08,699 --> 00:15:13,913
‫בסופו של דבר זה הפך‬
‫לאוסף של צילומים ומוזיקה שלא התפרסמה.‬

238
00:15:16,624 --> 00:15:19,001
‫"זה סוויי מ'וורלד פיימוס ווייק אפ שואו',‬

239
00:15:19,084 --> 00:15:22,338
‫"ואתם עומדים לצפות‬
‫במיקסטייפ של AND1 בווידאו,‬

240
00:15:22,421 --> 00:15:24,548
‫"באים אליכם חי, שמרו על זה מגניב!"‬

241
00:15:51,450 --> 00:15:54,286
‫AND1 הוציאה 50 אלף קלטות VHS ישנות.‬

242
00:15:55,955 --> 00:16:00,626
‫חילקנו אותן לקבוצות הרחוב,‬
‫במועדונים, במגרשים, במספרות בשכונות.‬

243
00:16:05,172 --> 00:16:08,759
‫זה היה כמו הקראק החדש. זה התפוצץ בעיר.‬

244
00:16:09,468 --> 00:16:13,055
‫כל אחד שיתף את הקלטת‬
‫עם עוד עשרה או עשרים או שלושים איש.‬

245
00:16:13,555 --> 00:16:17,226
‫היה לנו שיווק ויראלי מטורף,‬
‫בעידן שלפני האינטרנט.‬

246
00:16:18,686 --> 00:16:22,314
‫אחרי שהמיקסטייפ יצאה,‬
‫הייתי כמו גיבור בניו יורק.‬

247
00:16:23,273 --> 00:16:25,818
‫פתאום, 20 איש התחילו ללכת מאחוריי.‬

248
00:16:25,901 --> 00:16:28,904
‫"סקיפ, אני רוצה ללכת איתך!‬
‫אפשר להיכנס איתך לפארק?"‬

249
00:16:37,037 --> 00:16:39,832
‫תתכוננו לכרך 2, אנשים! המיקסטייפ של AND1!‬

250
00:16:47,506 --> 00:16:51,427
‫ביום שני כבר התקשרו אלינו‬
‫אנשים שיצאו מדעתם.‬

251
00:16:51,510 --> 00:16:54,555
‫כולנו התאספנו ליד הטלפון‬
‫והקשבנו להודעות האלה.‬

252
00:16:54,638 --> 00:16:56,390
‫"המיקסטייפ הייתה חולנית!"‬

253
00:16:56,473 --> 00:16:57,683
‫"עשיתם את זה, AND1!"‬

254
00:16:57,766 --> 00:16:59,101
‫"סקיפ 2 מיי לו!"‬

255
00:16:59,184 --> 00:17:00,144
‫"רגע.‬

256
00:17:00,227 --> 00:17:01,812
‫"אני צריך עוד אחת, בבקשה!"‬

257
00:17:01,895 --> 00:17:03,522
‫"איפה הכרך השני?"‬

258
00:17:04,273 --> 00:17:06,650
‫השאלה מייד הייתה, "איך נעשה עוד אחת?"‬

259
00:17:06,734 --> 00:17:09,820
‫אז חשבנו על הרעיון‬
‫של סיור המיקסטייפ של AND1.‬

260
00:17:10,571 --> 00:17:14,324
‫אנחנו נרכיב את קבוצת הכדורסל החובבני‬
‫הכי טובה שנוכל.‬

261
00:17:14,408 --> 00:17:17,870
‫תביאו את החמישייה הכי טובה שלכם,‬
‫אנחנו נביא את שלנו, ונשחק.‬

262
00:17:18,495 --> 00:17:22,499
‫אבל לא נעשה את זה רק פעם אחת בניו יורק,‬
‫אלא נתחיל לנסוע מעיר לעיר.‬

263
00:17:23,792 --> 00:17:28,505
‫הביאו אותי ל-AND1 כמנהל סיור,‬
‫ועמדתי בראש מחלקת קשרי שחקנים.‬

264
00:17:28,589 --> 00:17:31,216
‫הרעיון היה רק לעשות סיור בחמש ערים,‬

265
00:17:31,300 --> 00:17:33,802
‫כדי שיהיה לנו תוכן לעוד מיקסטייפים.‬

266
00:17:33,886 --> 00:17:36,805
‫שיין!‬

267
00:17:36,889 --> 00:17:39,725
‫העיפו אותי מאוניברסיטת "ראטגרס"‬
‫בגלל הציונים שלי.‬

268
00:17:40,225 --> 00:17:44,063
‫עכשיו אני שוב בבית, הבן שלי היה‬
‫בן ארבע או חמש. הייתי צריך עבודה.‬

269
00:17:47,441 --> 00:17:49,526
‫מתקשרים אליי מ-AND1.‬

270
00:17:49,610 --> 00:17:52,780
‫"יו, נראה לך שנוכל לארגן משחק בעיר שלך?"‬

271
00:17:53,489 --> 00:17:55,783
‫הראשון שהתקשרתי אליו היה שיין.‬

272
00:17:57,451 --> 00:18:00,204
‫שיחקתי סטריטבול,‬
‫אבל הייתי בשנות ה-30 לחיי,‬

273
00:18:00,287 --> 00:18:02,581
‫ולא היה לי סיכוי להגיע ל-NBA.‬

274
00:18:04,041 --> 00:18:05,292
‫לעולם לא אשכח.‬

275
00:18:05,375 --> 00:18:08,128
‫אני עומד בפינת רחוב, ומיין מתקשר אליי.‬

276
00:18:08,796 --> 00:18:13,634
‫הדברים שלו נכנסו מאוזן אחת ויצאו מהשנייה.‬
‫הדבר היחיד שתפס את תשומת ליבי היה,‬

277
00:18:13,717 --> 00:18:18,138
‫"AND1 ייתנו לנו נעליים ומכנסיים בחינם‬
‫כדי לקרוע למישהו את הצורה? קדימה!"‬

278
00:18:18,222 --> 00:18:21,308
‫ברוכים הבאים, גבירותיי ורבותיי!‬
‫אני דיוק טנגו.‬

279
00:18:21,391 --> 00:18:22,434
‫- דיוק טנגו‬
‫תומאס מילס -‬

280
00:18:22,518 --> 00:18:24,853
‫שבו ותירגעו, כי ככה אנחנו עושים את זה!‬

281
00:18:24,937 --> 00:18:27,898
‫דיוק טנגו הוא הכרוז-הסנדק של הסטריטבול.‬

282
00:18:28,482 --> 00:18:31,026
‫אם דיוק טנגו נתן לך שם,‬

283
00:18:31,110 --> 00:18:34,071
‫הוא מיצב את הזהות שלך כשחקן סטריטבול.‬

284
00:18:35,030 --> 00:18:38,325
‫מיין שאל, "יו, אתה רוצה להיות מעורב בזה?"‬

285
00:18:38,408 --> 00:18:40,494
‫הסתכלתי עליו ואמרתי, "מי יסרב לזה?"‬

286
00:18:41,745 --> 00:18:44,790
‫כשאתה רואה את הקהל ברחוב,‬

287
00:18:44,873 --> 00:18:48,252
‫ואז אתה נכנס למגרש ורואה אלפי אנשים,‬

288
00:18:48,335 --> 00:18:50,587
‫אין שום דרך בעולם להיות מוכן לזה.‬

289
00:18:51,421 --> 00:18:53,298
‫אמרתי, "יו, מיין ושיין,‬

290
00:18:53,382 --> 00:18:57,636
‫"בואו ניסע לפילדפיה ונביא את AO.‬
‫בואו נביא את ה'כאב ראש' הזה."‬

291
00:18:57,719 --> 00:18:59,388
‫ויש לי את "אלמנה שחורה"‬

292
00:18:59,471 --> 00:19:01,598
‫ואת "חצי אדם-חצי מדהים".‬

293
00:19:02,641 --> 00:19:06,311
‫אז AND1 חתמה על החוזים הראשונים אי פעם‬
‫עם שחקני סטריטבול.‬

294
00:19:06,395 --> 00:19:09,022
‫התחנה הראשונה היא לינדן, ניו ג'רזי.‬

295
00:19:09,523 --> 00:19:13,152
‫הבאנו צוות צילום‬
‫כדי לצלם את הקהל ואת המשחק.‬

296
00:19:13,652 --> 00:19:18,448
‫אני לא חושב‬
‫שבכלל ידעתי מה זו יצירת סרטים בזמנו.‬

297
00:19:18,532 --> 00:19:20,492
‫ידעתי רק שיש לי מצלמה ביד,‬

298
00:19:20,576 --> 00:19:22,619
‫ושאני מביא את הקהל איתי.‬

299
00:19:22,703 --> 00:19:27,416
‫ניסיתי רק לתפוס‬
‫כל מה שהרגשתי וכל מה שראיתי,‬

300
00:19:27,499 --> 00:19:28,792
‫כי זה היה לא ייאמן.‬

301
00:19:33,005 --> 00:19:35,007
‫זו התוכנית של כריס הייטאואר.‬

302
00:19:35,090 --> 00:19:37,092
‫זה הייטאואר מקורי?‬
‫-רשמי!‬

303
00:19:37,634 --> 00:19:41,513
‫כשיצאתי לסיור, הם נתנו לי רכב חברה,‬
‫ששת אלפים דולר במזומן,‬

304
00:19:41,597 --> 00:19:46,977
‫ואמרו לי, "תגרום לזה לעבוד".‬
‫-ישנו במלונות מחורבנים. חלקנו חדרים.‬

305
00:19:47,644 --> 00:19:50,439
‫אנחנו משחקים מול קהל של מאה איש.‬

306
00:19:50,522 --> 00:19:51,982
‫- ניו יורק, ניו יורק -‬

307
00:19:52,065 --> 00:19:53,358
‫ועכשיו אני במיני-ואן,‬

308
00:19:53,442 --> 00:19:56,737
‫יושב על כיסא מהבית‬
‫שלא מפסיק לזוז בתוך הוואן.‬

309
00:19:57,529 --> 00:20:00,157
‫היינו קבוצת רחוב משלנו.‬

310
00:20:00,240 --> 00:20:03,243
‫ארגזים של קלטות,‬
‫אנחנו מחלקים אותן, מחלקים פליירים,‬

311
00:20:03,327 --> 00:20:06,997
‫מנסים לעשות כל מה שאנחנו יכולים‬
‫כדי להביא אנשים לאירוע.‬

312
00:20:07,080 --> 00:20:08,457
‫- פילדלפיה, פנסילבניה -‬

313
00:20:08,540 --> 00:20:14,296
‫לא ידענו לאן זה ילך, לא הייתה תוכנית,‬
‫ובאמת שכל העניין היה להקים פלטפורמה‬

314
00:20:14,379 --> 00:20:18,759
‫עבור שחקנים כמונו, שלא הגיעו ל-NBA,‬
‫שבה הם יוכלו לקבל שכר כדי לשחק.‬

315
00:20:18,842 --> 00:20:20,052
‫- וושינגטון, די-סי -‬

316
00:20:20,761 --> 00:20:22,804
‫בכל שנה נסענו ליריד מסחרי גדול.‬

317
00:20:23,347 --> 00:20:25,682
‫אנחנו מקרינים את הקלטות מחוץ לתא שלנו,‬

318
00:20:25,766 --> 00:20:29,978
‫יש קהל גדול, והם באים לצפות בכרך שתיים.‬

319
00:20:31,021 --> 00:20:33,941
‫באותו רגע ידענו שיש כאן משהו‬

320
00:20:34,024 --> 00:20:36,860
‫שיכול להיות גדול ומהיר בהרבה ממה שחשבנו.‬

321
00:20:42,282 --> 00:20:44,952
‫- אטלנטה -‬

322
00:20:53,001 --> 00:20:58,090
‫"97.5 חם", תחנת ההיפ-הופ וה-R&B של אטלנטה.‬
‫איתי כוכבי AND1. כולכם ראיתם את המיקסטייפ.‬

323
00:20:58,173 --> 00:20:59,508
‫ראיתם אותם משחקים.‬

324
00:20:59,591 --> 00:21:01,969
‫הם יעשו את הקטע שלהם היום, שימו לב.‬

325
00:21:04,179 --> 00:21:06,306
‫מי שרוצה להיות שחקן הסטריטבול הבא,‬

326
00:21:06,390 --> 00:21:08,350
‫בואו, זאת ההזדמנות שלכם.‬

327
00:21:12,104 --> 00:21:16,316
‫כששיחקנו באטלנטה,‬
‫האווירה הייתה שונה לגמרי.‬

328
00:21:23,031 --> 00:21:25,867
‫"הוט סאוס!"‬

329
00:21:25,951 --> 00:21:28,829
‫אני שומע את הקהל. הקהל צועק "הוט סאוס".‬

330
00:21:35,627 --> 00:21:38,547
‫יו, כאילו, מי זה "הוט סאוס"?‬

331
00:21:38,630 --> 00:21:41,425
‫- "הוט סאוס"‬
‫פיליפ צ'מפיון -‬

332
00:21:41,508 --> 00:21:43,343
‫הייתי משחק בשכונה בג'ורג'יה,‬

333
00:21:43,427 --> 00:21:45,679
‫גונב כדורים מחצרות של אנשים.‬

334
00:21:48,473 --> 00:21:53,312
‫הייתה לי עבודה, אבל אף פעם לא להרבה זמן.‬
‫העבודה היומיומית שלי הייתה על שליטה בכדור.‬

335
00:21:54,938 --> 00:21:56,315
‫כבר הייתי אגדה מקומית.‬

336
00:21:57,357 --> 00:22:00,027
‫בכל יום ששיחקתי, אנשים התקהלו סביב המגרש.‬

337
00:22:02,237 --> 00:22:04,448
‫אחרי שראיתי את מיקסטייפ 1 ו-2,‬

338
00:22:04,531 --> 00:22:06,158
‫הייתי רעב להופיע בקלטות.‬

339
00:22:06,241 --> 00:22:08,702
‫אבל לא ידעתי מה זה ידרוש.‬

340
00:22:09,494 --> 00:22:12,581
‫ואז שמעתי שהם החליטו‬
‫לקחת את הסיור לאטלנטה.‬

341
00:22:13,415 --> 00:22:14,916
‫ואז הגיעה ההזדמנות שלי.‬

342
00:22:18,378 --> 00:22:22,049
‫הייתי בכלא, עשיתי כל מיני שטויות של נערים.‬

343
00:22:23,633 --> 00:22:27,012
‫אבל ביום בו השתחררתי מהכלא‬
‫היה משחק של במסגרת הסיור.‬

344
00:22:33,560 --> 00:22:34,728
‫זה היה כאילו,‬

345
00:22:35,437 --> 00:22:37,314
‫"יו, מה זה?"‬

346
00:22:39,358 --> 00:22:41,735
‫הרבה מאיתנו אמרו, "מה הוא עושה?"‬

347
00:22:42,861 --> 00:22:44,446
‫זה היה מדהים.‬

348
00:22:49,409 --> 00:22:51,495
‫כש"הוט סאוס" עשה את ה…‬

349
00:22:51,578 --> 00:22:52,788
‫בחיי!‬

350
00:22:53,580 --> 00:22:54,539
‫זה היה זה.‬

351
00:22:55,540 --> 00:22:59,127
‫אדם אחד לקח את הרעיון של סטריטבול,‬

352
00:22:59,211 --> 00:23:01,088
‫ופשוט הפך אותו.‬

353
00:23:02,506 --> 00:23:03,882
‫הכישרון והתדמית שלו,‬

354
00:23:04,383 --> 00:23:06,676
‫הם שינו את המשחק לתמיד.‬

355
00:23:07,260 --> 00:23:09,763
‫הכרך השלישי הפך להיות הקלטת של "הוט סאוס".‬

356
00:23:09,846 --> 00:23:13,892
‫יש לנו את הכוכב החדש, זהו זה.‬
‫כל הסיפור הוא הילד הזה, הוט סאוס.‬

357
00:23:13,975 --> 00:23:15,435
‫אז החתמנו אותו.‬

358
00:23:15,519 --> 00:23:17,562
‫החל מהמשחק הראשון,‬

359
00:23:17,646 --> 00:23:20,482
‫הוא היה כמו סמל.‬

360
00:23:24,236 --> 00:23:25,987
‫כשהוא הצטרף לסיור,‬

361
00:23:27,489 --> 00:23:29,366
‫זו כבר הייתה חיה אחרת לגמרי.‬

362
00:23:30,117 --> 00:23:32,327
‫אתם מבינים? כאילו, לא עוד מיני-ואנים.‬

363
00:23:33,078 --> 00:23:36,748
‫עברנו לאוטובוסים‬
‫של שלושה מיליון דולר, מעוצבים.‬

364
00:23:38,583 --> 00:23:41,920
‫הוט סאוס!‬
‫-הוט סאוס!‬

365
00:23:42,546 --> 00:23:44,631
‫זה העולם של סאוס עכשיו. ההצגה שלי.‬

366
00:23:45,590 --> 00:23:48,343
‫האהוב עליי הוא הוט סאוס.‬
‫-הוט סאוס מספר אחד.‬

367
00:23:48,427 --> 00:23:50,345
‫אני אוהב את הוט סאוס!‬

368
00:23:50,429 --> 00:23:53,265
‫הוט סאוס היה הבחור שכולם רצו לראות.‬

369
00:23:53,348 --> 00:23:54,850
‫לא רק ילדים עירוניים,‬

370
00:23:54,933 --> 00:23:57,436
‫אלא אפילו ילדים בפרברים צפו בקלטת שלו.‬

371
00:23:58,728 --> 00:24:00,439
‫הוא מטורף!‬
‫-אני יודע.‬

372
00:24:01,606 --> 00:24:03,692
‫אלוהים!‬

373
00:24:03,775 --> 00:24:05,527
‫הם למדו את המהלכים שלו.‬

374
00:24:06,486 --> 00:24:07,696
‫"Y2K."‬
‫-"Y2K."‬

375
00:24:08,280 --> 00:24:09,614
‫"הפלינסטון."‬

376
00:24:10,115 --> 00:24:11,116
‫"הבומרנג."‬

377
00:24:14,995 --> 00:24:20,208
‫אנשים על המגרש ניסו להבין‬
‫איך הוא עשה את זה, ואז עשו את זה בעצמם.‬

378
00:24:21,543 --> 00:24:25,213
‫הייתי ילד שצפה במיקסטייפים שוב ושוב.‬

379
00:24:25,714 --> 00:24:28,925
‫יכולתי לעשות מהלך,‬
‫אבל זה לא היה כמו הוט סאוס.‬

380
00:24:30,177 --> 00:24:33,889
‫הטיפול שלו בכדור היה ממש ייחודי וחדשני.‬

381
00:24:34,890 --> 00:24:36,475
‫הבחור הזה מרגש את הקהל.‬

382
00:24:37,434 --> 00:24:40,020
‫רציתי לכבוש את הקהל כמו הוט סאוס.‬

383
00:24:42,439 --> 00:24:46,067
‫בזמנו, הייתי אולי שחקן הכדורסל‬
‫הכי פופולרי בכדור הארץ.‬

384
00:24:46,151 --> 00:24:50,030
‫יש לנו את שחקני הסטריטבול של AND1,‬
‫שיפגינו את כישוריהם על הבמה.‬

385
00:24:50,113 --> 00:24:52,657
‫בואו נתחיל עם הוט סאוס!‬

386
00:24:53,700 --> 00:24:56,995
‫יש לך סרט שיוצא בספטמבר.‬
‫-זו הייתה חוויה נהדרת.‬

387
00:25:01,958 --> 00:25:04,377
‫- הוט סאוס לוהט -‬

388
00:25:04,461 --> 00:25:08,256
‫כעסק, לא ממש קשרנו את המיקסטייפ למכירות.‬

389
00:25:08,340 --> 00:25:11,801
‫אבל כשעשינו את הכרך השלישי,‬
‫"עלייתו של הוט סאוס",‬

390
00:25:11,885 --> 00:25:13,595
‫יצרנו שותפות עם "פוטאקשן".‬

391
00:25:13,678 --> 00:25:16,473
‫הרעיון היה שצריך לקנות כל מוצר של AND1,‬

392
00:25:16,556 --> 00:25:18,642
‫ואז מקבלים מיקסטייפ בחינם.‬

393
00:25:18,725 --> 00:25:20,894
‫יש לנו ילדים מהרחוב, הם נהנים מאוד.‬

394
00:25:20,977 --> 00:25:22,020
‫- מנכ"ל פוטאקשן -‬

395
00:25:22,103 --> 00:25:24,564
‫וכל צרכן שאנחנו מדברים איתו מתחבר אליהם.‬

396
00:25:25,232 --> 00:25:28,902
‫אני באיזו חנות, קונה כמה דברים,‬
‫וקולט, "יו, זה אני שם!"‬

397
00:25:29,986 --> 00:25:32,614
‫בכל מקום אני רואה את הפרצופים והשמות שלנו.‬

398
00:25:37,494 --> 00:25:39,704
‫AND1 לוהטת עכשיו. ממש לוהטת.‬

399
00:25:39,788 --> 00:25:41,957
‫בשבועיים האחרונים המכירות קופצות.‬

400
00:25:42,040 --> 00:25:44,793
‫ואני זוכר שזו הייתה‬
‫פעם ראשונה שבנייקי שמו לב.‬

401
00:25:45,377 --> 00:25:48,171
‫יש לנו שלושה אנשים,‬
‫ואנחנו מתמודדים מול גוליית.‬

402
00:25:48,255 --> 00:25:50,465
‫וכשהתחלנו להתעלות עליהם,‬

403
00:25:50,549 --> 00:25:53,176
‫ידענו שנהיה איום לגיטימי.‬

404
00:25:55,595 --> 00:25:59,015
‫- מטה נייקי‬
‫ביוורטון, אורגון -‬

405
00:26:00,100 --> 00:26:01,351
‫לעולם לא אשכח.‬

406
00:26:01,434 --> 00:26:03,979
‫מישהו שלח סרטון של פגישת מכירות של נייקי.‬

407
00:26:05,564 --> 00:26:08,066
‫הייתה להם תמונה של AND1 בכוונת.‬

408
00:26:09,734 --> 00:26:12,237
‫אז זה היה, "הבנתי. נייקי מכוונת עלינו".‬

409
00:26:12,320 --> 00:26:15,282
‫התמדנו כמותג מתפקד במקום השני.‬

410
00:26:15,365 --> 00:26:18,577
‫והיה לנו את סיור המיקסטייפ,‬
‫ולהם לא היה משהו כזה.‬

411
00:26:19,369 --> 00:26:22,706
‫זה הלב של המשחק, והלב של המשחק היה שלנו.‬

412
00:26:26,918 --> 00:26:28,670
‫בנייקי שונאים סיכונים.‬

413
00:26:28,753 --> 00:26:32,507
‫הם לא רוצים‬
‫להעליב גבר בן 50 מאמריקה התיכונה,‬

414
00:26:32,591 --> 00:26:34,801
‫והם מוכרים לקהל רחב. אנחנו לא כאלה.‬

415
00:26:34,884 --> 00:26:38,597
‫אנחנו מוכרים ללקוחות ליבה,‬
‫שהם שחקני כדורסל ומכירים את זה.‬

416
00:26:39,514 --> 00:26:41,808
‫ידענו שבנייקי הרגישו שהם חייבים להגיב.‬

417
00:26:44,477 --> 00:26:46,438
‫ולא היה לנו מושג מה הם יעשו.‬

418
00:26:50,442 --> 00:26:51,776
‫יש לנו את זה, סאונד!‬

419
00:26:51,860 --> 00:26:53,236
‫מהירויות מצלמה.‬

420
00:26:55,530 --> 00:26:58,241
‫- ESPN -‬

421
00:26:58,908 --> 00:27:03,413
‫אנחנו בבניין של ESPN‬
‫בסיור המיקסטייפ של N-1.‬

422
00:27:03,496 --> 00:27:05,832
‫זה אומר שהם לא מכירים אותנו.‬

423
00:27:05,915 --> 00:27:08,835
‫ב-2003 קיבלנו פנייה מ-ESPN,‬

424
00:27:08,918 --> 00:27:11,796
‫שרצו להפיק סדרת טלוויזיה שתתבסס על הסיור.‬

425
00:27:11,880 --> 00:27:14,174
‫זה היה בתקופה שתוכניות הריאליטי צמחו.‬

426
00:27:14,257 --> 00:27:17,761
‫הבסיס של התוכנית של ESPN‬
‫היה למצוא את הבחור הבא.‬

427
00:27:17,844 --> 00:27:19,596
‫מי יהיה הכישרון ברמה אחרת?‬

428
00:27:20,472 --> 00:27:21,890
‫בגדול, זה כמו "הישרדות".‬

429
00:27:23,850 --> 00:27:27,145
‫ניסע לפורטלנד, לאטלנטה, לסיאטל.‬

430
00:27:27,228 --> 00:27:30,315
‫והמנצח, השורד, הבחירה האולטימטיבית,‬

431
00:27:30,899 --> 00:27:32,859
‫הוא מישהו שיקבל חוזה ב-AND1.‬

432
00:27:32,942 --> 00:27:35,654
‫אירוע ייחודי נוסף חוזר לעיר הבירה.‬

433
00:27:35,737 --> 00:27:39,658
‫קבוצת סיור המיקסטייפ של AND1‬
‫היא אוסף של דמויות כדורסל‬

434
00:27:39,741 --> 00:27:42,202
‫עם כינויים והיפ-הופ שזורקות לסל.‬

435
00:27:42,285 --> 00:27:45,955
‫מי שחושב שהוא יוכל לשחק איתם,‬
‫שיגיע מחר בין ארבע לשש וחצי.‬

436
00:27:46,039 --> 00:27:48,458
‫הם מחפשים כמה שחקנים נוספים שישחקו איתם.‬

437
00:27:49,209 --> 00:27:52,837
‫תמיד חיפשנו את הכישרון הבא,‬
‫אבל לא היה אף אחד שהתבלט.‬

438
00:27:55,090 --> 00:27:57,258
‫- אורגון -‬

439
00:27:58,760 --> 00:28:01,596
‫לא היה הרבה סטריטבול‬
‫בבית שלי, קייזר, אורגון.‬

440
00:28:03,056 --> 00:28:04,557
‫זלזלו בזה שם.‬

441
00:28:05,225 --> 00:28:08,395
‫מאמנים לא כיבדו את סגנון המשחק הזה.‬

442
00:28:11,106 --> 00:28:13,400
‫בתור ילד לא ממש אהבתי NBA.‬

443
00:28:13,483 --> 00:28:15,026
‫אהבתי לצפות ב-AND1.‬

444
00:28:15,902 --> 00:28:18,446
‫ואז הגעתי לתיכון. הייתי קטן מאוד.‬

445
00:28:19,322 --> 00:28:20,865
‫כל הזמן חתכו אותי מקבוצות.‬

446
00:28:21,658 --> 00:28:23,159
‫לא היו לי הצעות מקולג'ים.‬

447
00:28:25,328 --> 00:28:27,038
‫זה היה שיברון לב גדול.‬

448
00:28:27,122 --> 00:28:29,249
‫זו לא הייתה חברה או משהו כזה.‬

449
00:28:31,209 --> 00:28:33,712
‫ופשוט החלטתי לעשות משהו חדשני,‬

450
00:28:33,795 --> 00:28:36,715
‫רחוק מכדורסל קונבנציונלי, רחוק מה-NBA.‬

451
00:28:40,427 --> 00:28:42,929
‫מגזין "סלאם" פרסם את מסלול הסיור,‬

452
00:28:43,012 --> 00:28:44,639
‫וראיתי שפורטלנד שם.‬

453
00:28:45,724 --> 00:28:48,309
‫אז השקעתי את כל האנרגייה שלי באימונים,‬

454
00:28:49,060 --> 00:28:51,020
‫וידעתי שזאת ההזדמנות שלי.‬

455
00:28:55,150 --> 00:28:57,485
‫- מבחנים פתוחים‬
‫פורטלנד, אורגון -‬

456
00:28:57,569 --> 00:29:00,238
‫כשהגעתי לשם, למבחנים הפתוחים,‬

457
00:29:01,156 --> 00:29:04,743
‫אף פעם לא ראיתי אנשים מסביב לכל המגרש.‬

458
00:29:05,326 --> 00:29:08,580
‫ילדים ואנשים עומדים על הגדרות‬
‫כדי לראות טוב יותר.‬

459
00:29:09,581 --> 00:29:11,374
‫זה הופך את המבחנים למלחיצים.‬

460
00:29:11,458 --> 00:29:15,587
‫אנחנו צריכים לבחור שלושה אנשים,‬

461
00:29:15,670 --> 00:29:19,758
‫שיזכו לשחק בתוך האולם!‬

462
00:29:19,841 --> 00:29:22,343
‫כשהגיעה ההזדמנות שלי, בכלל לא חשבתי למסור.‬

463
00:29:23,428 --> 00:29:25,305
‫בוא נראה את הרגליים האלה!‬

464
00:29:27,640 --> 00:29:30,935
‫אנשים השתגעו מהרבה מהמהלכים שלי.‬

465
00:29:34,731 --> 00:29:35,982
‫שם, האיש הקטן בכחול.‬

466
00:29:36,649 --> 00:29:39,944
‫אני פשוט נלהב לשחק עם הוט סאוס.‬
‫כבר ראיתי אותם בקלטת.‬

467
00:29:40,028 --> 00:29:42,947
‫לראות אותם בחיים האמיתיים זה כמעט…‬
‫זה כמו חלום.‬

468
00:29:43,531 --> 00:29:45,950
‫להיכנס לאולם היה פשוט אדיר.‬

469
00:29:46,034 --> 00:29:49,287
‫אני חושב לעצמי, "אנחנו פה! עשינו את זה!"‬

470
00:29:50,705 --> 00:29:54,751
‫אז במשחק הראשון,‬
‫לשחק נגד האלילים שלי היה ממש סוריאליסטי.‬

471
00:29:55,418 --> 00:29:59,339
‫הקהל השתגע מכמה מהמהלכים.‬
‫הם כיבדו את זה שלא פחדתי.‬

472
00:30:00,298 --> 00:30:01,925
‫סיימתי לבחור.‬

473
00:30:02,467 --> 00:30:03,843
‫אנחנו נלך איתך.‬

474
00:30:05,470 --> 00:30:09,474
‫הם הציעו לי להצטרף לסיור,‬
‫כמתמודד בתחרות הארצית.‬

475
00:30:09,557 --> 00:30:11,142
‫זה די הדהים אותי.‬

476
00:30:11,226 --> 00:30:14,646
‫חשבתי שההורים שלי לא יסכימו,‬
‫אבל הם אמרו, "לא, תעשה את זה".‬

477
00:30:15,730 --> 00:30:20,735
‫כשהצטרפתי לסיור, ידעתי שבכל עיר‬
‫יש סיכוי טוב שאלך הביתה.‬

478
00:30:20,819 --> 00:30:24,322
‫כי בכל מבחנים פתוחים,‬
‫שחקן חדש היה יכול להעיף מישהו.‬

479
00:30:24,405 --> 00:30:27,075
‫אז מישהו תמיד בא, ומישהו תמיד הלך.‬

480
00:30:28,535 --> 00:30:31,496
‫הוא הראשון, ולראשון תמיד הכי קשה,‬

481
00:30:31,579 --> 00:30:34,165
‫כי יש לנו עוד 29 ערים.‬

482
00:30:34,249 --> 00:30:35,959
‫כן, אני בעמדת נחיתות, הא?‬
‫-כן.‬

483
00:30:36,751 --> 00:30:40,630
‫הייתי בן 18,‬
‫והרגשתי שם כמו ילד בין מבוגרים.‬

484
00:30:43,258 --> 00:30:47,929
‫לפעמים יש 14-15 איש על הספסל,‬
‫ואתה מנסה לעשות את הכי טוב בזמן שיש לך.‬

485
00:30:49,889 --> 00:30:51,099
‫- לאס וגאס, נבדה -‬

486
00:30:51,182 --> 00:30:54,310
‫אמרתי, "אתם יודעים מה?‬
‫בחור לבן בקבוצה הזאת?‬

487
00:30:54,894 --> 00:30:58,481
‫"אהיה הסנדק שלו. אאמץ אותו."‬
‫נתתי לו שם ברגע שראיתי אותו.‬

488
00:30:58,565 --> 00:31:01,401
‫זה הבחור שלי, בן הסנדקות שלי,‬

489
00:31:01,484 --> 00:31:04,654
‫הרוקי בלבואה של הכדורסל,‬

490
00:31:04,737 --> 00:31:06,739
‫הפרופסור!‬

491
00:31:06,823 --> 00:31:07,991
‫- הפרופסור -‬

492
00:31:08,074 --> 00:31:11,911
‫כל דבר שילד לבן מוכשר יכול לעשות בשכונה‬

493
00:31:11,995 --> 00:31:15,373
‫מוגבר פי מיליארד.‬

494
00:31:15,957 --> 00:31:19,002
‫אבל פרופסור הוא הדבר האמיתי.‬

495
00:31:23,089 --> 00:31:24,799
‫- סולט לייק סיטי‬
‫דנבר -‬

496
00:31:24,883 --> 00:31:29,345
‫אחד משלושת החבר'ה כאן ילך הביתה הלילה.‬

497
00:31:29,429 --> 00:31:31,890
‫יצא שבכל משחק הדחה קרה איזה קסם.‬

498
00:31:31,973 --> 00:31:36,394
‫בן הסנדקות, הפרופסור! עושה את זה! כן!‬

499
00:31:36,477 --> 00:31:38,104
‫- אוקלהומה סיטי‬
‫סן אנטוניו -‬

500
00:31:38,187 --> 00:31:40,148
‫פרופסור, נתראה בדאלאס.‬
‫-אוקיי.‬

501
00:31:40,231 --> 00:31:41,232
‫בסדר? תהיה טוב.‬

502
00:31:41,941 --> 00:31:44,444
‫יש קצת לחץ, אבל זה העניין,‬

503
00:31:44,527 --> 00:31:46,404
‫כי החוזה ישנה למישהו את החיים.‬

504
00:31:47,405 --> 00:31:48,281
‫מה קורה, גבר?‬

505
00:31:48,781 --> 00:31:51,451
‫פרופסור, היום תלך הביתה?‬
‫-לא אלך לשום מקום.‬

506
00:31:51,534 --> 00:31:53,369
‫אני אעלה למגרש ואעשה את שלי.‬

507
00:31:55,330 --> 00:31:58,249
‫אמשיך לעשות מה שעשיתי בכל משחק,‬
‫שהביא אותי עד פה.‬

508
00:31:58,333 --> 00:31:59,500
‫- ממפיס‬
‫ניו אורלינס -‬

509
00:31:59,584 --> 00:32:01,419
‫תראו את השמירה של "כאב ראש".‬

510
00:32:01,502 --> 00:32:05,590
‫כן!‬

511
00:32:05,673 --> 00:32:06,925
‫כן, בייבי!‬

512
00:32:10,470 --> 00:32:13,556
‫- 23 באוגוסט - לינדן, ניו ג'רזי -‬

513
00:32:16,809 --> 00:32:19,145
‫התחנה האחרונה הייתה לינדן, ניו ג'רזי.‬

514
00:32:20,939 --> 00:32:24,609
‫המגרש כאן הוא כמו "בראשית". כאן זה התחיל.‬

515
00:32:25,401 --> 00:32:27,111
‫עלו ושחקו עד 21,‬

516
00:32:27,195 --> 00:32:29,697
‫ואחר כך הקבוצה תתכנס.‬

517
00:32:29,781 --> 00:32:31,282
‫אנחנו נקבל החלטה.‬

518
00:32:33,493 --> 00:32:36,204
‫השחקנים של AND1 והמתמודדים‬
‫שיחקו אלה מול אלה.‬

519
00:32:36,704 --> 00:32:39,749
‫אתה עושה את זה במעגל המסחרי,‬
‫אבל תצליח גם בשכונה?‬

520
00:32:39,832 --> 00:32:41,709
‫תעשה את זה כשתשחק נגדנו?‬

521
00:32:42,752 --> 00:32:46,339
‫כבר בתחילת המשחק‬
‫"סיק ויט" שיגע אותי עם איזו מסירה מדומה.‬

522
00:32:46,839 --> 00:32:49,842
‫חשבתי, "לעזאזל". ידעתי שאני במצב לא טוב.‬

523
00:32:51,135 --> 00:32:53,680
‫כמה מהלכים אחר כך חסמתי זריקה.‬

524
00:32:54,389 --> 00:32:55,431
‫קלעתי כמה זריקות.‬

525
00:32:56,933 --> 00:32:59,602
‫שיחקתי טוב מאוד, אבל גם החבר'ה האחרים.‬

526
00:33:01,646 --> 00:33:05,400
‫פרופסור, הוט סאוס. הוט סאוס, פרופסור.‬

527
00:33:07,110 --> 00:33:08,277
‫זה המשחק!‬

528
00:33:12,740 --> 00:33:15,451
‫כשהגיעה ההצבעה הסופית,‬
‫לא חשבתי שיצביעו לי.‬

529
00:33:15,535 --> 00:33:17,704
‫שוב, אני רוצה לברך את כולכם.‬

530
00:33:17,787 --> 00:33:20,456
‫מי שיקבל את החוזה הוא…‬

531
00:33:23,251 --> 00:33:24,877
‫"אל פרופסור."‬

532
00:33:25,586 --> 00:33:26,796
‫אוקיי?‬
‫-תודה.‬

533
00:33:26,879 --> 00:33:27,964
‫זה אתה.‬

534
00:33:28,631 --> 00:33:31,634
‫לא יכולתי להאמין. זה היה חלום שמתגשם.‬

535
00:33:32,260 --> 00:33:36,431
‫השקעתי את כל העבודה הקשה הזאת,‬
‫ועכשיו אני שחקן סטריטבול של AND1.‬

536
00:33:37,181 --> 00:33:40,393
‫- איש לבן ונמוך עם משחק מסחרר‬
‫מגדיר מחדש את הסטריטבול -‬

537
00:33:42,562 --> 00:33:45,273
‫- סטריטבול‬
‫סיור המיקסטייפ של AND1 -‬

538
00:33:45,356 --> 00:33:47,734
‫צופים בפרק הראשון. נראה לא רע.‬

539
00:33:47,817 --> 00:33:50,278
‫כשיצאה תוכנית הטלוויזיה ב-ESPN,‬

540
00:33:50,361 --> 00:33:54,115
‫האמת היא שאפילו לא הייתי בטוח‬
‫שאנשים יצפו בה.‬

541
00:33:56,409 --> 00:33:58,995
‫התור הוא לא בבלוק, הוא הבלוק עצמו!‬

542
00:34:00,580 --> 00:34:02,540
‫פתחנו את הדלת, ובום!‬

543
00:34:02,623 --> 00:34:05,710
‫"שיין! מיין!"‬

544
00:34:07,879 --> 00:34:10,339
‫ואו, זה משהו מיוחד. אנשים השתגעו.‬

545
00:34:12,383 --> 00:34:14,844
‫אנחנו כאן, ויש כאן אהבה מטורפת!‬

546
00:34:14,927 --> 00:34:17,972
‫תן לי את סרט הראש שלך! תן לי משהו!‬
‫-תן לי בנדנה!‬

547
00:34:18,848 --> 00:34:21,350
‫סיור המיקסטייפ של AND1‬
‫מגיע הנה בסוף השבוע.‬

548
00:34:21,434 --> 00:34:24,187
‫יש את הבחור ההוא, הפרופסור?‬
‫-הוא משהו.‬

549
00:34:24,270 --> 00:34:28,566
‫האהדה הייתה סוריאליסטית,‬
‫כי זה קרה לי בין לילה.‬

550
00:34:29,150 --> 00:34:30,276
‫תודה, מתוק.‬

551
00:34:30,359 --> 00:34:34,614
‫אמריקה אוהבת את הילד הזה. הרייטינג מתפוצץ!‬

552
00:34:35,990 --> 00:34:37,867
‫אחרי שהוא השתתף בסיור של AND1‬

553
00:34:37,950 --> 00:34:42,455
‫היו לו צמות צמודות לקרקפת כמו של אדם שחור,‬
‫היו לו טבעות יהלום.‬

554
00:34:42,538 --> 00:34:46,292
‫לפני המשחק הוא דיבר כמו אופי.‬
‫אחרי המשחק הוא היה אמינם.‬

555
00:34:48,544 --> 00:34:51,339
‫זה הפך לחמישיית הג'קסונים.‬
‫הוא מייקל ג'קסון.‬

556
00:34:51,422 --> 00:34:52,381
‫- תתחתן איתי? -‬

557
00:34:52,465 --> 00:34:53,883
‫אני אוהבת אותך, פרופסור!‬

558
00:34:54,467 --> 00:34:55,593
‫הוא רק בן 11!‬

559
00:34:56,094 --> 00:34:59,180
‫אני זוכר את הגרופית הראשונה שלו.‬

560
00:35:00,223 --> 00:35:02,892
‫ידעתי שזה ישנה את חייו.‬

561
00:35:04,685 --> 00:35:05,770
‫חכה רגע.‬

562
00:35:05,853 --> 00:35:10,525
‫הייתי ילד ביישן מאוד בתיכון,‬
‫אבל בהחלט חיבקתי את זה, אתה יודע?‬

563
00:35:13,861 --> 00:35:17,657
‫התוכנית של ESPN‬
‫פשוט פרסמה אותנו ברמה אחרת.‬

564
00:35:18,407 --> 00:35:21,953
‫אוהדי NBA וסלבריטאים אהבו את זה.‬

565
00:35:22,036 --> 00:35:24,163
‫אם לא ראיתם את המהלך, תריצו לאחור.‬

566
00:35:24,247 --> 00:35:28,376
‫סיור המיקסטייפ של AND1!‬
‫אני אוהב את המשחק הזה!‬

567
00:35:28,876 --> 00:35:35,258
‫בשלב הזה התחלנו לגבות כסף על הגעה למשחק,‬
‫ומכרנו את כל הכרטיסים למשחקים באולמות NBA.‬

568
00:35:39,929 --> 00:35:44,559
‫בכמה מהאולמות שהגענו אליהם,‬
‫היו לנו יותר אוהדים מאשר לקבוצה הביתית שם.‬

569
00:35:46,144 --> 00:35:47,478
‫לעולם לא אשכח.‬

570
00:35:47,562 --> 00:35:50,565
‫אנחנו במועדון,‬
‫ואני רואה את דטרויט "פיסטונס",‬

571
00:35:50,648 --> 00:35:53,401
‫שבדיוק זכתה באליפות ה-NBA השנייה שלה.‬

572
00:35:53,484 --> 00:35:56,404
‫ואני אומר לדי-ג'יי,‬
‫"יו, צ'ונסי בילאפס כאן!"‬

573
00:35:56,487 --> 00:35:59,991
‫צ'ונסי בילאפס,‬
‫מועמד סביר לזכייה בפרס ה-MVP.‬

574
00:36:00,074 --> 00:36:04,162
‫והדי-ג'יי הסתכל עליי ואמר,‬
‫"גבר, שיזדיינו. אתם כאן!"‬

575
00:36:04,245 --> 00:36:06,205
‫אתם מכירים את זה, שמעתם על זה.‬

576
00:36:06,289 --> 00:36:09,959
‫עכשיו ניקח את זה לרמה הבאה.‬
‫זה הזמן לחצות את האוקיינוס.‬

577
00:36:10,042 --> 00:36:12,170
‫זאת פלישה גלובלית.‬

578
00:36:12,253 --> 00:36:14,964
‫הסיור הבינלאומי הראשון שלנו היה מדהים.‬

579
00:36:15,047 --> 00:36:17,133
‫זה היה גדול יותר מבארצות הברית.‬

580
00:36:17,216 --> 00:36:19,177
‫הרבה יותר גדול.‬

581
00:36:20,720 --> 00:36:22,930
‫תעשו רעש, טוקיו!‬

582
00:36:24,557 --> 00:36:27,977
‫זה סיור המיקסטייפ של AND1.‬
‫אנחנו בגן החיות באוסטרליה.‬

583
00:36:28,060 --> 00:36:29,770
‫אני וחבר שלי, הקוואלה.‬

584
00:36:39,405 --> 00:36:43,618
‫עכשיו הכול היה מחלקה ראשונה.‬
‫ישנו ב"ריץ-קרלטון".‬

585
00:36:43,701 --> 00:36:45,661
‫החבר'ה היו כמו כוכבי רוק.‬

586
00:36:48,039 --> 00:36:51,292
‫הם היו הולכים לחלק חתימות,‬

587
00:36:51,792 --> 00:36:54,003
‫כי פשוט הגיעו נחילים של בחורות.‬

588
00:36:54,086 --> 00:36:56,422
‫זה וויילי? לך להוט סאוס.‬

589
00:36:58,633 --> 00:36:59,592
‫אני אוהבת אותו.‬

590
00:36:59,675 --> 00:37:00,509
‫- זיין אותי, AO -‬

591
00:37:00,593 --> 00:37:01,677
‫AND1, בייבי!‬

592
00:37:01,761 --> 00:37:04,722
‫היו אנשים שהגיעו עם הנשים שלהם.‬

593
00:37:04,805 --> 00:37:08,309
‫אין על מה לחתום, והיא מוציאה את הציצי שלה,‬

594
00:37:08,392 --> 00:37:11,520
‫וזה כאילו, "אתה רוצה‬
‫שאחתום על הציצי של אשתך?"‬

595
00:37:13,773 --> 00:37:17,360
‫הסיור של AND1? מסיבות, שתייה, עישונים.‬

596
00:37:21,239 --> 00:37:23,991
‫הייתה להם מצלמה.‬
‫הם אמרו, "יש לנו מצלמת לילה",‬

597
00:37:24,075 --> 00:37:25,868
‫ושאלתי, "על מה אתם מסתכלים?"‬

598
00:37:25,952 --> 00:37:29,830
‫אלה היו כולם‬
‫באורגיה גדולה עם איזו בחורה רעה!‬

599
00:37:29,914 --> 00:37:33,209
‫אמרתי, "יו! ראיתי אותה במשחק!‬

600
00:37:33,292 --> 00:37:35,086
‫"לעזאזל!"‬

601
00:37:36,462 --> 00:37:37,755
‫הוא משקר.‬
‫-לא, רק…‬

602
00:37:38,422 --> 00:37:39,882
‫הוא שוב סתם צוחק.‬

603
00:37:41,050 --> 00:37:44,929
‫הקצב של AND1 היה כל כך מהיר,‬
‫שאף אחד לא היה יכול לעצור אותנו.‬

604
00:37:45,012 --> 00:37:47,807
‫סיור המיקסטייפ של AND1,‬
‫בחסות "מאונטיין דיו".‬

605
00:37:48,307 --> 00:37:50,393
‫עכשיו מגיעים אלינו נותני חסויות.‬

606
00:37:50,476 --> 00:37:53,854
‫לקחנו את זה מהרחובות‬
‫לאולמות ולמשחקי הווידאו.‬

607
00:37:56,440 --> 00:37:57,441
‫- תיכנסו לקצב -‬

608
00:37:57,525 --> 00:38:00,611
‫הצוות שלי הראה לי איזה נתון יום אחד,‬
‫לפיו "סטריטבול"‬

609
00:38:00,695 --> 00:38:03,990
‫היא התוכנית‬
‫עם הרייטינג הגברי הכי גבוה ב-ESPN.‬

610
00:38:04,073 --> 00:38:06,075
‫אמרתי להם, "לכו תזדיינו. די".‬

611
00:38:07,076 --> 00:38:12,498
‫והם אמרו, "'סטריטבול' היא תוכנית הטלוויזיה‬
‫מספר אחת ב-ESPN אצל בני נוער גברים".‬

612
00:38:13,082 --> 00:38:15,459
‫אמרתי, "אלוהים!"‬

613
00:38:17,336 --> 00:38:19,005
‫- מטה AND1‬
‫פאולי, פנסילבניה -‬

614
00:38:23,676 --> 00:38:24,677
‫מה קורה?‬

615
00:38:26,887 --> 00:38:30,558
‫אחרי שסיור המיקסטייפ הפך להצלחה גדולה…‬

616
00:38:30,641 --> 00:38:34,061
‫גדלנו מ-15 עובדים ל-70 עובדים‬
‫תוך שנתיים או שלוש.‬

617
00:38:37,231 --> 00:38:39,734
‫קיבלנו החלטה לעבור למקום לטווח ארוך.‬

618
00:38:39,817 --> 00:38:41,986
‫אז היה חייב להיות במשרד מגרש כדורסל.‬

619
00:38:44,155 --> 00:38:48,200
‫עכשיו, כשאנחנו מותג ארצי גדול,‬
‫איך נרחיב את טביעת הרגל שלנו?‬

620
00:38:48,701 --> 00:38:50,578
‫אז החלטנו לנסות שוב‬

621
00:38:51,245 --> 00:38:52,330
‫עם נעליים.‬

622
00:38:53,664 --> 00:38:57,001
‫הנעל הראשונה של מרבורי‬
‫הייתה מכוערת, כבדה, יקרה מדי.‬

623
00:38:57,084 --> 00:38:59,337
‫והבעיה הזאת הייתה שלי,‬

624
00:38:59,420 --> 00:39:01,672
‫בתור האדם שפיקח על המוצר הזה.‬

625
00:39:01,756 --> 00:39:05,426
‫תמיד נתתי לג'יי הערות כמו,‬
‫"כדאי לעשות ככה, ג'יי, תעשה ככה…"‬

626
00:39:05,509 --> 00:39:10,139
‫וג'יי אמר, "טום, נמאס לי שאתה אומר לי‬
‫מה אתה יכול לעשות. אתה רוצה לנסות?"‬

627
00:39:10,222 --> 00:39:13,142
‫הייתי אולי בן 25,‬
‫ואמרתי "כן". לא היה לי ספק.‬

628
00:39:16,437 --> 00:39:19,482
‫היה לי רעיון ברור‬
‫לגבי מה אמורה להיות נעל כדורסל.‬

629
00:39:19,565 --> 00:39:23,027
‫נעליים צריכות להיות קלות,‬
‫מהירות, אווריריות כמו נעלי ריצה,‬

630
00:39:23,527 --> 00:39:25,613
‫וצריך להשתמש ברשתות ובתרכובות.‬

631
00:39:27,239 --> 00:39:30,826
‫הרעיון הראשון שלי היה נעליים בלי שרוכים,‬
‫שנקראו "פוסט-גיים".‬

632
00:39:32,244 --> 00:39:34,538
‫זאת רמה אחרת לגמרי עכשיו.‬

633
00:39:34,622 --> 00:39:36,832
‫הם מביאים את זה, ואנחנו אוהבים את זה.‬

634
00:39:36,916 --> 00:39:38,876
‫תמשיכו לעשות מה שאתם עושים!‬

635
00:39:39,960 --> 00:39:43,089
‫כשהייתי ילד, אנשים נעלו שתי נעליים שונות,‬
‫בקטע אופנתי.‬

636
00:39:43,881 --> 00:39:46,175
‫זו הייתה ההשראה ל"טאי צ'י".‬

637
00:39:48,135 --> 00:39:51,764
‫ויזואלית, ראו צבעים שונים,‬
‫כאילו נועלים שתי נעליים שונות.‬

638
00:39:54,934 --> 00:39:57,103
‫היי!‬
‫-היי, מה קורה?‬

639
00:39:57,186 --> 00:40:01,399
‫אני זוכר שהרגשתי הלם‬
‫כשנעלי ה"טאי צ'י" האלה עפו מהמדפים.‬

640
00:40:01,982 --> 00:40:03,526
‫המראה ממש מגניב.‬

641
00:40:04,068 --> 00:40:05,194
‫הן לוהטות!‬

642
00:40:05,277 --> 00:40:07,488
‫אחת מנעלי הכדורסל הכי טובות, נקודה.‬

643
00:40:08,322 --> 00:40:10,908
‫זו הפכה לנעל הכי נמכרת של AND1 בכל הזמנים.‬

644
00:40:11,450 --> 00:40:14,495
‫המוצר הזה עבר מאפס ל-65 מיליון‬
‫תוך 18 חודשים.‬

645
00:40:14,578 --> 00:40:15,955
‫- "סגנון וביצועים" -‬

646
00:40:16,038 --> 00:40:19,417
‫זה התחיל עם חולצות הטראש-טוק,‬
‫ועכשיו זאת רמה אחרת לגמרי.‬

647
00:40:19,500 --> 00:40:21,043
‫חברות נעליים, אנחנו באים!‬

648
00:40:21,127 --> 00:40:23,587
‫ראית את השחקנים וסוחרי הסמים בשכונה,‬

649
00:40:23,671 --> 00:40:25,589
‫והם נעלו את ה-AND1.‬

650
00:40:27,174 --> 00:40:31,929
‫היו לנו סגנונות שיימכרו יותר מנייקי,‬
‫או שיהיו מספר שתיים אחריהם.‬

651
00:40:35,516 --> 00:40:37,435
‫אם אתה קורא תיגר על נייקי,‬

652
00:40:37,518 --> 00:40:40,563
‫יש להם פי 50 יותר אנשים בכל מחלקה,‬

653
00:40:40,646 --> 00:40:44,650
‫וכשהם מייצרים נעל חשובה עבור מייקל ג'ורדן,‬
‫זה עשוי לקחת להם כמה שנים.‬

654
00:40:45,192 --> 00:40:48,446
‫ולנו היו בערך חמישה אנשים במחלקת עיצוב.‬

655
00:40:52,324 --> 00:40:54,827
‫לפעמים טום היה נשאר במשרד שלו שלושה ימים.‬

656
00:40:56,328 --> 00:40:59,498
‫עבדתי שעות ארוכות, אבל ממש אהבתי את זה.‬

657
00:40:59,582 --> 00:41:01,500
‫האנרגייה הזו הדביקה את כולנו.‬

658
00:41:01,584 --> 00:41:02,960
‫נעלי ג'ורדן צמחו‬

659
00:41:03,043 --> 00:41:06,922
‫מהשותפות היצירתית של מעצב הנעליים,‬
‫טינקר האטפילד.‬

660
00:41:08,382 --> 00:41:10,926
‫בתקופה שבה מעצבים הפכו לסלבריטאים,‬

661
00:41:11,469 --> 00:41:14,889
‫טום היה מאוד שקט,‬
‫אף פעם לא רצה שהשם שלו יופיע.‬

662
00:41:14,972 --> 00:41:17,683
‫אבל הוא היה אחד המעצבים הכי יצירתיים.‬

663
00:41:18,476 --> 00:41:21,937
‫אני מנהל ממלכה קטנה משלי.‬
‫פשוט אייצר נעליים איכותיות,‬

664
00:41:22,021 --> 00:41:25,107
‫ואם אמשיך לעשות את העבודה שלי,‬
‫אנחנו ננצח את נייקי.‬

665
00:41:25,191 --> 00:41:27,026
‫הידית היא המיקרופון.‬
‫המהלכים הם החרוזים.‬

666
00:41:27,109 --> 00:41:29,153
‫המשחק הוא החיים שלי.‬
‫פיליפ צ'מפיון, "הוט סאוס".‬

667
00:41:29,236 --> 00:41:30,070
‫אני משחק כדורסל.‬

668
00:41:34,200 --> 00:41:37,953
‫- מדיסון סקוור גרדן‬
‫ניו יורק -‬

669
00:41:38,037 --> 00:41:39,830
‫- 16 ביולי, 2004 -‬

670
00:41:39,914 --> 00:41:42,041
‫לשחק במדיסון סקוור גרדן, ה"מכה"…‬

671
00:41:42,625 --> 00:41:44,210
‫ברור שהייתי בטירוף.‬

672
00:41:48,964 --> 00:41:51,091
‫הציפייה הייתה משוגעת.‬

673
00:41:55,137 --> 00:41:59,058
‫אני מסתכל מסביב וחושב,‬
‫"בחיי, ככה זה היה אם הייתי ב-NBA?"‬

674
00:41:59,934 --> 00:42:02,811
‫אנחנו באותו חדר הלבשה. זו אותה אווירה.‬

675
00:42:28,546 --> 00:42:31,423
‫- סיור המיקסטייפ‬
‫2004 -‬

676
00:42:32,967 --> 00:42:35,844
‫ברוכים הבאים לניו יורק!‬

677
00:42:38,722 --> 00:42:41,267
‫לקח לי 25 שנה להגיע לכאן. אני מוכן לכתר.‬

678
00:42:41,350 --> 00:42:43,894
‫אני מרגיש את זה. ממש מרגיש את זה.‬

679
00:42:43,978 --> 00:42:49,567
‫מכל המשחקים שבהם רצינו לנצח,‬
‫הכי רצינו לנצח במדיסון סקוור גרדן,‬

680
00:42:49,650 --> 00:42:52,987
‫כי בסופו של דבר,‬
‫ברור שאתה רוצה לנצח במקום ממנו באת.‬

681
00:42:54,363 --> 00:42:57,241
‫אני על פרקט אולם ב-NBA, מפחד נורא.‬

682
00:42:57,324 --> 00:43:00,286
‫אבל אי אפשר היה לדעת.‬
‫אנשים הסתובבו והנידו בראש,‬

683
00:43:00,369 --> 00:43:02,454
‫בקטע של, "כן, סאוס, אתה תיתן הצגה!"‬

684
00:43:02,538 --> 00:43:05,833
‫ועמוק בפנים אני פוחד כמו בן זונה!‬

685
00:43:05,916 --> 00:43:07,084
‫אני מפחד נורא.‬

686
00:43:12,339 --> 00:43:16,719
‫אם חלמת להגיע ל-NBA, כבר הרגשת שהצלחת,‬

687
00:43:16,802 --> 00:43:20,139
‫כי הנה השם שלך על לוח התוצאות הגדול.‬

688
00:43:20,222 --> 00:43:22,516
‫הנה השם שלך עם האורות הבוהקים.‬

689
00:43:24,560 --> 00:43:26,645
‫אני משחק מול אלפי אנשים.‬

690
00:43:27,229 --> 00:43:30,566
‫כששיחקנו על הפרקט הישן‬
‫של המדיסון סקוור גרדן,‬

691
00:43:31,859 --> 00:43:34,695
‫זה גרם לך לדמוע. זה היה אמוציונלי.‬

692
00:43:34,778 --> 00:43:38,574
‫יכולנו להתרברב בזכות זה מול המשפחות שלנו,‬
‫מול החברים שלנו.‬

693
00:43:38,657 --> 00:43:41,994
‫"אומנם לא הגענו ל-NBA, אבל עשינו את זה."‬

694
00:43:42,077 --> 00:43:45,080
‫אתם מוכנים?‬

695
00:43:51,295 --> 00:43:53,380
‫פרופסור! "אלי-הופ!"‬

696
00:43:53,464 --> 00:43:56,967
‫כן!‬

697
00:43:57,051 --> 00:44:00,512
‫זה היה מגוחך. לא יכולתי להאמין.‬

698
00:44:01,013 --> 00:44:03,766
‫נדרשו המון זמן ואנרגייה כדי להגיע לכאן.‬

699
00:44:04,558 --> 00:44:08,479
‫בייבי! אלה "סיזל" ו"הרוקח"!‬

700
00:44:14,026 --> 00:44:16,862
‫המשחק שם היה תחרותי.‬

701
00:44:16,945 --> 00:44:19,281
‫הוא לא היה דומה לרוב המשחקים שלנו.‬

702
00:44:19,865 --> 00:44:23,744
‫…זורק מארבעה וחצי מטרים, רק רשת!‬

703
00:44:25,287 --> 00:44:29,041
‫"הליקופטר", מסתכל. "בומב" מוסר, שימו לב!‬

704
00:44:31,335 --> 00:44:34,797
‫במדיסון סקוור גרדן, אם יש מספיק התלהבות,‬

705
00:44:34,880 --> 00:44:39,093
‫הבניין רועד. חצי מהבלוק רועד!‬

706
00:44:42,179 --> 00:44:46,475
‫…מחפש חילוף. פרופסור. AO!‬

707
00:44:47,059 --> 00:44:50,729
‫לא משנה מי על הפרקט,‬
‫צריך לשמור על הסטטיסטיקה הזאת.‬

708
00:44:52,481 --> 00:44:53,565
‫זורק וקולע!‬

709
00:44:56,485 --> 00:44:57,486
‫בקלות!‬

710
00:44:59,530 --> 00:45:01,865
‫זה "דה מיין איוונט"!‬

711
00:45:01,949 --> 00:45:03,659
‫לקלוע זריקה‬

712
00:45:03,742 --> 00:45:08,372
‫מול 19 אלף איש ב"מכה". אין יותר טוב מזה.‬

713
00:45:09,707 --> 00:45:12,000
‫הכרתי את AND1 כשהייתי בן 26.‬

714
00:45:12,084 --> 00:45:14,753
‫ימי ה-NBA שלי נגמרו,‬

715
00:45:15,295 --> 00:45:17,589
‫אבל הסיפור שלי הוא שאף פעם לא ויתרתי.‬

716
00:45:17,673 --> 00:45:18,716
‫ניו יורק!‬

717
00:45:19,466 --> 00:45:22,177
‫אם אתם אוהבים את מה שאתם רואים, תעשו רעש!‬

718
00:45:27,307 --> 00:45:30,018
‫בואו נריע לשני מועדוני הכדורסל האלה!‬

719
00:45:33,522 --> 00:45:34,773
‫יש לך את זה.‬

720
00:45:36,608 --> 00:45:38,861
‫ספר לי איך היה לשחק.‬
‫-בן אדם…‬

721
00:45:39,862 --> 00:45:41,238
‫החרא הזה היה כיף.‬

722
00:45:42,239 --> 00:45:43,115
‫קדימה, גבר.‬

723
00:45:46,368 --> 00:45:47,745
‫אחת, שתיים, שלוש, AND1!‬

724
00:45:53,375 --> 00:45:56,795
‫אז אנחנו מוכנים‬
‫לתחרות ההטבעות הראשונה מזה שלוש שנים.‬

725
00:45:56,879 --> 00:45:57,755
‫בפעם הקודמת…‬

726
00:45:57,838 --> 00:46:01,049
‫אף פעם לא אשכח שצפיתי‬
‫בתחרות ההטבעות עם וינס קרטר,‬

727
00:46:01,133 --> 00:46:02,593
‫שבהמשך חתם עם נייקי.‬

728
00:46:02,676 --> 00:46:06,096
‫והנה האיש שהקהל כאן רוצה לראות.‬

729
00:46:06,180 --> 00:46:08,307
‫וינס קרטר עם ההטבעה הראשונה שלו!‬

730
00:46:10,893 --> 00:46:11,852
‫בואו נלך הביתה!‬

731
00:46:11,935 --> 00:46:15,898
‫ווינס נותן אולי את ההופעה הטובה ביותר‬
‫בתחרות הטבעות אי פעם,‬

732
00:46:15,981 --> 00:46:17,941
‫בנעלי "טאי צ'י" של AND1.‬

733
00:46:19,943 --> 00:46:21,612
‫כשצפינו בזה, התחרפנו.‬

734
00:46:21,695 --> 00:46:24,198
‫איבדנו את קור הרוח שלנו. אמרנו, "זה אדיר".‬

735
00:46:24,281 --> 00:46:27,242
‫והוא עשה דברים‬
‫שאף אחד בכלל לא חשב שהם אפשריים.‬

736
00:46:27,826 --> 00:46:29,369
‫והוא נעל את המוצר שלנו.‬

737
00:46:29,912 --> 00:46:33,081
‫אמרנו, "תודה רבה‬
‫שנעלת את הנעליים שלנו בחינם".‬

738
00:46:34,082 --> 00:46:36,293
‫זו הייתה נקודת השיא של AND1.‬

739
00:46:36,919 --> 00:46:39,797
‫ואני חושב שזה היה חודשיים או שלושה אחר כך.‬

740
00:46:40,297 --> 00:46:41,632
‫הדלקתי את הטלוויזיה.‬

741
00:46:42,257 --> 00:46:43,425
‫אנשים מקפיצים כדור.‬

742
00:46:46,804 --> 00:46:48,180
‫ואני רואה את הלוגו.‬

743
00:46:49,556 --> 00:46:51,767
‫המילה הראשונה שעלתה לי הייתה "פאק".‬

744
00:46:52,351 --> 00:46:53,435
‫זאת נייקי.‬

745
00:46:53,519 --> 00:46:54,436
‫- "פריסטייל" של נייקי -‬

746
00:46:54,520 --> 00:46:59,274
‫המהות של "פריסטייל"‬
‫היא היפ-הופ, סטריטבול וביטוי עצמי.‬

747
00:47:02,277 --> 00:47:05,030
‫הם שילבו את עמדת הסטריטבול שלנו‬

748
00:47:05,614 --> 00:47:09,493
‫עם קמפיין טלוויזיה בצילום יפהפה.‬

749
00:47:10,828 --> 00:47:12,496
‫זו הייתה פרסומת טובה.‬

750
00:47:13,121 --> 00:47:15,958
‫יש לה גישה, קצב של היפ-הופ.‬

751
00:47:16,041 --> 00:47:19,127
‫אבל אלה נייקי, והם יותר טובים מזה.‬
‫הם מעתיקים מאיתנו.‬

752
00:47:20,963 --> 00:47:24,591
‫הפרסומת הזאת בטלוויזיה השיגה בחצי דקה‬

753
00:47:25,300 --> 00:47:28,220
‫יותר ממה שהשגנו בחמש שנים של המיקסטייפ.‬

754
00:47:28,303 --> 00:47:31,348
‫אלה חייבות להיות הנעליים. נייקי מזנקת.‬

755
00:47:31,431 --> 00:47:35,686
‫משקיעים חזרו בריצה לנייקי.‬
‫-היא מממשת את המוטו שלה, "פשוט עשו את זה".‬

756
00:47:35,769 --> 00:47:38,480
‫פשוט משתלטים על כל משחק הסטריטבול.‬

757
00:47:38,564 --> 00:47:42,276
‫הם לקחו את התנועה שלנו, קישטו אותה‬
‫בקשת יפה ומבריקה עם נצנצים,‬

758
00:47:42,359 --> 00:47:43,360
‫ולקחו עליה בעלות.‬

759
00:47:43,443 --> 00:47:46,280
‫בגדול, הם שברו אותנו בהינף אצבע.‬

760
00:47:46,780 --> 00:47:49,575
‫במאבק על תהילה, חובה שיהיה לך לב.‬

761
00:47:49,658 --> 00:47:51,743
‫"מלך מגרש המחתרת" של נייקי,‬

762
00:47:51,827 --> 00:47:54,705
‫ימי ראשון ב-20:00 ב-MTV2.‬

763
00:47:55,455 --> 00:47:58,166
‫לא יודע אם הם השקיעו בזה‬
‫עשרה, 20 או 50 מיליון.‬

764
00:47:58,750 --> 00:48:03,672
‫אני יודע שכשראיתי את הפרסומת בטלוויזיה,‬
‫הבנתי, "שיט. אין לנו זמן לחכות. קדימה.‬

765
00:48:03,755 --> 00:48:05,841
‫"חייבים לקבל החלטות, חייבים לזוז."‬

766
00:48:11,054 --> 00:48:12,389
‫- פשוט עשו את זה. -‬

767
00:48:27,070 --> 00:48:27,905
‫אני בטלוויזיה!‬

768
00:48:27,988 --> 00:48:29,823
‫- הוט סאוס -‬

769
00:48:33,911 --> 00:48:35,120
‫איך היית מגיב‬

770
00:48:35,203 --> 00:48:38,332
‫למישהו שמרגיש שהחברה‬

771
00:48:38,415 --> 00:48:41,585
‫בנתה את העושר שלה על חשבון השחקנים?‬

772
00:48:43,170 --> 00:48:45,464
‫איך הייתי מגיב‬

773
00:48:46,298 --> 00:48:50,302
‫למישהו שמרגיש שהשחקנים נוצלו על ידי החברה?‬

774
00:48:50,385 --> 00:48:54,806
‫הייתי אומר,‬
‫"אני יודע שהחברה הרוויחה הרבה כסף".‬

775
00:48:56,308 --> 00:49:00,145
‫אחרי המשחקים אפשר היה לראות את חדר הסחורה.‬

776
00:49:00,228 --> 00:49:02,731
‫המון מוצרים עם הפרצופים שלהם עליהם נמכרו.‬

777
00:49:02,814 --> 00:49:04,274
‫שוב מכרנו הכול.‬

778
00:49:04,942 --> 00:49:07,110
‫שחקנים אמרו, "לא משלמים לי על זה".‬

779
00:49:08,111 --> 00:49:10,322
‫שם הכול התחיל ליפול.‬

780
00:49:16,244 --> 00:49:19,081
‫אנחנו במחסן,‬
‫בו אנחנו מקבלות, שולחות ואורזות‬

781
00:49:19,164 --> 00:49:21,541
‫את המוצר של AND1 לכולם.‬

782
00:49:21,625 --> 00:49:25,337
‫קמים בשמונה בבוקר‬
‫רק כדי לפגוש את האנשים במחסן.‬

783
00:49:25,963 --> 00:49:27,130
‫נימוס.‬

784
00:49:27,631 --> 00:49:30,300
‫כמה דברים מנומסים נעשה?‬

785
00:49:30,384 --> 00:49:33,053
‫החברה הזאת הרוויחה מיליוני דולרים רבים,‬

786
00:49:33,136 --> 00:49:35,472
‫אבל אנחנו אלה שהרווחנו את הכסף בשבילכם.‬

787
00:49:42,854 --> 00:49:44,523
‫- סטריטזילה -‬

788
00:49:44,606 --> 00:49:46,108
‫- מאונטיין דיו‬
‫הוט סאוס -‬

789
00:49:46,191 --> 00:49:50,278
‫התחיל להיות עניין כזה שאנחנו מקבלים פיצה,‬

790
00:49:50,904 --> 00:49:53,532
‫אבל כשאנחנו עולים לאוטובוס של הצוות,‬

791
00:49:54,032 --> 00:49:55,409
‫יש להם הכול!‬

792
00:49:55,492 --> 00:49:59,246
‫יש להם פילה מיניון, קלמרי, מי סודה,‬

793
00:49:59,329 --> 00:50:00,497
‫כל הדברים הטובים.‬

794
00:50:00,580 --> 00:50:01,999
‫מה אתה אוכל, שיין?‬

795
00:50:02,082 --> 00:50:03,291
‫לפני המשחק,‬

796
00:50:04,334 --> 00:50:06,169
‫שרימפ-פרמזן של "בוקה".‬

797
00:50:07,129 --> 00:50:09,631
‫הרבה מהחבר'ה אמרו, "אתם צריכים לדאוג לנו.‬

798
00:50:09,715 --> 00:50:11,133
‫"למה אנחנו לא אוכלים?‬

799
00:50:11,216 --> 00:50:13,343
‫"לא היה שום סיור אם לא היו שחקנים."‬

800
00:50:13,427 --> 00:50:15,679
‫כי אתם לא טועים, כולכם צריכים לאכול,‬

801
00:50:15,762 --> 00:50:17,889
‫אבל אין צורך להיות כל כך תוקפניים.‬

802
00:50:22,978 --> 00:50:24,938
‫אני זורק את זה על האוטובוס שלהם.‬

803
00:50:30,652 --> 00:50:31,820
‫זה נגמר עכשיו.‬

804
00:50:32,571 --> 00:50:37,451
‫הוא זורק פיצה חמה‬
‫על הפרצוף של מנהלת הסיור!‬

805
00:50:37,534 --> 00:50:39,911
‫תגידו לה מה אמרתי, שיש לה עוד פעם אחת.‬

806
00:50:39,995 --> 00:50:42,080
‫אני אקרע לה את הצורה, אני רציני.‬

807
00:50:46,043 --> 00:50:50,505
‫איך החלטתם אילו שחקנים‬
‫ירוויחו כמות מסוימת של כסף?‬

808
00:50:50,589 --> 00:50:53,925
‫לא אני. השיחה היחידה שהייתי מעורב בה‬

809
00:50:54,009 --> 00:50:55,552
‫הייתה עם סאוס והסוכן שלו.‬

810
00:50:55,635 --> 00:50:57,554
‫זאת העיר שלי. זה עדיין קורה.‬

811
00:50:58,096 --> 00:51:00,390
‫הוא אומר, "סת', אתה בחור נחמד מאוד".‬

812
00:51:01,475 --> 00:51:04,102
‫אני חושב לעצמי, "נכון, בן זונה".‬

813
00:51:04,936 --> 00:51:08,815
‫הוא אומר, "היי, סאוס רוצה ככה וככה,‬
‫או שהוא ילך ל'ריבוק'".‬

814
00:51:08,899 --> 00:51:10,484
‫אמרתי, "שילך לריבוק, אחי.‬

815
00:51:10,567 --> 00:51:13,653
‫"ריבוק יחסלו לו את הקריירה.‬
‫אף אחד לא רוצה להיות שם."‬

816
00:51:13,737 --> 00:51:16,907
‫זה היה מעניין, כי לא באמת היה מבנה שכר.‬

817
00:51:16,990 --> 00:51:19,534
‫מיין איוונט קיבל 90 או מאה.‬

818
00:51:19,618 --> 00:51:21,912
‫AO קיבל 80-90.‬

819
00:51:21,995 --> 00:51:25,123
‫"חצי אדם" קיבל בין 60 ל-75.‬

820
00:51:25,207 --> 00:51:28,251
‫היו לנו חבר'ה פחות בכירים שקיבלו בערך 15.‬

821
00:51:28,335 --> 00:51:30,212
‫אבל זה על שלושה חודשי עבודה,‬

822
00:51:30,295 --> 00:51:33,173
‫כי מספטמבר כבר אין סיורים.‬

823
00:51:34,549 --> 00:51:38,512
‫אבל שפטנו חבר'ה‬
‫לפי מי קיבלו הכי הרבה "אווו" ו"אההה",‬

824
00:51:38,595 --> 00:51:40,639
‫וברור שהוט סאוס היה הכוכב.‬

825
00:51:41,431 --> 00:51:45,769
‫היו הרבה רגעים שבהם אנשים הרגישו מתוסכלים‬

826
00:51:45,852 --> 00:51:48,939
‫כי הם לא הרוויחו מספיק כסף‬
‫כמו שמישהו אחר הרוויח.‬

827
00:51:49,022 --> 00:51:53,110
‫בסיורים של AND1‬
‫עדיף לא לספר לאף אחד כמה אתה מקבל,‬

828
00:51:53,193 --> 00:51:56,404
‫אבל הם יגידו את זה,‬
‫כי הם אוהבים לרדת אחד על השני.‬

829
00:51:57,030 --> 00:51:57,989
‫קדימה.‬

830
00:51:59,074 --> 00:52:01,159
‫דולרים. כן.‬

831
00:52:03,995 --> 00:52:06,081
‫הייתי צריך לקנות משהו חדש ל-2005.‬

832
00:52:06,164 --> 00:52:08,208
‫בלינג קטן. משהו קטן.‬

833
00:52:08,291 --> 00:52:10,460
‫זה הבית של "סיזל", אתם יודעים.‬

834
00:52:10,544 --> 00:52:12,879
‫זה הבית השני שלי, יש לי שניים.‬

835
00:52:12,963 --> 00:52:15,173
‫להוט סאוס הייתה מכונית מדברת.‬

836
00:52:15,257 --> 00:52:17,092
‫"שלום, הוט סאוס."‬

837
00:52:17,592 --> 00:52:19,928
‫אנשים שנאו את החרא הזה!‬

838
00:52:20,011 --> 00:52:22,222
‫ניסיתי לא להיכנס אף פעם לשיחות כסף.‬

839
00:52:23,849 --> 00:52:27,644
‫ידעתי שאני סוג של הבחור החדש,‬
‫ושאני מאוד בר-שיווק,‬

840
00:52:28,395 --> 00:52:31,106
‫והרגשתי שהמשכורת שלי מעולה.‬

841
00:52:31,648 --> 00:52:33,066
‫ואקשן!‬

842
00:52:33,150 --> 00:52:36,903
‫אין ספק שהייתה קצת קנאה‬

843
00:52:36,987 --> 00:52:40,448
‫על שחקנים שקודמו יותר מאחרים.‬

844
00:52:41,491 --> 00:52:42,701
‫היית רואה חבר'ה‬

845
00:52:43,368 --> 00:52:47,914
‫שהיה להם משחק גדול אחד או שניים,‬
‫והם כבר "אגדות סטריטבול".‬

846
00:52:47,998 --> 00:52:51,126
‫אנחנו עבדנו קשה תשע-עשר שנים‬

847
00:52:51,209 --> 00:52:53,128
‫לפני שבכלל ידענו מה זה AND1.‬

848
00:52:53,211 --> 00:52:56,423
‫אל תבין אותי לא נכון,‬
‫פרופסור הוא שחקן כדורסל מעולה,‬

849
00:52:56,506 --> 00:52:59,843
‫אבל לפעמים אני מטיל ספק במניע שלו.‬

850
00:53:01,887 --> 00:53:03,972
‫זה לא ממש מטריד אותי. זאת אומרת,‬

851
00:53:04,055 --> 00:53:07,267
‫כל עוד אנחנו נהנים בסיור,‬
‫לא ממש אכפת לי מה הם חושבים.‬

852
00:53:07,350 --> 00:53:08,268
‫בכנות.‬

853
00:53:08,351 --> 00:53:12,105
‫עניין ה"רוק סטאר" התחיל להיכנס לכולם לראש,‬

854
00:53:12,189 --> 00:53:14,941
‫וכולם התחילו לחשוב על הכסף.‬

855
00:53:15,442 --> 00:53:18,236
‫די להתנהג ככה! בחיי, גבר, פאק!‬

856
00:53:18,320 --> 00:53:19,279
‫איך הבנת את זה?‬

857
00:53:19,863 --> 00:53:21,364
‫מאיפה אתה מקבל את הצ'ק?‬

858
00:53:21,448 --> 00:53:24,034
‫אם לא הייתי פה,‬
‫הייתי משחק בחוץ ומרוויח כסף!‬

859
00:53:24,117 --> 00:53:26,411
‫הסיור שובר אותי! אני לא מרוויח כסף.‬

860
00:53:26,494 --> 00:53:30,332
‫החוזה שלי הוא כלום, גבר!‬
‫אני אומר לך, הוא כלום!‬

861
00:53:30,415 --> 00:53:32,792
‫אני אוכל מזה. אני מרוויח הרבה כסף.‬

862
00:53:32,876 --> 00:53:35,587
‫אני לא יודע לגביך. הוצאות המחיה שלי שונות.‬

863
00:53:35,670 --> 00:53:39,049
‫אתה חי ביוקרה, אני עדיין גר בשיכונים!‬

864
00:53:39,132 --> 00:53:41,509
‫יש לנו יותר מדי אולסטארים.‬

865
00:53:41,593 --> 00:53:43,136
‫כשאתה יוצר מפלצת,‬

866
00:53:43,220 --> 00:53:45,513
‫אתה צריך לדעת איך לביית מפלצת.‬

867
00:53:45,597 --> 00:53:50,560
‫האיבה בין אנשים הגיעה לנקודה‬
‫שבה היא רק הלכה וגדלה.‬

868
00:53:50,644 --> 00:53:52,437
‫למה אתה לא שואל אותי?‬
‫-ככה!‬

869
00:53:52,520 --> 00:53:54,522
‫למה לא? אני שואל את המאמן שאלה!‬

870
00:53:54,606 --> 00:53:56,566
‫זה למה!‬
‫-אני לא מזלזל בך!‬

871
00:53:56,650 --> 00:53:59,903
‫אני לא מדבר איתך!‬
‫-תאכל זין!‬

872
00:53:59,986 --> 00:54:01,488
‫אל תנסה את החרא הזה, גבר.‬

873
00:54:01,571 --> 00:54:03,949
‫מי כלבה, זיג? מי?‬
‫-אתה!‬

874
00:54:07,160 --> 00:54:09,829
‫אחי, אל תצלם את זה.‬
‫אנחנו נראים כמו ליצנים.‬

875
00:54:13,959 --> 00:54:15,252
‫כן, זה נהיה משוגע.‬

876
00:54:16,711 --> 00:54:20,006
‫למה אתם תופסים אותי?‬
‫אבל למה אתם תופסים אותי?‬

877
00:54:28,056 --> 00:54:31,226
‫כשהשתלטתי על ההנעלה,‬
‫זו הייתה הצלחה עסקית מדהימה.‬

878
00:54:31,309 --> 00:54:33,103
‫הגענו ל-90 אחוז מהמכירות.‬

879
00:54:33,186 --> 00:54:36,606
‫בנקודה ההיא הרגשתי‬
‫שכל החברה על הכתפיים שלי במידה מסוימת.‬

880
00:54:37,857 --> 00:54:40,527
‫אז טום החליט לעבור לטאיוואן,‬

881
00:54:41,528 --> 00:54:44,614
‫כי הוא היה יכול להשפיע על איכות המוצר‬

882
00:54:45,198 --> 00:54:48,159
‫בצורה טובה בהרבה אם הוא ישב במפעל שם.‬

883
00:54:49,703 --> 00:54:51,997
‫חששתי, כי טום הוא עובד חרוץ מאוד.‬

884
00:54:54,374 --> 00:54:59,170
‫עבדתי כנראה 364 ימים בשנה בממוצע.‬

885
00:54:59,254 --> 00:55:01,798
‫פשוט חייתי בשדות תעופה ובבתי מלון,‬

886
00:55:01,881 --> 00:55:04,926
‫ועברתי בין 12 אזורי זמן כל שישה שבועות.‬

887
00:55:07,012 --> 00:55:09,014
‫בלי שהבנתי, זה נהיה יותר מדי.‬

888
00:55:12,309 --> 00:55:14,978
‫אבחנו אצלי הפרעת עיכול.‬

889
00:55:16,604 --> 00:55:18,398
‫ירדתי בין תשעה ל-13 ק"ג במשקל.‬

890
00:55:20,984 --> 00:55:24,654
‫אני זוכר שסת' וג'יי התקשרו אליי‬
‫בשתיים או שלוש בלילה, זמן אסיה,‬

891
00:55:24,738 --> 00:55:26,614
‫"איך הולך? מה הלאה?"‬

892
00:55:26,698 --> 00:55:27,824
‫ופשוט איבדתי את זה.‬

893
00:55:28,491 --> 00:55:30,910
‫"זהו, נמאס לי שאתם צועקים עליי.‬

894
00:55:30,994 --> 00:55:34,622
‫"אני עושה מה שאני עושה,‬
‫אתם לא מסוגלים לעשות את זה", וניתקתי.‬

895
00:55:35,373 --> 00:55:37,334
‫אני יודע שטום הרגיש לחץ מבחוץ,‬

896
00:55:37,417 --> 00:55:40,503
‫ובמיוחד ממני, כאדם שהוא דיווח לו ישירות.‬

897
00:55:42,213 --> 00:55:44,841
‫אפשר לומר שהסתגרתי בשריון קטן משלי.‬

898
00:55:45,592 --> 00:55:47,302
‫איבדתי חברויות באותה תקופה.‬

899
00:55:48,094 --> 00:55:51,306
‫המצב שלי היה גרוע, פיזית ורגשית.‬

900
00:55:52,640 --> 00:55:54,642
‫בפעם הראשונה בחיי, זה לא היה כיף.‬

901
00:55:54,726 --> 00:55:57,103
‫לא תמיד היה קל, אבל תמיד היה כיף.‬

902
00:55:58,980 --> 00:56:00,398
‫אז טום נכנס למשרד שלי.‬

903
00:56:00,940 --> 00:56:03,234
‫הוא אומר, "סת', אני מתפטר".‬

904
00:56:04,611 --> 00:56:07,864
‫אני אומר, "רגע, מה?" כאילו, לא יכול להיות.‬

905
00:56:09,949 --> 00:56:12,869
‫אחרי שטום עזב אותנו, קרסנו.‬

906
00:56:12,952 --> 00:56:18,416
‫ירדנו מ-200 מיליון במכירות ל-130.‬
‫הייתי צריך לפטר 20 אחוז מהעובדים.‬

907
00:56:21,669 --> 00:56:24,255
‫ידענו שיש לנו חלון קטן כדי למכור את החברה‬

908
00:56:25,006 --> 00:56:27,634
‫על מנת למקסם את הערך הכספי.‬

909
00:56:38,228 --> 00:56:40,146
‫פאולי, פנסילבניה.‬

910
00:56:40,230 --> 00:56:43,400
‫המחנה הקטן של 2005, סיור המיקסטייפ!‬

911
00:56:44,025 --> 00:56:47,195
‫AO!‬

912
00:56:47,278 --> 00:56:51,449
‫שמעתי מהאנשים ב-AND1‬
‫שנופיע על השער של "ספורטס אילוסטרייטד".‬

913
00:56:52,033 --> 00:56:56,204
‫כשהייתי ילד, שער ה"ספורטס אילוסטרייטד"‬
‫היה המלך של מגזיני הספורט.‬

914
00:57:01,292 --> 00:57:03,336
‫זה קורה. זה רשמי.‬

915
00:57:07,340 --> 00:57:09,134
‫אנחנו צריכים למסגר את זה.‬

916
00:57:13,138 --> 00:57:14,055
‫- המשחק האחר -‬

917
00:57:14,139 --> 00:57:17,100
‫לפני תחילת הסיור ב-2005,‬

918
00:57:17,183 --> 00:57:20,395
‫לא קיבלנו מייד שיחה לחידוש החוזים שלנו.‬
‫זה היה מבלבל.‬

919
00:57:20,478 --> 00:57:24,065
‫היינו מתוסכלים מאיך שהכול התנהל.‬

920
00:57:24,149 --> 00:57:27,360
‫התחילו להסתובב המון סיפורים.‬

921
00:57:28,319 --> 00:57:31,322
‫פתאום הצוות כינס אותנו בחדר.‬

922
00:57:31,406 --> 00:57:34,159
‫אני אומר, "מה קורה פה?"‬
‫והוא אומר, "תירגע".‬

923
00:57:34,742 --> 00:57:37,579
‫והם אמרו לנו,‬
‫"היי, עומדת להיות מכירה גדולה,‬

924
00:57:38,163 --> 00:57:40,206
‫"והדברים כבר לא יהיו אותו דבר."‬

925
00:57:40,290 --> 00:57:43,501
‫- "אמריקן ספורטינג גודס" קונה את AND1 -‬

926
00:57:45,044 --> 00:57:46,171
‫זה היה בלתי צפוי.‬

927
00:57:49,549 --> 00:57:51,509
‫זה נגמר. זהו זה.‬

928
00:57:51,593 --> 00:57:52,719
‫בלי הודעה מראש.‬

929
00:57:56,222 --> 00:57:57,390
‫בלי הודעה מראש.‬

930
00:57:58,892 --> 00:58:02,270
‫השחקנים כל כך מלאי גאווה, ש…‬

931
00:58:02,770 --> 00:58:06,316
‫אני לא חושב שהם אי פעם‬
‫יגידו לך שהם הרגישו עצובים.‬

932
00:58:06,816 --> 00:58:10,195
‫בסופו של דבר אנחנו בסדר,‬
‫אבל אני רק חושב על החוצפה שלהם‬

933
00:58:10,278 --> 00:58:13,031
‫לא לשבת עם אף אחד מהאגדות כשהכול נגמר.‬

934
00:58:17,494 --> 00:58:19,120
‫זה אמור להיות סיפור הצלחה.‬

935
00:58:19,204 --> 00:58:22,415
‫AND1 הייתה ענקית. יצרנו משהו מאפס.‬

936
00:58:25,376 --> 00:58:28,338
‫מכרנו את העסק, וכולנו הרווחנו הרבה כסף,‬

937
00:58:28,421 --> 00:58:31,674
‫אבל המכירה, בסופו של דבר,‬
‫הייתה קשה לי פיזית,‬

938
00:58:31,758 --> 00:58:33,593
‫וזה גם היה מאוד עצוב.‬

939
00:58:36,596 --> 00:58:40,475
‫היו ריבים, וקשרים התפרקו,‬

940
00:58:40,558 --> 00:58:43,770
‫ומבחינה רגשית זה עדיין חמוץ-מתוק.‬

941
00:58:44,771 --> 00:58:45,730
‫בהחלט.‬

942
00:58:52,445 --> 00:58:57,408
‫אתם אולי מזהים את הפרצוף שלו‬
‫מ"סטריטבול" של ESPN,‬

943
00:58:57,492 --> 00:59:02,830
‫שיין "מכונת הכדרור" ווני!‬

944
00:59:02,914 --> 00:59:03,831
‫- קורט ג'טרס -‬

945
00:59:03,915 --> 00:59:07,460
‫"קורט ג'טרס" זו גרסת ליגה חצי מקצוענית‬

946
00:59:07,544 --> 00:59:09,254
‫של ה"הארלם גלובטרוטרס".‬

947
00:59:09,963 --> 00:59:13,841
‫זה לא כמו הגרדן. ממש לא כמו הגרדן, בייבי.‬

948
00:59:14,676 --> 00:59:18,012
‫מישהו יכול לזהות אותי,‬
‫ולשאול אותי משהו כמו,‬

949
00:59:18,096 --> 00:59:20,932
‫"למה אתה עובד כאן, גבר? היית בטלוויזיה."‬

950
00:59:21,015 --> 00:59:23,017
‫זה שובר לי את הלב.‬

951
00:59:23,601 --> 00:59:26,479
‫כל יום אני מתעורר ואומר,‬
‫"אני מקווה שמשהו יקרה,‬

952
00:59:26,563 --> 00:59:30,233
‫ויגידו לי, 'אתה יודע מה?‬
‫שיין, אנחנו צריכים אותך רק להיום'."‬

953
00:59:31,442 --> 00:59:32,443
‫זה מה שאני חושב.‬

954
00:59:33,444 --> 00:59:36,239
‫לא שילמו לנו את מה שהיינו שווים.‬

955
00:59:36,322 --> 00:59:39,158
‫מה תגיד על זה? השווי שלנו.‬

956
00:59:39,242 --> 00:59:41,202
‫הם באו לשכונה ולקחו הכול.‬

957
00:59:41,286 --> 00:59:44,539
‫הם שומעים דעות בשכונה או משהו,‬
‫"אתם צריכים לעשות ככה…"‬

958
00:59:44,622 --> 00:59:46,499
‫והם רצים למעלה ועושים את זה,‬

959
00:59:46,583 --> 00:59:49,085
‫ואז הם מוכרים את זה, ולא נותנים בחזרה.‬

960
00:59:49,168 --> 00:59:51,879
‫כמו שתמיד אמרתי, זה נקרא "סירסור עוני".‬

961
00:59:55,925 --> 00:59:59,887
‫אנשים אומרים, "אמריקה התאגידית‬
‫מנסה לנצל אתכם כדי להרוויח כסף".‬

962
00:59:59,971 --> 01:00:03,808
‫ככה העולם מבחוץ תופס את זה,‬
‫אבל מבפנים, זה לא היה המקרה.‬

963
01:00:05,518 --> 01:00:07,395
‫ניסינו לכלוא ברק בבקבוק‬

964
01:00:07,478 --> 01:00:08,646
‫ולעשות משהו מגניב.‬

965
01:00:09,439 --> 01:00:11,566
‫אם אנחנו אשמים במשהו, זה בזה.‬

966
01:00:12,275 --> 01:00:15,570
‫החוזים שעליהם חתמנו איתם לא היו זניחים.‬

967
01:00:15,653 --> 01:00:18,698
‫לכמה משחקני המיקסטייפ‬
‫שילמנו יותר מלשחקני NBA.‬

968
01:00:18,781 --> 01:00:20,700
‫הם החתימו אותנו על חוזה,‬

969
01:00:20,783 --> 01:00:24,746
‫ועכשיו אנחנו צריכים להסכים לסכום הזה.‬
‫אנחנו לא חייבים להסכים.‬

970
01:00:24,829 --> 01:00:27,624
‫הכסף שהם הציעו לי? ועוד איך, ניקח את זה.‬

971
01:00:28,291 --> 01:00:30,376
‫לא אכפת לי מה יש לכם להגיד על זה.‬

972
01:00:30,460 --> 01:00:32,545
‫"אתה לא נאמן…" נאמן למה?‬

973
01:00:32,629 --> 01:00:35,757
‫הנאמנות הזאת לא תיתן לי צ'ק.‬
‫את זה אני יודע.‬

974
01:00:35,840 --> 01:00:38,760
‫הם אהבו אותנו בזכות מה שעשינו? כן.‬

975
01:00:38,843 --> 01:00:40,428
‫אבל האם הם כיבדו אותנו?‬

976
01:00:41,220 --> 01:00:42,221
‫תענה לי.‬

977
01:00:44,265 --> 01:00:46,017
‫אחת החרטות הכי גדולות שלי‬

978
01:00:46,100 --> 01:00:50,021
‫היא שאם היינו חושבים‬
‫על שחקני המיקסטייפ כשכירים,‬

979
01:00:50,104 --> 01:00:52,023
‫ולא כספורטאים מיוצגים,‬

980
01:00:52,607 --> 01:00:55,234
‫היינו יכולים לתת להם אופציות מניות,‬

981
01:00:56,152 --> 01:01:01,282
‫והתוצאה הייתה סכום כסף גדול יותר‬
‫שהיה הולך לכל אותם שחקנים.‬

982
01:01:03,284 --> 01:01:05,244
‫החיים שלנו לא היו חשובים להם.‬

983
01:01:05,828 --> 01:01:08,414
‫אני חושב…‬
‫-החיים שלנו לא היו חשובים, גבר.‬

984
01:01:08,498 --> 01:01:10,541
‫מיין, החיים שלנו…‬
‫-אולי.‬

985
01:01:10,625 --> 01:01:11,876
‫תקשיב,‬

986
01:01:12,460 --> 01:01:14,879
‫בשנה האחרונה שלי עם AND1,‬

987
01:01:15,838 --> 01:01:17,423
‫ביקשתי מהאיש הזה‬

988
01:01:17,507 --> 01:01:22,136
‫שישה עשר אלף דולר‬
‫כדי לרשום את הבן שלי ללימודים,‬

989
01:01:22,220 --> 01:01:25,807
‫והוא אמר לי, "אני לא יכול לעזור לך".‬

990
01:01:25,890 --> 01:01:28,142
‫אחרי כל מה שעשינו.‬

991
01:01:30,061 --> 01:01:32,271
‫אני לא זוכר את זה.‬

992
01:01:34,107 --> 01:01:35,942
‫אני עצוב שאני לא זוכר את זה.‬

993
01:01:36,442 --> 01:01:39,320
‫יכול להיות ששיין דיבר ישירות איתי…‬

994
01:01:41,864 --> 01:01:43,199
‫ואם זה המקרה,‬

995
01:01:43,282 --> 01:01:46,828
‫ולא הייתה לנו אפשרות לדאוג לו ולילד שלו,‬
‫אז אני מרגיש נורא.‬

996
01:01:57,046 --> 01:01:59,924
‫בכנות, אנחנו יכולים להגיד שהם שדדו אותנו,‬

997
01:02:00,591 --> 01:02:03,803
‫אבל הכסף לעולם לא יחליף את החוויה.‬

998
01:02:04,846 --> 01:02:09,142
‫להיות עם דרכון ולנסוע ממדינה למדינה,‬

999
01:02:10,893 --> 01:02:12,353
‫זה חינוכי.‬

1000
01:02:14,647 --> 01:02:18,359
‫תמיד הרגשתי אסיר תודה ל-AND1‬
‫על מה שהיא נתנה לי.‬

1001
01:02:18,943 --> 01:02:21,654
‫יש דברים שכנראה שלא הייתי עושה,‬
‫כי להורים שלי‬

1002
01:02:21,738 --> 01:02:23,990
‫לא היו המשאבים כדי לשלוח אותי לטייל.‬

1003
01:02:31,330 --> 01:02:32,707
‫זה רציני, גבר.‬

1004
01:02:34,667 --> 01:02:39,046
‫AND1 יצרה הזדמנויות שלעולם לא היית מקבל.‬

1005
01:02:40,256 --> 01:02:42,091
‫אני אף פעם‬

1006
01:02:43,092 --> 01:02:44,552
‫לא הייתי חושב על…‬

1007
01:02:45,553 --> 01:02:47,388
‫לעזוב את העיר, את ברוקלין.‬

1008
01:02:48,514 --> 01:02:49,348
‫אחי!‬

1009
01:02:50,183 --> 01:02:52,143
‫לא ידעתי שזה יהיה ככה.‬

1010
01:02:52,685 --> 01:02:56,189
‫לא ידעתי שטוקיו ושאר הערים האלה יהיו ככה.‬

1011
01:02:57,774 --> 01:03:03,070
‫"כדורסל AND1" אפשר לבחור,‬
‫וויילי דיקסון מלינדן, ניו ג'רזי,‬

1012
01:03:03,154 --> 01:03:05,239
‫להגשים כמה מהחלומות שלנו.‬

1013
01:03:09,577 --> 01:03:11,037
‫"הרוקח!"‬

1014
01:03:13,998 --> 01:03:17,835
‫AND1 אפשרה לכולם‬
‫לחשוב מחוץ לקופסה לגבי המשחק הזה.‬

1015
01:03:17,919 --> 01:03:21,172
‫הדברים שלהם היו מיועדים לכולם,‬

1016
01:03:21,255 --> 01:03:24,801
‫ולא רק לאנשים שמצליחים בעולם המקצועני.‬

1017
01:03:24,884 --> 01:03:27,136
‫באטלר יוציא את הכדור. זה אלסטון.‬

1018
01:03:27,220 --> 01:03:29,806
‫הוא זורק כדי לנצח, וזה נכנס!‬

1019
01:03:29,889 --> 01:03:31,766
‫אתה צוחק עליי?‬

1020
01:03:33,017 --> 01:03:37,855
‫- סקיפ 2 מיי לו היה שחקן הסטריטבול‬
‫היחיד של AND1 ששיחק ב-NBA. -‬

1021
01:03:37,939 --> 01:03:39,607
‫AND1 שינתה את המשחק.‬

1022
01:03:39,690 --> 01:03:43,236
‫ה-NBA עכשיו הוא יותר מבדר וקליל.‬

1023
01:03:43,319 --> 01:03:44,654
‫לא יכול להיות!‬

1024
01:03:46,531 --> 01:03:50,910
‫חלק מהשחקנים שאנחנו רואים היום,‬
‫והכוונה לסופרסטארים, עושים כמה מהמהלכים…‬

1025
01:03:53,913 --> 01:03:56,332
‫קרי. תרגיל יפה! והוא זורק.‬

1026
01:03:56,415 --> 01:03:58,084
‫הם לא חייבים להביע הערכה.‬

1027
01:04:00,837 --> 01:04:02,338
‫אנחנו יודעים ממי זה בא.‬

1028
01:04:11,264 --> 01:04:14,058
‫עבודת רגליים! רגל שמאל. רגל ימין.‬

1029
01:04:15,101 --> 01:04:15,977
‫סיים.‬

1030
01:04:16,561 --> 01:04:20,022
‫מיין, המורשת, כשאתה אומר ש…‬

1031
01:04:20,773 --> 01:04:22,733
‫אם זה היה גדול, ואם הצלחנו?‬

1032
01:04:22,817 --> 01:04:24,277
‫מיין, ברור שהצלחנו,‬

1033
01:04:24,360 --> 01:04:29,574
‫כי כשאתה הולך ברחוב עם הבן שלך,‬
‫ומישהו זר אומר לבן שלך,‬

1034
01:04:29,657 --> 01:04:31,242
‫"אתה יודע מי זה אבא שלך?‬

1035
01:04:32,368 --> 01:04:34,829
‫זה לא קורה לאנשים רגילים.‬

1036
01:04:36,747 --> 01:04:38,165
‫בסופו של דבר,‬

1037
01:04:39,041 --> 01:04:40,793
‫תמיד נהיה,‬

1038
01:04:41,544 --> 01:04:43,546
‫"יו, אלה החבר'ה מ-AND1."‬

1039
01:04:45,423 --> 01:04:47,884
‫אחת, שתיים, שלוש, AND1!‬

1040
01:04:49,427 --> 01:04:53,055
‫מאז הקמתה ב-1993, AND1 נמכרה פעמים רבות,‬

1041
01:04:53,139 --> 01:04:55,683
‫ונכון להיום היא שייכת לקבוצת בעלות חדשה.‬

1042
01:04:57,059 --> 01:04:59,645
‫אישומים נגד שופט כדורסל‬

1043
01:04:59,729 --> 01:05:03,149
‫שהימר על תוצאות משחקים מזעזעת את ה-NBA.‬

1044
01:05:04,191 --> 01:05:06,819
‫בחיי, דפקתי לעצמי את החיים.‬

1045
01:05:06,903 --> 01:05:08,529
‫- הסיפור שלא סופר‬
‫כרך 2 -‬

1046
01:05:08,613 --> 01:05:10,615
‫בדיוק כמו סרט הכיפי של הקיץ,‬

1047
01:05:11,324 --> 01:05:13,200
‫הסיפור של מנטאי תיאו לא אמיתי.‬

1048
01:05:13,868 --> 01:05:16,037
‫אנשים אכזריים ומעוותים.‬

1049
01:05:16,871 --> 01:05:20,041
‫זה היה רצף הניצחונות הארוך ביותר‬
‫בהיסטוריה של הספורט.‬

1050
01:05:20,625 --> 01:05:24,754
‫זה היום היפה ביותר‬
‫בהיסטוריה של הספורט האוסטרלי!‬

1051
01:05:25,338 --> 01:05:28,007
‫AND1 הרוויחה מיליוני דולרים.‬

1052
01:05:28,090 --> 01:05:29,675
‫אבל האם הם כיבדו אותנו?‬

1053
01:05:30,343 --> 01:05:33,095
‫הכדורסל של AND1, בייבי!‬

1054
01:05:33,179 --> 01:05:34,764
‫סתום את הפה שלך.‬

1055
01:05:34,847 --> 01:05:36,682
‫בוא נשמור על זה בינינו.‬

1056
01:05:36,766 --> 01:05:38,809
‫תיצמד לסיפור המזדיין.‬

1057
01:05:39,310 --> 01:05:41,520
‫אין סיפור משונה יותר מזה…‬

1058
01:05:41,604 --> 01:05:43,397
‫דונהי נחקר על ידי ה…‬

1059
01:05:43,481 --> 01:05:45,650
‫…זה בראש החדשות בכל העיר.‬

1060
01:05:46,734 --> 01:05:48,861
‫היא פשוט לא הייתה קיימת,‬

1061
01:05:48,945 --> 01:05:52,031
‫מעבר להיותה החברה המתה של מנטאי תיאו.‬

1062
01:05:53,532 --> 01:05:54,992
‫אמרתי,‬

1063
01:05:55,076 --> 01:05:58,162
‫"בחיי, זה יהיה פאקינג מטורף‬
‫אם זה לא אמיתי!"‬

1064
01:08:16,092 --> 01:08:21,097
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬