1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:11,200 --> 00:00:15,120
‫- סרט תיעודי של NETFLIX -‬

4
00:00:27,280 --> 00:00:28,520
‫באדמה הזאת,‬

5
00:00:29,360 --> 00:00:32,120
‫המשפחה היא הכול.‬

6
00:00:38,960 --> 00:00:41,520
‫אלה הקשרים שבתוך הלהקה,‬

7
00:00:43,240 --> 00:00:44,240
‫הקבוצה‬

8
00:00:46,160 --> 00:00:47,200
‫והעדר…‬

9
00:00:49,600 --> 00:00:52,240
‫שמאפשרים לכל אחד מהחברים בהם להצליח.‬

10
00:00:54,440 --> 00:00:58,160
‫אין מקום בו הקשרים הללו‬
‫עמדו למבחן קשה יותר‬

11
00:00:58,680 --> 00:01:01,480
‫מאשר במדבר קלהרי הגדול.‬

12
00:01:02,760 --> 00:01:05,080
‫כאן משפחות מעוצבות‬

13
00:01:05,800 --> 00:01:07,560
‫על ידי אימהות אמיצות…‬

14
00:01:10,560 --> 00:01:12,200
‫זקנים חכמים…‬

15
00:01:15,080 --> 00:01:17,080
‫ואנדרדוגים חסרי מנוח.‬

16
00:01:21,200 --> 00:01:26,560
‫כולם נמשכים לנווה המדבר העצום‬
‫שנמצא בלב ליבו של המדבר.‬

17
00:01:35,000 --> 00:01:37,000
‫דלתת האוקבנגו.‬

18
00:01:40,840 --> 00:01:45,000
‫זהו ביתן של יותר חיות בר‬
‫מאשר בכל ביצה אחרת בכדור הארץ.‬

19
00:01:48,720 --> 00:01:54,040
‫האזור חווה כמה מהשינויים העונתיים‬
‫הקיצוניים ביותר בפלנטה.‬

20
00:02:01,400 --> 00:02:04,200
‫דרך הכאוס והקשיים של השנה הקרובה,‬

21
00:02:07,040 --> 00:02:09,080
‫גורלות יישזרו זה בזה,‬

22
00:02:09,880 --> 00:02:12,880
‫וקשרים מדהימים יווצרו.‬

23
00:02:14,040 --> 00:02:18,040
‫לא רק בתוך משפחות, אלא גם בין משפחות.‬

24
00:02:21,640 --> 00:02:24,960
‫ואפילו עם האדמה עצמה.‬

25
00:02:53,240 --> 00:02:55,360
‫עבור לביאה בת שנתיים,‬

26
00:02:55,440 --> 00:02:59,000
‫חוזק המשפחה מגיע מהלהקה שלה.‬

27
00:03:01,720 --> 00:03:05,480
‫היא ואחותה שולטות בטריטוריה הזאת,‬

28
00:03:09,040 --> 00:03:12,560
‫והזכר המוביל שלהן מכהן כמלך הלוחם.‬

29
00:03:17,720 --> 00:03:22,040
‫אבל בדלתא, שינוי יכול להגיע בפתאומיות,‬

30
00:03:22,640 --> 00:03:25,360
‫ולערער את הקיום השלו של משפחה.‬

31
00:03:32,800 --> 00:03:36,520
‫עקב אכילס של הלהקה הוא המלך עצמו.‬

32
00:03:42,120 --> 00:03:45,560
‫שנים של קרבות‬
‫כדי להגן על משפחתו ועל הטריטוריה שלו‬

33
00:03:45,640 --> 00:03:47,120
‫גבו ממנו מחיר.‬

34
00:03:51,400 --> 00:03:54,840
‫חולשתו מסכנת את הלביאה.‬

35
00:04:00,200 --> 00:04:02,240
‫והיא מציגה הזדמנות‬

36
00:04:02,320 --> 00:04:04,920
‫עבור שני זכרים צעירים ושאפתנים.‬

37
00:04:13,040 --> 00:04:16,160
‫הלוחם הוותיק מסמן את הטריטוריה שלו.‬

38
00:04:38,280 --> 00:04:39,440
‫אבל הוא שברירי…‬

39
00:04:47,840 --> 00:04:49,280
‫ובנחיתות מספרית.‬

40
00:05:16,400 --> 00:05:21,160
‫כל שנה באוקבנגו היא מסע חדש ומסוכן,‬

41
00:05:22,200 --> 00:05:23,880
‫אבל עבור הלביאה,‬

42
00:05:23,960 --> 00:05:27,520
‫השנה הזו תהיה‬
‫הכי חסרת ודאות שהיא חוותה מעודה.‬

43
00:05:39,760 --> 00:05:43,880
‫כל משפחה מתמודדת עם אתגרי הדלתא בדרך שלה.‬

44
00:06:01,240 --> 00:06:05,520
‫להקה של זאבים טלואים, המונה 24 חברים.‬

45
00:06:07,160 --> 00:06:10,480
‫עוצמתם היא עדות למנהיגה הגדולה שלהם,‬

46
00:06:11,040 --> 00:06:12,520
‫נקבת האלפא.‬

47
00:06:17,360 --> 00:06:21,160
‫היא אימנה אותם לחשוב ולצוד כיחידה אחת…‬

48
00:06:25,240 --> 00:06:27,680
‫ולספק מזון עבור כולם.‬

49
00:06:35,280 --> 00:06:37,880
‫אבל נקבת האלפא בהיריון.‬

50
00:06:47,000 --> 00:06:49,440
‫חברי הקבוצה שלה יאבדו את המנהיגה שלהם,‬

51
00:06:50,280 --> 00:06:53,720
‫בדיוק כשהדלתא תתמודד‬
‫עם התהפוכה הגדולה ביותר שלה.‬

52
00:07:02,400 --> 00:07:03,520
‫זה חודש מאי,‬

53
00:07:05,000 --> 00:07:09,880
‫ומדבר קלהרי שמסביב‬
‫חווה את הבצורת הקשה ביותר מזה עשרות שנים.‬

54
00:07:15,880 --> 00:07:19,760
‫אלפי חיות נמלטות‬
‫מהאזורים החיצוניים הצחיחים,‬

55
00:07:21,760 --> 00:07:23,280
‫ויוצאות למסע של שבועות.‬

56
00:07:36,240 --> 00:07:39,480
‫כולן נמשכות לכאן מסיבה אחת.‬

57
00:07:48,760 --> 00:07:49,760
‫מים.‬

58
00:07:53,960 --> 00:07:56,600
‫מי גשם שירדו לפני ארבעה חודשים‬

59
00:07:56,680 --> 00:07:58,960
‫ברמות של אנגולה שמצפון‬

60
00:07:59,040 --> 00:08:01,560
‫סוף סוף הגיעו למטה,‬

61
00:08:01,640 --> 00:08:05,920
‫לאורך הקלהרי ואל המישורים של הדלתא.‬

62
00:08:36,480 --> 00:08:39,680
‫יותר מתשעה טריליון ליטר של מים מתוקים‬

63
00:08:39,760 --> 00:08:42,280
‫מציפים את המדבר העצום…‬

64
00:08:59,960 --> 00:09:00,880
‫ויוצרים‬

65
00:09:02,400 --> 00:09:05,280
‫את נווה המדבר הגדול בפלנטה.‬

66
00:09:27,520 --> 00:09:31,240
‫בעקבות השיטפון מגיעים העדרים הגדולים…‬

67
00:09:39,000 --> 00:09:42,000
‫ומצטרפים אל אלו שחיים כאן לכל אורך השנה.‬

68
00:09:55,240 --> 00:10:00,600
‫לכולם כאן יש תפקיד‬
‫בעיצוב ושימור האדמה הזאת.‬

69
00:10:12,520 --> 00:10:17,320
‫אפילו לפילה בת שישה חודשים‬
‫שמגיעה לכאן בפעם הראשונה.‬

70
00:10:19,920 --> 00:10:22,160
‫היא מעולם לא ראתה כל כך הרבה מים…‬

71
00:10:26,280 --> 00:10:27,480
‫ואוכל.‬

72
00:10:43,000 --> 00:10:46,120
‫עם אינסוף מישורי הצפה‬
‫שבהם הם יכולים לזלול,‬

73
00:10:46,200 --> 00:10:49,280
‫פילים הופכים לגננים הטבעיים של הדלתא.‬

74
00:11:09,320 --> 00:11:11,760
‫הם עוקרים הרבה יותר ממה שהם יכולים לאכול.‬

75
00:11:13,560 --> 00:11:17,080
‫אבל גיזום יתר יכול לסתום את מעברי המים,‬

76
00:11:17,160 --> 00:11:19,240
‫ולמנוע מהמים להתפשט.‬

77
00:11:27,400 --> 00:11:29,560
‫את מה שהגננים חסמו,‬

78
00:11:29,640 --> 00:11:33,160
‫משפחות של היפופוטמים דורסות בדרכן.‬

79
00:11:34,000 --> 00:11:37,680
‫הם לא שחיינים, אז הם צועדים לאורך הקרקעית…‬

80
00:11:42,880 --> 00:11:46,760
‫ומשאירים מאחוריהם‬
‫כבישים מהירים בגודל של היפופוטמים…‬

81
00:11:54,160 --> 00:11:58,960
‫שמחברים נהרות לבריכות‬
‫ובריכות למישורי הצפה,‬

82
00:12:01,840 --> 00:12:04,040
‫מה שמאפשר למים להמשיך לזרום‬

83
00:12:04,560 --> 00:12:08,000
‫ולהזין את הצמיחה התוססת של כל הדלתא.‬

84
00:12:18,400 --> 00:12:21,440
‫אבל השיטפון אינו חדשות טובות עבור כולם.‬

85
00:12:24,200 --> 00:12:25,520
‫עבור הלביאה,‬

86
00:12:25,600 --> 00:12:27,920
‫פירוש הדבר הוא אובדן של שטח ציד.‬

87
00:12:29,040 --> 00:12:33,080
‫והמלך הלוחם הזקן לא נראה באזור.‬

88
00:12:37,080 --> 00:12:39,640
‫בין אם הוא ברח או נהרג,‬

89
00:12:40,360 --> 00:12:43,480
‫הפולשים הצעירים תפסו את כס מלכותו.‬

90
00:13:03,680 --> 00:13:07,680
‫רק ללביאות בגיל הרבייה מותר להישאר עכשיו.‬

91
00:13:13,480 --> 00:13:15,880
‫והיא לא אחת מהן.‬

92
00:13:21,600 --> 00:13:25,640
‫עבור הזכרים החדשים האלה,‬
‫היא רק עוד פה שצריך להאכיל,‬

93
00:13:26,240 --> 00:13:28,320
‫ואין לה הרבה מה לתרום.‬

94
00:14:04,800 --> 00:14:06,960
‫מגורשת ולבדה,‬

95
00:14:07,600 --> 00:14:10,880
‫היא תזדקק לכל מיומנויותיה‬
‫רק כדי להישאר בחיים.‬

96
00:14:22,560 --> 00:14:25,720
‫נקבת האלפא מרותקת לביתה כבר שבועות.‬

97
00:14:34,800 --> 00:14:38,480
‫מכיוון ש… טוב,‬
‫מי היה עוזב חבורה מרושלת שכזו?‬

98
00:14:42,640 --> 00:14:46,640
‫בגיל ארבעה שבועות,‬
‫גוריה יוצאים לטייל בפעם הראשונה.‬

99
00:14:54,240 --> 00:14:56,240
‫כל ה-14.‬

100
00:15:14,720 --> 00:15:18,920
‫היא לא מסוגלת לצוד בעצמה,‬
‫אז היא חייבת להסתמך על חברי הלהקה שלה‬

101
00:15:19,520 --> 00:15:22,880
‫שיביאו את הבשר שהיא זקוקה לו‬
‫כדי שהחלב שלה ימשיך לזרום.‬

102
00:15:41,040 --> 00:15:43,680
‫אבל אין הפסקות בעבודה שלה מהבית.‬

103
00:15:49,520 --> 00:15:51,480
‫כשהיא מנקה את המאורה,‬

104
00:15:53,560 --> 00:15:56,160
‫קרציות ופשפשים שהצטברו לאורך שלושה שבועות…‬

105
00:16:01,080 --> 00:16:03,560
‫נוחתים בדיוק היכן שהתחילו.‬

106
00:16:14,600 --> 00:16:16,640
‫חברי הלהקה שלה בסיור.‬

107
00:16:19,640 --> 00:16:21,560
‫בלי המנהיגה שלהם.‬

108
00:16:28,120 --> 00:16:31,200
‫ומי השיטפון מאיטים אותם.‬

109
00:16:40,200 --> 00:16:41,280
‫לצ'ווה.‬

110
00:16:46,120 --> 00:16:49,720
‫בשרו של אחד בלבד יספיק לכל הלהקה.‬

111
00:17:29,240 --> 00:17:32,080
‫עם פרסותיהם הרחבות ורגליהם החזקות,‬

112
00:17:32,160 --> 00:17:34,880
‫הם יכולים להמשיך לנוע דרך השיטפון.‬

113
00:17:45,920 --> 00:17:48,120
‫ללא הדרכתה של נקבת האלפא,‬

114
00:17:48,200 --> 00:17:51,360
‫חברי הלהקה עוקבים אחריהם‬
‫למים העמוקים יותר.‬

115
00:18:02,840 --> 00:18:04,240
‫זה חסר טעם.‬

116
00:18:13,400 --> 00:18:14,640
‫ואז…‬

117
00:18:19,880 --> 00:18:21,840
‫אימפלה בודד.‬

118
00:18:25,680 --> 00:18:29,360
‫לו אין את הפרסות דמויות המשוט‬
‫ואת הרגליים הארוכות של הלצ'ווה.‬

119
00:19:17,720 --> 00:19:21,560
‫הם מסיימים את העבודה במהירות‬
‫כדי להימנע ממאבק עם מתחרים.‬

120
00:19:28,600 --> 00:19:32,120
‫לעיתים קרובות חברי הלהקה‬
‫הורגים את החלש או הפצוע בקבוצה,‬

121
00:19:32,200 --> 00:19:33,560
‫את הטרף הקל יותר,‬

122
00:19:34,360 --> 00:19:38,000
‫והיתרון הנלווה לכך‬
‫הוא הפחתת שיעור המחלות בקרב העדרים.‬

123
00:20:10,240 --> 00:20:14,280
‫הציידים מביאים את הארוחות שלהם‬
‫בדרך הבטוחה ביותר שיש.‬

124
00:20:16,440 --> 00:20:17,480
‫בתוך בטנם.‬

125
00:20:23,160 --> 00:20:25,400
‫עד שהגורים יוכלו לצוד בעצמם,‬

126
00:20:25,480 --> 00:20:27,160
‫הם אוכלים ראשונים.‬

127
00:20:29,240 --> 00:20:32,840
‫נדיבות היא עיקרון מפתח בלהקה שלהם.‬

128
00:20:34,640 --> 00:20:37,680
‫אבל ללמוד לחלוק הוא לא דבר שבא בקלות.‬

129
00:20:42,200 --> 00:20:45,680
‫לשוב למאורה עם חתיכת הבשר הראשונה שלך‬

130
00:20:45,760 --> 00:20:48,120
‫זאת פחות או יותר ההרגשה הטובה ביותר שיש.‬

131
00:20:55,120 --> 00:20:57,200
‫מפלס המים בשיאו,‬

132
00:20:57,280 --> 00:21:00,560
‫והאוקבנגו הופכת לגן עדן אמיתי.‬

133
00:21:03,800 --> 00:21:07,000
‫יצורים שחיים בתוך הנהרות והביצות שמסביב‬

134
00:21:07,080 --> 00:21:09,840
‫מגיעים אל הערבה כדי להשריץ.‬

135
00:21:14,080 --> 00:21:17,080
‫פילים מפילים ענפים ועצים,‬

136
00:21:17,160 --> 00:21:20,320
‫מה שיוצר חדרי ילדים מוגנים לדגים צעירים.‬

137
00:21:30,400 --> 00:21:31,880
‫במהלך שיטפון שיא,‬

138
00:21:31,960 --> 00:21:35,120
‫הדלתא מתמלאת פי שניים מגודלה המקורי,‬

139
00:21:35,200 --> 00:21:39,600
‫וכל מקום גבוה ויבש הופך לשטח נדל"ן מבוקש.‬

140
00:21:45,680 --> 00:21:48,520
‫עצי תאנה במים מספקים אזור קינון מושלם‬

141
00:21:48,600 --> 00:21:51,920
‫למבחר מדהים של עופות אוכלי דגים.‬

142
00:22:00,600 --> 00:22:04,080
‫עבור המשפחות האלה‬
‫העניין הוא פחות איפה בונים,‬

143
00:22:04,600 --> 00:22:06,480
‫ויותר מה בונים.‬

144
00:22:11,200 --> 00:22:14,200
‫רק חומרי הבנייה המשובחים ביותר יעבדו כאן.‬

145
00:22:42,680 --> 00:22:45,880
‫אם אתה לא מצליח‬
‫למצוא את הבד המדויק שאתה מחפש…‬

146
00:22:50,360 --> 00:22:52,320
‫פשוט תגנוב אותו משכנך.‬

147
00:22:59,200 --> 00:23:01,200
‫הוא תמיד יוכל לגנוב אותו בחזרה.‬

148
00:23:15,280 --> 00:23:16,400
‫סוף סוף,‬

149
00:23:17,360 --> 00:23:21,240
‫קן שמוכן להכיל את רכושם היקר ביותר.‬

150
00:23:23,920 --> 00:23:25,480
‫הן מסובבות בעדינות…‬

151
00:23:29,520 --> 00:23:32,480
‫ומוגנות מפני השמש הקופחת.‬

152
00:23:39,080 --> 00:23:42,280
‫קליפת ביצה? שבלול?‬

153
00:23:43,480 --> 00:23:44,960
‫הוא אבא בפעם הראשונה.‬

154
00:23:50,800 --> 00:23:56,240
‫כולם במרוץ לגידול צאצאיהם‬
‫לפני שמי השיטפון ייסוגו,‬

155
00:23:58,320 --> 00:24:00,880
‫והקינים יאבדו את הגנת האי שלהם.‬

156
00:24:13,240 --> 00:24:16,320
‫הלביאה מתקשה לתפוס טרף.‬

157
00:24:42,440 --> 00:24:47,240
‫בתנאים יבשים יותר,‬
‫צבי סוף או לצ'ווה היה הימור טוב.‬

158
00:24:57,480 --> 00:25:01,080
‫אבל לא בשיטפון. לא כשהיא לבדה.‬

159
00:25:05,640 --> 00:25:07,520
‫ויש לה תחרות.‬

160
00:25:21,200 --> 00:25:24,040
‫הגיע הזמן להדוף את יריביה לאחור.‬

161
00:26:18,920 --> 00:26:23,360
‫זאת הרתעה טהורה. היא לא תאכל את הגוויה.‬

162
00:26:32,200 --> 00:26:35,760
‫יהיה זה חכם מצד הלהקה‬
‫לא לבחון שוב את סבלנותה.‬

163
00:27:00,840 --> 00:27:04,040
‫עד ספטמבר הטמפרטורות כבר עולות‬

164
00:27:04,120 --> 00:27:06,120
‫ומפלס המים מתחיל לרדת,‬

165
00:27:07,440 --> 00:27:11,200
‫מה שמשאיר בריכות הולכות ומתכווצות‬
‫מלאות בדגים.‬

166
00:27:15,240 --> 00:27:16,800
‫תזמון מושלם.‬

167
00:27:49,360 --> 00:27:51,400
‫המבוגרים מתחילים לעבוד…‬

168
00:27:53,520 --> 00:27:56,360
‫בהאכלת המפלצות הקטנות והיקרות שלהם.‬

169
00:28:08,800 --> 00:28:12,320
‫בריכות חדשות נוצרות מדי יום‬
‫כשהשיטפון נסוג.‬

170
00:28:15,360 --> 00:28:17,800
‫לכל אחד יש טכניקה מיוחדת משלו,‬

171
00:28:17,880 --> 00:28:20,080
‫המתאימה למקור המיוחד משלו.‬

172
00:28:28,120 --> 00:28:30,560
‫שקנאים מעדיפים את רשת הדיג.‬

173
00:28:40,320 --> 00:28:42,240
‫פרפורים עקודים…‬

174
00:28:44,120 --> 00:28:46,080
‫משתמשים בשיטת ההפצצה בצלילה.‬

175
00:28:52,440 --> 00:28:56,560
‫החסידות פשוקות המקור‬
‫מתמחות בלכידת חלזונות.‬

176
00:29:06,880 --> 00:29:09,720
‫והאנפה השחורה, התיאטרלית למדי,‬

177
00:29:10,280 --> 00:29:14,360
‫משתמשת בגלימתה כדי לדמות נקודות מוצלות,‬
‫שבהן דגים אוהבים להסתתר.‬

178
00:29:18,000 --> 00:29:18,920
‫בראבו.‬

179
00:29:22,560 --> 00:29:25,760
‫גישות שונות עם מטרה אחת.‬

180
00:29:29,760 --> 00:29:33,320
‫לחזק את האפרוחים שלהם כמה שיותר מהר.‬

181
00:29:55,160 --> 00:29:57,640
‫אפרוחים של שקנאים הם החמדנים ביותר.‬

182
00:30:02,120 --> 00:30:05,160
‫הם זקוקים לעד 30 האכלות ביום.‬

183
00:30:24,320 --> 00:30:26,240
‫כל המבוגרים החרוצים מכירים‬

184
00:30:26,320 --> 00:30:29,560
‫את כלל הזהב של חיי המשפחה בדלתא.‬

185
00:30:38,280 --> 00:30:43,400
‫ככל שצאצאיך חזקים יותר,‬
‫כך גדלים סיכויי ההישרדות שלך.‬

186
00:31:04,320 --> 00:31:06,400
‫כשמי השיטפון נסוגים‬

187
00:31:07,840 --> 00:31:10,400
‫וחום המדבר מתגבר,‬

188
00:31:10,920 --> 00:31:13,480
‫שטחי הציד מתייבשים,‬

189
00:31:14,440 --> 00:31:18,520
‫מה שמסיט את מאזן הכוחות‬
‫חזרה לטובת הטורפים.‬

190
00:31:21,080 --> 00:31:22,040
‫אבל כשהיא לבדה,‬

191
00:31:22,120 --> 00:31:25,840
‫שיעור ההרג של הלביאה‬
‫עדיין נמוך ברמה מסוכנת.‬

192
00:31:30,480 --> 00:31:32,400
‫היא נחלשת עם כל יום שעובר.‬

193
00:31:42,280 --> 00:31:44,000
‫ואם זה לא מספיק,‬

194
00:31:45,160 --> 00:31:46,800
‫היא נכנסת לייחום.‬

195
00:31:47,800 --> 00:31:51,200
‫הריח שלה יינשא באוויר‬
‫ויגיע לכל אריה באזור.‬

196
00:31:56,920 --> 00:32:00,440
‫כולל לאלו שמהם היא הכי רוצה להימנע.‬

197
00:32:03,520 --> 00:32:06,680
‫הזכרים הצעירים שהרסו את משפחתה.‬

198
00:32:30,960 --> 00:32:33,440
‫אבל עם פתיחת שטחי הציד,‬

199
00:32:33,520 --> 00:32:37,880
‫זכר אחר, גדול אפילו יותר, נמשך לאזור.‬

200
00:33:02,320 --> 00:33:05,280
‫רעמתו הכהה וקריאתו העמוקה‬

201
00:33:05,840 --> 00:33:09,200
‫הן סימנים לכך שהוא בשיאו.‬

202
00:33:36,640 --> 00:33:37,960
‫זה מסוכן.‬

203
00:33:39,480 --> 00:33:41,240
‫אבל אם הם ישלבו כוחות,‬

204
00:33:41,800 --> 00:33:45,640
‫הוא יוכל להציע לה הגנה ותמיכה בציד.‬

205
00:34:55,640 --> 00:34:58,440
‫השותפות החדשה שהיא מצאה לא מאריכה חיים.‬

206
00:35:00,280 --> 00:35:03,480
‫הזר ממשיך הלאה אחרי מספר ימים בלבד.‬

207
00:35:07,120 --> 00:35:09,280
‫לבדה, שוב,‬

208
00:35:10,600 --> 00:35:13,280
‫אבל הפעם בהיריון.‬

209
00:35:24,160 --> 00:35:27,040
‫היא כבר לא תצוד רק עבור עצמה.‬

210
00:36:44,320 --> 00:36:46,080
‫כל משפחה בדלתא‬

211
00:36:46,160 --> 00:36:50,160
‫מחוברת באופן אינטימי‬
‫לקצבי העונות המתחלפות.‬

212
00:36:56,720 --> 00:36:58,960
‫מפלס המים צונח,‬

213
00:37:00,040 --> 00:37:01,320
‫והמים הופכים לבוץ.‬

214
00:37:07,200 --> 00:37:08,880
‫זה כיף עבור גורת פילים…‬

215
00:37:15,960 --> 00:37:18,560
‫אבל זה סימן שעל העדר שלה להמשיך הלאה.‬

216
00:37:27,920 --> 00:37:30,160
‫העונה היבשה מגיעה,‬

217
00:37:30,240 --> 00:37:33,800
‫ועל חברי העדר להפיק את המירב‬
‫מכל עשב שנותר ללחך.‬

218
00:37:44,040 --> 00:37:46,320
‫היא לומדת מצפייה.‬

219
00:37:51,640 --> 00:37:54,960
‫אבל יש דברים שהיא טרם הביאה לכדי שלמות.‬

220
00:37:57,480 --> 00:38:01,720
‫למשל לשים לב כדי לא להישאר מאחור.‬

221
00:38:17,960 --> 00:38:20,680
‫היא נלקחת למקום מיוחד.‬

222
00:38:27,680 --> 00:38:30,000
‫חורשת עצי דקל.‬

223
00:38:31,440 --> 00:38:35,880
‫הם משגשגים במקומות‬
‫בהם מי השיטפון המתאדים הותירו מלחים.‬

224
00:38:38,720 --> 00:38:40,800
‫והפירות שבצמרות העצים‬

225
00:38:40,880 --> 00:38:43,200
‫מעוררים יראת כבוד בקרב פילים.‬

226
00:38:44,520 --> 00:38:46,640
‫איסוף ממתקים כאלה, שנמצאים בגובה רב,‬

227
00:38:46,720 --> 00:38:50,840
‫הוא טריק שרק זכר במשקל ארבעה טונות‬
‫יכול להצליח בו.‬

228
00:39:18,480 --> 00:39:22,160
‫כל נענוע משחרר מאות פירות בבת אחת.‬

229
00:39:33,400 --> 00:39:35,600
‫הוא מפיל מספיק פירות עבור כולם.‬

230
00:39:53,840 --> 00:39:55,600
‫הארוחה יקרת הערך הזו‬

231
00:39:55,680 --> 00:39:59,800
‫אינה מיועדת רק למשפחה הזאת, ולא רק להיום.‬

232
00:40:01,560 --> 00:40:04,160
‫פילים הם המפזרים הראשיים‬

233
00:40:04,240 --> 00:40:06,120
‫של זרעי עץ הדקל.‬

234
00:40:08,080 --> 00:40:11,040
‫אבותיה הקדומים של הגורה‬
‫השאירו את הפרי הזה,‬

235
00:40:13,560 --> 00:40:17,320
‫וכעת היא תעשה אותו דבר‬
‫עבור אלו שיבואו אחריה.‬

236
00:40:22,840 --> 00:40:25,920
‫חברי העדר יסחבו את הזרעים‬
‫לאורך קילומטרים רבים.‬

237
00:40:27,680 --> 00:40:32,440
‫במקום בו הם ישחררו אותם, בגלליהם,‬
‫הפירות יוכלו להצמיח שורשים.‬

238
00:40:33,160 --> 00:40:37,840
‫עוד אחת מהתרומות החיוניות של העדר לדלתא.‬

239
00:40:52,960 --> 00:40:55,040
‫זו תהיה הארוחה ההגונה האחרונה שלהם.‬

240
00:40:55,600 --> 00:40:56,880
‫מכאן והלאה,‬

241
00:40:56,960 --> 00:41:02,400
‫דלות המזון והמים, שתלך ותגדל,‬
‫תניע כל צעד וצעד שלהם.‬

242
00:41:23,760 --> 00:41:26,560
‫הזאבים הטלואים עברו את השיטפון,‬

243
00:41:27,080 --> 00:41:29,240
‫אבל לא לגמרי בשלום.‬

244
00:41:31,080 --> 00:41:33,040
‫חבר צוות אחד כבר נהרג,‬

245
00:41:33,800 --> 00:41:37,880
‫וכעת הציידים הטובים ביותר‬
‫נטשו את נקבת האלפא ואת גוריה.‬

246
00:41:42,080 --> 00:41:43,920
‫יותר מדי פיות חדשים להאכיל,‬

247
00:41:44,560 --> 00:41:46,720
‫ואין מספיק אוכל לכולם.‬

248
00:41:57,120 --> 00:42:00,320
‫הגיע זמנם של הטירונים לצאת מהמאורה‬

249
00:42:00,400 --> 00:42:02,480
‫ולהתחיל לחפש מזון.‬

250
00:42:09,800 --> 00:42:12,080
‫ההרפתקה הגדולה הראשונה של הגורים.‬

251
00:42:15,600 --> 00:42:17,760
‫הסיור הראשון שלהם עם המבוגרים.‬

252
00:42:23,400 --> 00:42:26,480
‫אבל הם מעכבים יותר משהם עוזרים.‬

253
00:42:37,480 --> 00:42:41,240
‫הם יצעדו על רגליהם הקטנות עד 15 ק"מ ביום.‬

254
00:42:54,160 --> 00:42:58,840
‫נקבת האלפא חייבת לבנות מחדש‬
‫את הקבוצה שלה כמכונת ציד משובחת,‬

255
00:43:00,960 --> 00:43:04,840
‫וללמד את גוריה את דרכו של הצייד בלהקה.‬

256
00:43:26,240 --> 00:43:28,080
‫מי השיטפון הנסוגים‬

257
00:43:28,160 --> 00:43:33,200
‫יצרו תנאים מושלמים לשחרור של מגפה.‬

258
00:43:36,560 --> 00:43:37,600
‫ארבה.‬

259
00:43:38,920 --> 00:43:42,240
‫החום הגובר מניע בקיעה המונית מהביצים.‬

260
00:43:45,920 --> 00:43:50,800
‫עשרה מיליון פיות חמדניים‬
‫זוללים את הצמחייה הגוססת.‬

261
00:44:02,200 --> 00:44:07,280
‫תילי טרמיטים עתיקים‬
‫נראים כדבר הבלתי חדיר היחיד‬

262
00:44:07,360 --> 00:44:10,800
‫עבור הכוחות הגדולים שפועלים עכשיו בדלתא.‬

263
00:44:34,880 --> 00:44:36,320
‫זה חודש אוקטובר.‬

264
00:44:37,880 --> 00:44:39,840
‫תוך חודשיים קצרים,‬

265
00:44:39,920 --> 00:44:43,040
‫הבצורת הפכה גן עדן ירוק‬

266
00:44:44,000 --> 00:44:46,160
‫לאדמה מאובקת ועקרה.‬

267
00:44:53,080 --> 00:44:57,760
‫כל העדרים מחפשים מים‬
‫בכל מקום בו ניתן למצוא אותם.‬

268
00:45:23,120 --> 00:45:26,640
‫הם טרף קל עבור שני הזכרים הצעירים…‬

269
00:45:31,640 --> 00:45:34,840
‫שנעשים גדלים וחזקים יותר בכל יום.‬

270
00:45:42,960 --> 00:45:45,720
‫הם עוקבים אחר כל צעד של התאואים.‬

271
00:45:59,600 --> 00:46:01,480
‫הלביאה עוקבת אחר אותם עדרים,‬

272
00:46:01,560 --> 00:46:05,200
‫אך עליה לשמור על מרחק בטוח מהזכרים.‬

273
00:46:07,840 --> 00:46:11,600
‫במצבה העדין, היא זקוקה נואשות לאוכל.‬

274
00:46:19,360 --> 00:46:23,400
‫אבל לצוד טרף בגודל של תאו לגמרי לבדה‬

275
00:46:24,000 --> 00:46:25,680
‫זה כמעט בלתי אפשרי.‬

276
00:46:38,680 --> 00:46:39,680
‫במקרה הטוב ביותר,‬

277
00:46:39,760 --> 00:46:42,560
‫היא תוכל לאסוף שאריות‬
‫שהותירו מאחור הזכרים,‬

278
00:46:43,480 --> 00:46:47,640
‫ולאכול את המינימום שנדרש לה‬
‫מבשר הנבלות כדי להישאר בחיים.‬

279
00:47:14,120 --> 00:47:18,880
‫הבצורת מושכת פנימה‬
‫את כל העדרים ואת טורפיהם,‬

280
00:47:19,920 --> 00:47:22,640
‫שנפגשים בלב הדלתא,‬

281
00:47:23,760 --> 00:47:26,280
‫במקום בו נותרים מקורות המים האחרונים.‬

282
00:47:30,440 --> 00:47:32,240
‫הגורה והעדר שלה‬

283
00:47:32,320 --> 00:47:35,360
‫חייבים לנוע רחוק יותר בכל יום שעובר.‬

284
00:47:46,080 --> 00:47:50,720
‫חוש הראייה שלהם אולי גרוע,‬
‫אבל עם חושי שמיעה וריח חדים,‬

285
00:47:50,800 --> 00:47:54,600
‫פילים יכולים לחוש בסכנה‬
‫ממרחק של קילומטרים רבים.‬

286
00:48:05,880 --> 00:48:07,640
‫תניני יאור.‬

287
00:48:09,080 --> 00:48:13,840
‫חלקם מגיעים לאורך של שישה מטרים,‬
‫ולמשקל של שלושת רבעי טונה.‬

288
00:48:18,920 --> 00:48:23,200
‫אבל רובם קטנים למדי, ואורכם הוא כמטר בלבד.‬

289
00:48:52,960 --> 00:48:56,360
‫הפילים המבוגרים יותר‬
‫מראים לגורה איך להגיע למים‬

290
00:48:56,440 --> 00:49:00,040
‫באמצעות ניווט במסלול המכשולים המוזר הזה.‬

291
00:49:28,960 --> 00:49:30,360
‫סוף כל סוף.‬

292
00:49:34,280 --> 00:49:37,080
‫ועבור מי שעוד לא התמחה באומנות החדק,‬

293
00:49:37,760 --> 00:49:40,480
‫שתיית-פרצוף היא תמיד רשת ביטחון טובה.‬

294
00:49:44,600 --> 00:49:46,720
‫הגורה לומדת…‬

295
00:49:49,200 --> 00:49:50,560
‫בדרך הקשה.‬

296
00:49:57,080 --> 00:50:00,040
‫בור המים הזה הוא הגואל של העדר.‬

297
00:50:06,960 --> 00:50:10,680
‫פילים משתמשים בו‬
‫גם כדי להגן על עורם מהשמש.‬

298
00:50:19,040 --> 00:50:22,880
‫הבוץ מקרר את גופם,‬
‫שהתחמם יותר מדי, כשהוא מתאדה.‬

299
00:50:31,520 --> 00:50:35,320
‫והאבק מתיישב בתוך החריצים והבקיעים שבעורם,‬

300
00:50:35,400 --> 00:50:36,880
‫ופועל כמו מקדם הגנה.‬

301
00:50:51,560 --> 00:50:55,280
‫נקודה כזאת היא מקום מבוקש ביותר.‬

302
00:51:07,680 --> 00:51:11,360
‫אבל חברי העדר עדיין לא מוכנים‬
‫לעזוב את מכון הטיפול בבוץ שלהם.‬

303
00:51:30,440 --> 00:51:34,160
‫זמנים קשים כאלה‬
‫מלמדים את הגורים הגדלים דברים רבים.‬

304
00:51:35,600 --> 00:51:38,920
‫הטרדת נשר שאכל היטב היא ודאי שיעור טוב ב…‬

305
00:51:39,520 --> 00:51:40,560
‫משהו.‬

306
00:51:56,440 --> 00:51:58,080
‫צבוע בודד…‬

307
00:52:00,280 --> 00:52:02,840
‫מהווה כבר השכלה רצינית יותר.‬

308
00:52:06,960 --> 00:52:10,360
‫בחינת רמת הלחץ שלהם עוזרת להכין אותם‬

309
00:52:10,440 --> 00:52:14,280
‫לקראת עימותים עתידיים עם מתחרים.‬

310
00:52:25,440 --> 00:52:29,480
‫אבל הם עדיין צריכים ללמוד‬
‫את השיעור החשוב ביותר.‬

311
00:52:35,880 --> 00:52:37,120
‫אומנות…‬

312
00:52:41,280 --> 00:52:42,600
‫הציד.‬

313
00:53:08,640 --> 00:53:11,040
‫נקבת האלפא שבה לעמוד בראש…‬

314
00:53:15,880 --> 00:53:19,960
‫והיא מובילה את הקבוצה‬
‫כדי להניע את הטרף שלהם לתוך הבוץ הסמיך‬

315
00:53:20,040 --> 00:53:21,840
‫כדי להאט אותם.‬

316
00:53:36,760 --> 00:53:39,120
‫האימונים שלה משתלמים.‬

317
00:53:52,600 --> 00:53:55,240
‫הם לומדים על מי להתביית…‬

318
00:53:58,400 --> 00:54:00,120
‫ולמי להניח לנפשו.‬

319
00:54:07,000 --> 00:54:11,400
‫הלהקה נעשית חכמה וקרובה יותר בכל יום.‬

320
00:54:23,280 --> 00:54:28,960
‫עד סוף אוקטובר,‬
‫הטמפרטורות מזנקות ל-45 מעלות.‬

321
00:54:30,920 --> 00:54:32,920
‫אפילו טיפה אחת לא נפלה.‬

322
00:54:34,400 --> 00:54:38,400
‫בשנים האחרונות העונות היבשות כאן מתארכות,‬

323
00:54:39,000 --> 00:54:41,200
‫והחום מחמיר.‬

324
00:54:45,960 --> 00:54:50,640
‫השנה הזאת הופכת במהירות לבצורת המאה.‬

325
00:54:58,640 --> 00:55:00,640
‫כל יום הופך להימור,‬

326
00:55:00,720 --> 00:55:04,400
‫במטרה למצוא מספיק מים‬
‫שישמרו על כל העדר בחיים.‬

327
00:55:11,560 --> 00:55:14,720
‫הגורה ואימה זקוקים לזה יותר מכולם.‬

328
00:55:21,800 --> 00:55:24,440
‫היא אסירה באדמות הללו,‬

329
00:55:25,080 --> 00:55:28,920
‫שרק לפני כמה חודשים הציעו לה כל כך הרבה.‬

330
00:55:39,800 --> 00:55:45,400
‫הישרדותה תלויה לחלוטין‬
‫בידיה של המנהיגה החכמה והזקנה,‬

331
00:55:45,480 --> 00:55:47,760
‫המטריארכית של העדר.‬

332
00:55:55,440 --> 00:55:58,000
‫היא מטיילת בשבילים הללו‬

333
00:55:58,080 --> 00:56:00,320
‫עוד מאז שהיא עצמה הייתה גורה צעירה.‬

334
00:56:07,160 --> 00:56:10,200
‫מוחה, המלא בזיכרונות,‬

335
00:56:11,280 --> 00:56:13,200
‫מכיל מפה פנימית עתיקה‬

336
00:56:13,800 --> 00:56:17,080
‫שאומרת איפה אולי ניתן יהיה‬
‫למצוא את כיסי המים האחרונים.‬

337
00:56:25,280 --> 00:56:27,960
‫משפחה היא יותר מהעדר בלבד.‬

338
00:56:28,520 --> 00:56:31,000
‫משפחה היא זיכרון,‬

339
00:56:33,000 --> 00:56:35,360
‫וזה מה שעושה את ההבדל‬

340
00:56:35,440 --> 00:56:37,680
‫בין חיים למוות.‬

341
00:56:43,000 --> 00:56:47,080
‫הידע המשפחתי הישן מוביל אותם‬
‫לאחד מבורות המים האחרונים שנותרו‬

342
00:56:47,160 --> 00:56:48,840
‫בכל הדלתא.‬

343
00:57:10,720 --> 00:57:13,840
‫כל טיפה בוצית היא מצילת חיים.‬

344
00:57:34,480 --> 00:57:37,440
‫אבל הקטנה שלהם לא מצליחה להגיע למים…‬

345
00:57:44,200 --> 00:57:46,840
‫אז היא פשוט נכנסת לתוך המים.‬

346
00:57:56,000 --> 00:57:58,640
‫היציאה מהם קצת פחות קלה.‬

347
00:58:34,240 --> 00:58:39,600
‫עבור גורה מגושמת,‬
‫משפחה אוהבת היא בת בריתה החזקה ביותר.‬

348
00:59:01,960 --> 00:59:03,920
‫אין זמן לבזבז.‬

349
00:59:04,000 --> 00:59:05,800
‫הם צריכים עוד מים,‬

350
00:59:06,800 --> 00:59:09,520
‫והם ירדפו אחר חזית הסערה כדי למצוא אותם.‬

351
00:59:13,600 --> 00:59:16,920
‫סוף סוף, עננים מתחילים להתחשר.‬

352
00:59:17,920 --> 00:59:19,920
‫תאי סערה ענקיים.‬

353
00:59:43,800 --> 00:59:47,760
‫פילים מסוגלים לשמוע‬
‫את התדרים הנמוכים של רעם רחוק‬

354
00:59:47,840 --> 00:59:51,920
‫ולזהות סערות במרחק של עד 200 ק"מ מהם.‬

355
01:00:14,680 --> 01:00:19,160
‫אבל באזור שעבר שבעה חודשים‬
‫עם טיפת גשם אחת בקושי,‬

356
01:00:19,680 --> 01:00:23,720
‫העשבים היבשים הדליקים הם כמו פצצה מתקתקת.‬

357
01:00:30,920 --> 01:00:34,080
‫המבוגרים בעדר כבר ראו שרפות בעברם.‬

358
01:00:35,040 --> 01:00:40,320
‫בכל שנה, עד 4,000 קמ"ר מהדלתא נשרפים.‬

359
01:00:43,200 --> 01:00:47,680
‫הם יודעים להישאר קרובים זה לזה‬
‫כשהם מנסים לנווט בין הלהבות.‬

360
01:01:10,800 --> 01:01:13,480
‫השרפות הרסניות…‬

361
01:01:17,000 --> 01:01:19,120
‫אבל הן לא טורפות הכול.‬

362
01:01:31,840 --> 01:01:35,680
‫לוחכי העשב צמצמו‬
‫את כמות הדלק הזמין לשריפה,‬

363
01:01:37,800 --> 01:01:40,840
‫והאזורים החרוכים ייצרו שבילי גישה חדשים‬

364
01:01:40,920 --> 01:01:43,120
‫לשיטפון של שנה הבאה.‬

365
01:01:46,600 --> 01:01:50,040
‫הדלתא תמיד מצאה דרך להחלים,‬

366
01:01:50,560 --> 01:01:54,280
‫כי תושביה לעולם לא מפסיקים למלא את תפקידם.‬

367
01:02:04,960 --> 01:02:08,480
‫סוף כל סוף, השמיים מורידים מים.‬

368
01:02:12,200 --> 01:02:14,640
‫הבצורת הגדולה ביותר בזיכרון החי‬

369
01:02:15,400 --> 01:02:17,200
‫סוף סוף נשברת.‬

370
01:02:25,440 --> 01:02:27,560
‫בחמשת החודשים הקרובים‬

371
01:02:27,640 --> 01:02:30,240
‫ירד כאן חצי מטר גשם.‬

372
01:02:33,040 --> 01:02:35,600
‫כל קרקע שנחרכה באש‬

373
01:02:35,680 --> 01:02:37,600
‫תשוב לחיים.‬

374
01:03:03,520 --> 01:03:06,520
‫העדרים משוחררים מבורות המים שלהם.‬

375
01:03:11,920 --> 01:03:14,600
‫והטורפים מתפזרים.‬

376
01:03:21,760 --> 01:03:24,280
‫זה שומר על לוחכי העשב בתנועה,‬

377
01:03:24,360 --> 01:03:26,840
‫מעניק לנבטים החדשים סיכוי,‬

378
01:03:26,920 --> 01:03:31,000
‫ומונע מאזור אחד כלשהו להתרוקן.‬

379
01:03:37,200 --> 01:03:38,400
‫שיווי המשקל…‬

380
01:03:40,640 --> 01:03:42,080
‫נשמר.‬

381
01:03:56,160 --> 01:03:58,200
‫ועם הגעת הגשמים,‬

382
01:04:00,400 --> 01:04:02,880
‫מגיעים ארבעה גורים חדשים.‬

383
01:05:06,000 --> 01:05:09,560
‫שפע הירוק עורר עלייה חדה בשיעורי הילודה.‬

384
01:05:40,200 --> 01:05:42,840
‫היא מזיזה את גוריה כל כמה ימים,‬

385
01:05:44,720 --> 01:05:47,280
‫כדי למנוע מריחם למשוך אויבים.‬

386
01:06:10,440 --> 01:06:14,320
‫אבל מישהו הבחין המהלך האחרון שלה.‬

387
01:06:21,560 --> 01:06:24,560
‫הזכרים הצעירים בעקבותיהם.‬

388
01:06:42,560 --> 01:06:46,640
‫הם לא יסבלו את נוכחותם‬
‫של גורים של זכר אחר.‬

389
01:08:01,400 --> 01:08:05,080
‫גודלה הוא חצי מגודלם, והיא בנחיתות מספרית.‬

390
01:08:48,960 --> 01:08:50,240
‫הם לכודים.‬

391
01:09:00,960 --> 01:09:04,440
‫האינסטינקט שלה הוא‬
‫להוביל את התינוקות שלה למקום מבטחים.‬

392
01:09:18,160 --> 01:09:21,680
‫אבל לגורים אין שום מושג מי עומד מולם.‬

393
01:09:54,600 --> 01:09:56,400
‫אחד הגורים נעלם לה.‬

394
01:11:35,200 --> 01:11:38,040
‫היא תילחם עד מוות למען משפחתה…‬

395
01:11:44,120 --> 01:11:47,160
‫אבל הזכרים לא יסתכנו בפציעה נוספת.‬

396
01:12:10,360 --> 01:12:15,120
‫הודות לאומץ של אימם, שלושה מהגורים שרדו.‬

397
01:12:23,320 --> 01:12:24,880
‫היא לא יכולה לנוח זמן רב.‬

398
01:12:27,840 --> 01:12:29,240
‫היא כל מה שיש להם.‬

399
01:12:51,680 --> 01:12:55,640
‫עבור הזאבים הטלואים, החיים שוב מתוקים.‬

400
01:13:03,400 --> 01:13:07,800
‫אימם עמדה בהצלחה‬
‫באתגר הגדול ביותר איתו היא התמודדה מעולם.‬

401
01:13:09,800 --> 01:13:12,960
‫היא הובילה להקה, שהצטמצמה לחצי מגודלה,‬

402
01:13:13,040 --> 01:13:15,040
‫דרך סכנות הבצורת,‬

403
01:13:15,760 --> 01:13:18,960
‫והפכה חבורה של טירונים אומללים‬

404
01:13:19,040 --> 01:13:22,520
‫לקבוצה חרוצה ומצליחה.‬

405
01:13:29,320 --> 01:13:31,960
‫הקאמבק שלהם הושלם.‬

406
01:13:44,480 --> 01:13:49,120
‫הגורה הקטנה והנועזת‬
‫סיימה את שנתה הראשונה בדלתא,‬

407
01:13:51,320 --> 01:13:55,080
‫והיא בעצמה תרמה לתחזוקתה,‬

408
01:13:57,040 --> 01:13:59,080
‫עם כל קנה סוף עליו היא דרכה‬

409
01:13:59,720 --> 01:14:02,120
‫וכל זרע דקל שהיא השאירה.‬

410
01:14:02,840 --> 01:14:07,080
‫אם היא תוכל לשרוד עוד 30 או 40 שנה‬

411
01:14:07,160 --> 01:14:09,360
‫של רגעים קיצוניים יותר ויותר,‬

412
01:14:10,880 --> 01:14:14,000
‫שרפות, שיטפונות ותקופות רעב,‬

413
01:14:16,520 --> 01:14:19,920
‫היא תהפוך לבסוף למטריארכית,‬

414
01:14:20,920 --> 01:14:23,440
‫ותעביר את כל מה שהיא למדה‬

415
01:14:24,080 --> 01:14:25,760
‫לדור הבא.‬

416
01:14:36,120 --> 01:14:38,080
‫עכשיו, בגיל ארבעה חודשים,‬

417
01:14:38,160 --> 01:14:43,240
‫גוריה של הלביאה מתחזקים,‬
‫ומסוגלותם גוברת בכל יום שעובר.‬

418
01:14:56,400 --> 01:15:00,120
‫לבדה היא דאגה להאכיל את כולם היטב.‬

419
01:15:21,520 --> 01:15:24,360
‫המשחקים שלהם הם אימון‬
‫לקראת החיים האמיתיים,‬

420
01:15:24,440 --> 01:15:27,480
‫כדי שילמדו איך לתפוס טרף כמו אימא שלהם.‬

421
01:15:52,880 --> 01:15:56,120
‫היא איבדה פעם את מה שהיה היקר לה מכול.‬

422
01:16:02,680 --> 01:16:06,200
‫אבל עכשיו יש לה להקה קטנה משלה.‬

423
01:16:08,160 --> 01:16:12,080
‫גוריה ילמדו בקרוב‬
‫את חשיבותה החיונית של משפחה.‬

424
01:16:14,000 --> 01:16:19,600
‫רק אחת מתוך המוני משפחות‬
‫שנוכחותן מקיימת את אדמתן.‬

425
01:16:23,600 --> 01:16:26,160
‫החיות הללו ימשיכו להתאים את עצמן‬

426
01:16:26,920 --> 01:16:28,480
‫כמיטב יכולתן…‬

427
01:16:32,880 --> 01:16:35,400
‫לאיומים ההולכים וגדלים הניצבים מולן.‬

428
01:16:35,480 --> 01:16:38,440
‫האקלים העולמי משתנה,‬

429
01:16:40,960 --> 01:16:44,880
‫ונעשה יותר ויותר עוין וקיצוני.‬

430
01:16:49,480 --> 01:16:54,360
‫הנשק הכי גדול שלהן במאבק ההישרדות שלהן‬
‫הוא הן וחבריהם עצמם.‬

431
01:16:55,920 --> 01:17:00,800
‫גורלן קשור בגורל השטח הפראי הגדול הזה.‬

432
01:17:03,640 --> 01:17:05,240
‫היא מרהיבה‬

433
01:17:06,040 --> 01:17:07,440
‫ולא מפסיקה להשתנות.‬

434
01:17:08,520 --> 01:17:10,320
‫זוהי דלתת האוקבנגו.‬

435
01:18:22,560 --> 01:18:27,560
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬