1
00:00:06,333 --> 00:00:08,583
‫תחילת רצף ההצתות.‬

2
00:00:08,666 --> 00:00:11,208
‫שש, חמש, ארבע,‬

3
00:00:11,291 --> 00:00:14,208
‫שלוש, שתיים, אחת, אפס.‬

4
00:00:14,291 --> 00:00:15,125
‫- NETFLIX מציגה -‬

5
00:00:15,208 --> 00:00:16,666
‫כל המנועים פועלים.‬

6
00:00:17,166 --> 00:00:18,250
‫המראה.‬

7
00:00:42,875 --> 00:00:46,166
‫הזמן הוא אביב 1969.‬

8
00:00:46,250 --> 00:00:50,166
‫המקום הוא בי"ס יסודי אד וייט‬
‫באל לאגו, טקסס.‬

9
00:00:50,250 --> 00:00:53,208
‫פרבר בדרום יוסטון במרחק נסיעה קצר מנאס"א.‬

10
00:00:53,291 --> 00:00:57,000
‫האירוע ביום הגורלי הזה שהתחיל את הכול?‬

11
00:00:57,500 --> 00:00:59,083
‫ההפסקה של כיתה ד'.‬

12
00:00:59,666 --> 00:01:04,416
‫לא, זה לא אני. זה ריקי רודריגז,‬
‫אחד מחבריי הלא-יוצלחים הרבים.‬

13
00:01:04,500 --> 00:01:05,916
‫הכללים שונו לאחרונה,‬

14
00:01:06,000 --> 00:01:08,333
‫אז לא היינו אמורים‬
‫לזרוק את הכדור לעבר אנשים,‬

15
00:01:08,416 --> 00:01:11,083
‫שזה בעצם הדבר הכי מהנה בקיקבול.‬

16
00:01:11,166 --> 00:01:13,208
‫לקח לנו זמן להתרגל לזה.‬

17
00:01:13,791 --> 00:01:18,291
‫וזה מר סנט ג'ורג', המורה לספורט שלנו,‬
‫מלווה את ריקי לעבר הקיר.‬

18
00:01:19,541 --> 00:01:22,041
‫הייתה לו שיטת משמעת מאוד ספציפית,‬

19
00:01:22,125 --> 00:01:24,750
‫הוא היה מצייר לך עיגול קטן על הקיר הקרוב.‬

20
00:01:25,250 --> 00:01:27,541
‫כאן. שים פה את האף והשאר אותו שם.‬

21
00:01:28,125 --> 00:01:30,833
‫וזה תמיד היה טיפה גבוה מדי.‬

22
00:01:30,916 --> 00:01:34,458
‫אז היית עומד על קצות האצבעות‬
‫עד סוף השיעור.‬

23
00:01:37,250 --> 00:01:41,041
‫בפעם היחידה שהוא הצמיד את האף שלי לקיר,‬
‫הייתי מוכן לזה.‬

24
00:01:41,541 --> 00:01:44,958
‫הסוד היה, חשבתי,‬
‫לעמוד בפישוק באופן בלתי מורגש‬

25
00:01:45,041 --> 00:01:49,375
‫ולהתכופף קלות ברגע החישוב המכריע שלו.‬

26
00:01:50,666 --> 00:01:51,625
‫שים את האף פה.‬

27
00:01:52,458 --> 00:01:54,333
‫אז זה אני. סטנלי.‬

28
00:01:54,833 --> 00:01:58,291
‫כולם פשוט קראו לי סטן,‬
‫אלא אם הסתבכתי בצרות, כמובן.‬

29
00:01:58,375 --> 00:02:00,958
‫או ביום הראשון ללימודים‬
‫בקריאת רשימת השמות.‬

30
00:02:01,958 --> 00:02:04,875
‫בקיקבול, הייתי סוג של בלם‬
‫ושחקן הגנת שדה כללי.‬

31
00:02:04,958 --> 00:02:08,250
‫חבריי לקבוצה היו מורים לי‬
‫לנסות לתפוס כל מה שיכולתי.‬

32
00:02:08,333 --> 00:02:11,666
‫ובעצם הייתי גם בועט די מרשים.‬

33
00:02:11,750 --> 00:02:13,583
‫אבל בואו נחזור להתחלה של כל זה.‬

34
00:02:13,666 --> 00:02:17,500
‫החבר'ה האלה שינו את חיי לנצח.‬

35
00:02:17,583 --> 00:02:18,833
‫הנה הבחור שלנו.‬

36
00:02:32,958 --> 00:02:33,916
‫- נאס"א, סודי ביותר -‬

37
00:02:34,000 --> 00:02:37,000
‫צפינו בך במגרש הקיקבול.‬
‫דיברנו עם המורים שלך.‬

38
00:02:37,083 --> 00:02:42,458
‫התרשמנו מכמה מעבודות המדעים שלך,‬
‫ואהבנו שזכית‬

39
00:02:42,541 --> 00:02:45,791
‫בפרס הנשיאותי לכושר גופני‬
‫שלוש שנים ברציפות.‬

40
00:02:45,875 --> 00:02:48,958
‫בקיצור, בחרנו אותך כמועמד המושלם למבצע.‬

41
00:02:49,041 --> 00:02:50,250
‫מבצע?‬

42
00:02:50,333 --> 00:02:51,416
‫של מה?‬

43
00:02:51,500 --> 00:02:54,416
‫תקשיב, כל דקה חשובה כאן‬
‫אז ניגש ישר לעניין.‬

44
00:02:55,208 --> 00:02:57,250
‫בנינו בטעות את רכב הנחיתה הירחי‬

45
00:02:58,166 --> 00:02:59,291
‫קצת קטן מדי.‬

46
00:02:59,875 --> 00:03:01,791
‫אבל לא ניתן לזה לעכב אותנו.‬

47
00:03:01,875 --> 00:03:03,500
‫איך זה קרה?‬

48
00:03:03,583 --> 00:03:04,583
‫אתה טוב במתמטיקה?‬

49
00:03:05,166 --> 00:03:07,875
‫כן.‬
‫-אתה מקבל ציון 100 בכל מבחן?‬

50
00:03:08,541 --> 00:03:09,833
‫לא.‬
‫-אוקיי.‬

51
00:03:11,541 --> 00:03:14,583
‫אנחנו קרובים מאוד, אבל אנחנו צריכים לבדוק‬

52
00:03:16,083 --> 00:03:19,583
‫את הגרסה הקטנה-בטעות-הזו על פני הירח,‬
‫ולעשות זאת בקרוב,‬

53
00:03:19,666 --> 00:03:22,458
‫ואנחנו צריכים ילד כמוך שיעזור לנו‬

54
00:03:22,541 --> 00:03:24,708
‫כדי שנגיע לירח לפני הרוסים הארורים.‬

55
00:03:24,791 --> 00:03:26,708
‫למה שלא תשלחו שימפנזה?‬

56
00:03:26,791 --> 00:03:30,750
‫כי אתה מדבר יותר מילים‬
‫ששייכות לשפה האנגלית.‬

57
00:03:31,500 --> 00:03:33,458
‫סטן, אתה התקווה היחידה שלנו.‬

58
00:03:33,541 --> 00:03:36,291
‫קדימה. מה אתה אומר? עשה זאת למען ארצך.‬

59
00:03:36,375 --> 00:03:38,541
‫עשה זאת למען העולם החופשי!‬

60
00:03:41,583 --> 00:03:42,500
‫בסדר.‬

61
00:03:43,708 --> 00:03:44,541
‫מעולה.‬

62
00:03:45,250 --> 00:03:47,375
‫האימון הסודי מתחיל בסוף שנת הלימודים.‬

63
00:03:47,458 --> 00:03:48,625
‫סודי?‬

64
00:03:48,708 --> 00:03:51,083
‫סודי ביותר, סטן.‬

65
00:03:51,166 --> 00:03:53,625
‫זה מבצע חשאי. הוא לא קיים. הבנת?‬

66
00:03:54,458 --> 00:03:56,791
‫הפגישה הזאת? מעולם לא קרתה.‬

67
00:03:57,291 --> 00:03:58,541
‫אף אחד לא יידע על זה.‬

68
00:03:58,625 --> 00:04:01,458
‫לא ההורים שלך, האחים שלך, האחיות שלך.‬

69
00:04:01,958 --> 00:04:03,000
‫אף אחד.‬

70
00:04:03,083 --> 00:04:03,916
‫רגע.‬

71
00:04:04,000 --> 00:04:06,458
‫איך נצליח לעשות את זה?‬

72
00:04:06,541 --> 00:04:08,375
‫איפה כולם יחשבו שאני נמצא?‬

73
00:04:08,458 --> 00:04:11,166
‫מחנה קיץ. המליצו עליך, התקבלת,‬

74
00:04:11,250 --> 00:04:14,416
‫וקיבלת מלגה למחנה גריזלי,‬

75
00:04:14,500 --> 00:04:17,625
‫מחנה שטח מיוחד‬
‫ממש מחוץ לאגם טראוורס, מישיגן.‬

76
00:04:18,291 --> 00:04:21,541
‫הלכת בסוף מאי ונשארת כמעט עד סוף יוני.‬

77
00:04:22,875 --> 00:04:27,708
‫לא אשקר, מזג האוויר והחרקים‬
‫היו מפרכים, אבל נהנית מאוד.‬

78
00:04:30,083 --> 00:04:31,750
‫אכן כן.‬

79
00:04:33,500 --> 00:04:35,125
‫יש דברים שלעולם לא שוכחים, סטן.‬

80
00:04:41,083 --> 00:04:42,041
‫- נאס"א -‬

81
00:04:42,125 --> 00:04:43,916
‫- מתקן לאימון והדמיית מבצעים -‬

82
00:04:45,708 --> 00:04:47,416
‫- פרויקט אפולו -‬

83
00:04:50,750 --> 00:04:52,500
‫- וולט -‬

84
00:05:14,750 --> 00:05:16,125
‫טוב, רגע!‬

85
00:05:16,208 --> 00:05:19,916
‫בואו נשכח מכל זה לעת עתה.‬
‫נחזור לחלק הזה מאוחר יותר.‬

86
00:05:20,000 --> 00:05:22,708
‫קודם, תנו לי לספר לכם‬
‫על החיים באותה תקופה.‬

87
00:05:22,791 --> 00:05:25,083
‫היה טוב להיות ילד בתקופה הזו.‬

88
00:05:25,166 --> 00:05:29,583
‫החיים באזור יוסטון בסוף שנות ה-60,‬
‫במיוחד בקרבת נאס"א,‬

89
00:05:29,666 --> 00:05:32,333
‫היו כמו להיות במקום‬
‫שבו המדע הבדיוני מתגשם.‬

90
00:05:32,416 --> 00:05:35,875
‫העתיד הטכנולוגי האופטימי היה עכשיו,‬

91
00:05:35,958 --> 00:05:39,250
‫ואנחנו היינו ממש במרכז‬
‫של כל מה שחדש וטוב יותר.‬

92
00:05:39,750 --> 00:05:42,583
‫בראש כל זאת הייתה כמובן תוכנית החלל.‬

93
00:05:44,333 --> 00:05:46,291
‫המטרה של להגיע לירח הוכרזה‬

94
00:05:46,375 --> 00:05:50,375
‫כשהנשיא קנדי נשא את נאומו‬
‫באוניברסיטת רייס שביוסטון.‬

95
00:05:50,458 --> 00:05:52,541
‫אבל למה, יש אומרים, הירח?‬

96
00:05:53,166 --> 00:05:55,291
‫למה אנחנו בוחרים בירח כיעד שלנו?‬

97
00:05:56,083 --> 00:05:57,583
‫והם עשויים גם לשאול,‬

98
00:05:58,083 --> 00:06:00,041
‫"למה לטפס על ההר הגבוה ביותר?"‬

99
00:06:00,625 --> 00:06:04,458
‫"למה, לפני 35 שנה,‬
‫לחצות בטיסה את האוקיינוס האטלנטי?"‬

100
00:06:04,541 --> 00:06:06,625
‫"למה רייס משחקת נגד טקסס?"‬

101
00:06:06,708 --> 00:06:08,625
‫אנחנו בוחרים להגיע לירח.‬

102
00:06:10,916 --> 00:06:15,500
‫אנחנו בוחרים להגיע לירח בעשור זה‬
‫ולעשות את הדברים האחרים,‬

103
00:06:15,583 --> 00:06:19,041
‫לא בגלל שהם קלים, אלא בגלל שהם קשים.‬

104
00:06:20,375 --> 00:06:24,083
‫מרכז החלל הועבר לפאתי העיר בשנת 1962.‬

105
00:06:25,458 --> 00:06:27,541
‫באותה השנה, יוסטון החלה לבנות‬

106
00:06:27,625 --> 00:06:31,958
‫את אצטדיון הכיפה הראשון בעולם,‬
‫הפלא השמיני של העולם.‬

107
00:06:32,041 --> 00:06:33,375
‫האסטרודום.‬

108
00:06:34,458 --> 00:06:36,000
‫בטקס הנחת אבן הפינה,‬

109
00:06:36,083 --> 00:06:38,708
‫במקום לחפור באדמה עם אתים,‬

110
00:06:38,791 --> 00:06:42,458
‫כל הבכירים ירו באדמה עם אקדחי קולט 45.‬

111
00:06:43,583 --> 00:06:45,916
‫לאצטדיון היה את לוח התוצאות המונפש הראשון‬

112
00:06:46,000 --> 00:06:48,500
‫עם כל מיני גרפיקות מוארות וכיפיות.‬

113
00:06:48,583 --> 00:06:50,958
‫אבל הטוב מכל היה‬
‫כששחקן אסטרו השיג הום ראן,‬

114
00:06:51,041 --> 00:06:54,666
‫או, כפי שאהבו לומר,‬
‫שיגר את הכדור לחלל אסטרו,‬

115
00:06:54,750 --> 00:06:58,333
‫זה הפעיל מופע זיקוקים אלקטרוני ענק.‬

116
00:07:01,625 --> 00:07:04,541
‫וזה היה המקום הראשון‬
‫שבו השתמשו ב"אסטרוטרף".‬

117
00:07:05,041 --> 00:07:08,416
‫הדשא המלאכותי‬
‫שלא דרש כל השקיה, כיסוח או עישוב‬

118
00:07:08,500 --> 00:07:10,375
‫והביטוי המושלם של התקופה הזו‬

119
00:07:10,458 --> 00:07:13,208
‫שבה הכול היה חדש, תוצרת אדם ולכן טוב יותר.‬

120
00:07:13,291 --> 00:07:16,000
‫למרות שג'ו ניימת' אמר‬
‫שזה היה כמו לשחק על בטון,‬

121
00:07:16,083 --> 00:07:19,625
‫הייתה תחושה שאימא אדמה‬
‫וכל המגבלות שלה, נכבשו.‬

122
00:07:19,708 --> 00:07:21,958
‫ואף אחד לא הטיל ספק בכך שבתקופת חיינו‬

123
00:07:22,041 --> 00:07:25,000
‫נוכל לחיות על הירח‬
‫או אולי על כוכב לכת קרוב,‬

124
00:07:25,083 --> 00:07:27,750
‫כנראה בסוג של מושבת חלל תחת כיפה.‬

125
00:07:27,833 --> 00:07:30,375
‫ובהתחשב בקצב של כל החדשנות הטכנולוגית הזו,‬

126
00:07:30,458 --> 00:07:31,958
‫היה קל לדמיין‬

127
00:07:32,041 --> 00:07:35,250
‫שכולנו כנראה נחיה הרבה מעבר לגיל 100.‬

128
00:07:35,333 --> 00:07:37,333
‫למשל, במרכז הרפואי,‬

129
00:07:37,916 --> 00:07:41,041
‫דבייקי וקולי שכללו את תהליך השתלת הלב.‬

130
00:07:41,125 --> 00:07:42,583
‫ואפילו קרוב יותר לבית,‬

131
00:07:42,666 --> 00:07:47,125
‫היינו אחד מהאזורים הראשונים בארץ‬
‫לקבל טלפונים עם מקשים.‬

132
00:07:47,208 --> 00:07:48,458
‫חבר'ה, תקשיבו לזה.‬

133
00:07:48,541 --> 00:07:51,166
‫זה היה הדבר הכי מגניב. נגמרו החיוגים.‬

134
00:07:51,250 --> 00:07:53,375
‫והיה אפשר לנגן שירים עם הצלילים.‬

135
00:07:53,458 --> 00:07:56,041
‫אחותי ויקי הייתה המוזיקאית במשפחה.‬

136
00:07:56,125 --> 00:07:58,583
‫היא הייתה הבכורה, אחריה סטיב,‬

137
00:07:59,166 --> 00:08:02,583
‫ואז יאנה, גרג, סטפני ואז אני.‬

138
00:08:03,625 --> 00:08:04,625
‫אוקיי. תראי לנו.‬

139
00:08:06,291 --> 00:08:07,125
‫אוקיי, יפה.‬

140
00:08:12,000 --> 00:08:13,500
‫הלו?‬

141
00:08:23,333 --> 00:08:24,916
‫כן, היינו במלחמה.‬

142
00:08:25,416 --> 00:08:26,750
‫ערים בערו באש,‬

143
00:08:26,833 --> 00:08:28,833
‫ופרצה מהומת אלוהים בכל מקום.‬

144
00:08:31,291 --> 00:08:34,000
‫אבל מנקודת המבט של ילד בפרברים,‬

145
00:08:34,083 --> 00:08:36,083
‫הכול היה מוגבל לטלוויזיה.‬

146
00:08:36,583 --> 00:08:39,250
‫וכילד, אתה פשוט חושב שכל זה נורמלי.‬

147
00:08:39,833 --> 00:08:41,041
‫עוד מהומה.‬

148
00:08:41,541 --> 00:08:43,708
‫עוד מנהיג מפורסם נרצח.‬

149
00:08:43,791 --> 00:08:45,708
‫כנראה מבוגרים פשוט מתנהגים ככה.‬

150
00:08:46,208 --> 00:08:48,541
‫במשפחה שלי, נראה שרק ויקי ייצגה‬

151
00:08:48,625 --> 00:08:50,666
‫את מה שנקרא פער הדורות של התקופה.‬

152
00:08:50,750 --> 00:08:52,083
‫היא הייתה היחידה מביננו‬

153
00:08:52,166 --> 00:08:55,000
‫שכנראה ידעה או היה אכפת לה‬
‫ממה שקורה בעולם.‬

154
00:08:56,416 --> 00:08:59,875
‫הכי קרוב שהגענו לאקשן היה‬
‫כשהיינו ביוסטון עם אימא‬

155
00:08:59,958 --> 00:09:03,875
‫קרוב לקולג' שבו היה נדמה‬
‫שהיא הייתה לנצח בלימודים באותה תקופה.‬

156
00:09:07,750 --> 00:09:09,625
‫תראו איך הם לבושים.‬
‫-אלה?‬

157
00:09:09,708 --> 00:09:12,333
‫אתם רואים, ילדים, בגלל זה עברנו לפרברים.‬

158
00:09:12,416 --> 00:09:14,791
‫כדי להתרחק מאנשים כאלה.‬

159
00:09:14,875 --> 00:09:16,541
‫השמרנים מפחדים.‬

160
00:09:16,625 --> 00:09:18,916
‫לא. אחותכם מדברת שטויות.‬

161
00:09:20,125 --> 00:09:24,583
‫עברנו הנה בגלל העבודה של אבא שלכם.‬
‫היה נמאס לו לנסוע שעה בכל כיוון.‬

162
00:09:25,083 --> 00:09:25,958
‫הבנתם?‬

163
00:09:26,041 --> 00:09:27,500
‫טוב, אימא.‬
‫-הבנתי.‬

164
00:09:27,583 --> 00:09:28,416
‫הבנתי.‬

165
00:09:28,916 --> 00:09:30,916
‫אימא, זה היפי?‬

166
00:09:32,750 --> 00:09:34,750
‫כן, זה היפי.‬

167
00:09:34,833 --> 00:09:35,958
‫מה איתו?‬

168
00:09:37,333 --> 00:09:39,000
‫לא. השיער שלו לא ארוך מספיק.‬

169
00:09:39,750 --> 00:09:42,500
‫אבל הוא לובש פדלפון.‬

170
00:09:45,083 --> 00:09:47,375
‫טוב. כן, זה היפי.‬

171
00:09:48,625 --> 00:09:50,000
‫נראה לי שאני אוהבת היפים.‬

172
00:09:52,625 --> 00:09:55,541
‫ובפרברים החדשים שהשתרעו מדרום ליוסטון,‬

173
00:09:55,625 --> 00:09:58,333
‫צצו אזורי דיור חדשים בכל פינה.‬

174
00:09:59,000 --> 00:10:01,916
‫השכונה שלנו הייתה מלאה בבתים בבנייה.‬

175
00:10:02,000 --> 00:10:03,750
‫האדמה הייתה שטוחה לגמרי.‬

176
00:10:03,833 --> 00:10:07,875
‫הדבר היחיד שאפילו הזכיר גבעה‬
‫היה המחלף מעל הכביש המהיר.‬

177
00:10:07,958 --> 00:10:12,708
‫אנחנו מדברים על מישורי חוף‬
‫בגובה של כ-10 מטרים מעל פני הים.‬

178
00:10:12,791 --> 00:10:14,833
‫כמובן שהם לא בנו מספיק ניקוז,‬

179
00:10:14,916 --> 00:10:17,916
‫אז בכל פעם שירד גשם לאורך פרק זמן כלשהו,‬
‫הכול הוצף.‬

180
00:10:18,416 --> 00:10:19,833
‫תראו! זה נחש מוקסין מים!‬

181
00:10:21,583 --> 00:10:22,583
‫כל פעם!‬

182
00:10:24,041 --> 00:10:25,708
‫לא הייתה כאן תחושה של היסטוריה.‬

183
00:10:26,208 --> 00:10:28,541
‫כל מה שהיה בסביבה היה חדש לגמרי.‬

184
00:10:28,625 --> 00:10:30,375
‫מרכזי קניות חדשים בלי סוף‬

185
00:10:30,458 --> 00:10:33,083
‫עם מכולות, מסעדות המבורגרים,‬

186
00:10:33,166 --> 00:10:34,708
‫והטוב מכל,‬

187
00:10:34,791 --> 00:10:36,791
‫מרכז באולינג ואולם משחקים.‬

188
00:10:37,375 --> 00:10:40,416
‫לפחות פעם בשבוע, היינו הולכים ברגל‬
‫או באופניים למרכז הבאולינג.‬

189
00:10:41,875 --> 00:10:44,625
‫היינו משחקים באולינג‬
‫כשההורים שלנו היו משלמים, אבל לבדנו,‬

190
00:10:44,708 --> 00:10:46,916
‫אולם המשחקים היה מרכז האקשן.‬

191
00:10:47,500 --> 00:10:51,500
‫פיתחנו מערכת שקיימה את עצמה‬
‫והרחיבה את דמי הכיס הזעומים שלנו.‬

192
00:10:52,000 --> 00:10:55,708
‫תמורת השקעה של 25 סנט בלבד,‬
‫היינו מקבלים RC קולה ב-15 סנט‬

193
00:10:55,791 --> 00:10:57,666
‫ומשחק פינבול ב-10 סנט.‬

194
00:11:00,916 --> 00:11:04,000
‫היינו מתרכזים במשחקים ששלטנו בהם,‬
‫כמו אקווריוס.‬

195
00:11:04,875 --> 00:11:07,541
‫כל הלחץ הוטל, כמובן, על המשחק הראשון.‬

196
00:11:07,625 --> 00:11:10,166
‫לזכות באופן מיידי, לא רק כדי להמשיך לשחק,‬

197
00:11:10,250 --> 00:11:13,291
‫אלא כדי לבסוף למלא את המכונה‬
‫במשחקים בחינם.‬

198
00:11:13,791 --> 00:11:16,041
‫ואז כשהיה מגיע הזמן ללכת הביתה,‬

199
00:11:16,125 --> 00:11:19,125
‫בדרך כלל היינו מצליחים‬
‫למכור אותם ב-50 סנט למישהו מבוגר‬

200
00:11:19,208 --> 00:11:20,750
‫שהיה חושב שזאת עסקה טובה.‬

201
00:11:28,166 --> 00:11:29,708
‫אולי נמשכנו למרכז הבאולינג‬

202
00:11:29,791 --> 00:11:32,416
‫כי הבריונים המקומיים היו מבלים שם.‬

203
00:11:33,083 --> 00:11:34,666
‫היינו מתפעלים מהיהירות שלהם‬

204
00:11:34,750 --> 00:11:37,000
‫ומהשיטות שלהם לנצח את המערכת,‬

205
00:11:37,083 --> 00:11:40,125
‫בין אם זה היה להקטין בגסות‬
‫את כוח הכבידה של המכונה‬

206
00:11:40,208 --> 00:11:43,041
‫או להשיג משחק במיומנות בלי להכניס כסף.‬

207
00:11:43,541 --> 00:11:48,250
‫כשעושים את זה בדיוק נכון,‬
‫המכונה הייתה מתחילה משחק חדש.‬

208
00:11:48,750 --> 00:11:50,250
‫זה היה מרשים.‬

209
00:11:51,041 --> 00:11:53,375
‫ניסיתי את התמרון הזה במשך שנים לאחר מכן‬

210
00:11:53,458 --> 00:11:54,750
‫אבל אף פעם לא הצלחתי.‬

211
00:11:58,500 --> 00:12:01,375
‫הבית שלנו היה בין הראשונים‬
‫שסיימו להיבנות ברחוב.‬

212
00:12:01,875 --> 00:12:05,541
‫והייתה תחושה שכל השכונה‬
‫הייתה אתר בנייה, זמינה לכל דורש.‬

213
00:12:06,500 --> 00:12:09,250
‫היה אפשר לבנות מצודה שלמה‬
‫מערימות העץ שהושלכו.‬

214
00:12:10,291 --> 00:12:11,458
‫נאלצנו להסתפק בזה‬

215
00:12:11,541 --> 00:12:14,791
‫כי בתי עץ כנראה לא יגיעו‬
‫בשני העשורים הקרובים.‬

216
00:12:15,750 --> 00:12:17,833
‫אבא, זה לא נחשב כגניבה?‬

217
00:12:17,916 --> 00:12:19,875
‫טוב, איך שאני רואה את זה,‬

218
00:12:19,958 --> 00:12:22,125
‫הם חייבו אותנו הרבה יותר מדי על הבית,‬

219
00:12:22,208 --> 00:12:24,416
‫אז טכנית הם חייבים לנו.‬

220
00:12:25,125 --> 00:12:27,875
‫זאת רק פיסת דיקט. הם לא ישימו לב.‬

221
00:12:27,958 --> 00:12:30,041
‫אני עדיין לא בטוח עם אבא שלי נחשב כחסכן‬

222
00:12:30,125 --> 00:12:33,125
‫שנאבקים לסגור את החודש‬

223
00:12:33,208 --> 00:12:34,833
‫או יותר קרוב לרמאי.‬

224
00:12:34,916 --> 00:12:37,125
‫תמשכו את זה. שהרשת תהיה הדוקה. ככה.‬

225
00:12:37,208 --> 00:12:41,333
‫אבל היה ברור שמשימתה היחידה של משפחתנו‬
‫הייתה לחסוך כמה שיותר כסף.‬

226
00:12:41,833 --> 00:12:42,875
‫יפה.‬

227
00:12:45,166 --> 00:12:46,666
‫- אסו -‬

228
00:12:47,833 --> 00:12:49,708
‫הלו!‬

229
00:12:49,791 --> 00:12:51,000
‫לא סיימת.‬

230
00:12:51,750 --> 00:12:53,666
‫החזר את הידית לתוך מיכל הדלק שלי.‬

231
00:12:55,708 --> 00:12:58,000
‫עכשיו לחץ על התופסן עד הסוף.‬

232
00:12:59,000 --> 00:13:00,833
‫הרם את הצינור והזז אותו קדימה.‬

233
00:13:04,250 --> 00:13:05,750
‫הדלק בצינור שייך לי.‬

234
00:13:05,833 --> 00:13:06,958
‫שילמתי עליו.‬
‫-אבא…‬

235
00:13:07,041 --> 00:13:07,875
‫הוא יודע.‬

236
00:13:08,791 --> 00:13:12,125
‫למרות שאבא שלי‬
‫היה אחראי על משלוחים וקליטה בנאס"א…‬

237
00:13:12,208 --> 00:13:14,291
‫לך תביס את הרוסים האלה.‬

238
00:13:14,375 --> 00:13:15,958
‫רות, חברה.‬

239
00:13:16,041 --> 00:13:17,916
‫…וכנראה התפרנס טוב מספיק‬

240
00:13:18,000 --> 00:13:20,250
‫כדי פחות או יותר לגדל‬
‫משפחה עם שישה ילדים,‬

241
00:13:20,750 --> 00:13:23,083
‫הביך אותי שהוא היה יותר פקיד משרדי‬

242
00:13:23,166 --> 00:13:25,583
‫מאשר מישהו שהיה בכלל קשור למבצעים.‬

243
00:13:25,666 --> 00:13:28,291
‫ישנה ואיננה אפשרות לקידום…‬

244
00:13:28,375 --> 00:13:31,333
‫הוא חש הכי רחוק שאפשר מלהיות אסטרונאוט.‬

245
00:13:31,416 --> 00:13:33,208
‫אבא שלי מכוון את נקודות הציון‬

246
00:13:33,291 --> 00:13:36,708
‫כך שכשהאסטרונאוטים נוחתים באוקיינוס,‬

247
00:13:37,208 --> 00:13:39,375
‫חיל הים יכול להגיע לאסוף אותם.‬

248
00:13:39,458 --> 00:13:42,833
‫כשהספירה לאחור מגיעה לשיגור,‬

249
00:13:42,916 --> 00:13:47,250
‫אבא שלי הוא זה שבעצם לוחץ על הכפתור‬
‫שמשגר את הכול.‬

250
00:13:47,333 --> 00:13:49,000
‫בדרך הביתה ברגל מבית הספר…‬

251
00:13:49,083 --> 00:13:51,125
‫כנראה שהייתי מה שנקרא ממשיל מְשָלִים,‬

252
00:13:51,208 --> 00:13:53,958
‫שזאת בעצם דרך נחמדה יותר לומר "שקרן".‬

253
00:13:54,041 --> 00:13:55,666
‫אז התקרבתי טיפה.‬

254
00:13:55,750 --> 00:13:57,166
‫ואז שמתי לב‬

255
00:13:57,250 --> 00:13:59,375
‫שהיו חוטים מחוברים אליו,‬

256
00:13:59,458 --> 00:14:01,750
‫שהגיעו, כאילו, עד לחלל החיצון.‬

257
00:14:01,833 --> 00:14:04,000
‫הוא היה סוג של רובוט.‬

258
00:14:04,916 --> 00:14:07,375
‫קיוויתי שאוכל להביא אותו הנה היום,‬

259
00:14:07,458 --> 00:14:10,583
‫אבל פתאום, הוא נמשך מעלה על ידי החוטים.‬

260
00:14:13,416 --> 00:14:16,291
‫גברת אולריך אמרה‬
‫שלא הבאת דבר לספר ולהראות לכיתה.‬

261
00:14:16,791 --> 00:14:20,166
‫עשיתי את ה-"לספר"‬
‫וקיוויתי שהם ידמיינו את ה-"להראות".‬

262
00:14:20,250 --> 00:14:22,250
‫היא אמרה שסיפרת לכל הכיתה‬

263
00:14:22,333 --> 00:14:26,000
‫שאבא שלך אמור להשתתף‬
‫במבצע אפולו 14 או 15 ב-1972.‬

264
00:14:26,083 --> 00:14:28,041
‫חמוד, זה נכון?‬

265
00:14:28,708 --> 00:14:31,708
‫למה אבא לא יכול לעשות משהו חשוב בנאס"א?‬

266
00:14:31,791 --> 00:14:34,458
‫זה טיפה מביך.‬
‫-סטן.‬

267
00:14:35,291 --> 00:14:39,500
‫אבא שלך עבד קשה מאוד‬
‫כדי להגיע לראש המחלקה שלו.‬

268
00:14:39,583 --> 00:14:42,041
‫הוא אחראי על כל מה שנכנס לשם,‬

269
00:14:42,125 --> 00:14:45,541
‫החל מעטים ועד לחליפות חלל. הוא חשוב. בסדר?‬

270
00:14:45,625 --> 00:14:46,458
‫בסדר.‬

271
00:14:47,083 --> 00:14:51,291
‫פשוט תהיתי למה הוא לא היה יכול להיות‬
‫אסטרונאוט או משהו מגניב באמת.‬

272
00:14:51,375 --> 00:14:55,250
‫חמוד, לא כל אחד זוכה להיות אסטרונאוט.‬

273
00:14:55,333 --> 00:14:58,583
‫כל אחד עושה את חלקו, וזה דורש הרבה אנשים,‬

274
00:14:58,666 --> 00:15:00,458
‫כולל את אבא שלך. הבנת?‬

275
00:15:00,541 --> 00:15:02,083
‫הבנתי.‬
‫-יופי.‬

276
00:15:02,166 --> 00:15:03,083
‫זה היה נכון.‬

277
00:15:03,166 --> 00:15:05,708
‫שכן שלנו עבד על הקסדות.‬

278
00:15:05,791 --> 00:15:08,041
‫האבות של כמה חברים היו מהנדסים בנאס"א.‬

279
00:15:08,125 --> 00:15:10,666
‫אימא של ילדה מהכיתה שלי‬
‫עזרה בהכנת החליפות.‬

280
00:15:10,750 --> 00:15:13,708
‫זה היה כאילו שכולם עשו משהו בנאס"א,‬
‫כך או כך.‬

281
00:15:13,791 --> 00:15:17,583
‫גם אבא שלי עשה את חלקו,‬
‫עד כמה שהוא היה מועט בעיניי.‬

282
00:15:18,750 --> 00:15:19,708
‫כמו שאמרתי,‬

283
00:15:19,791 --> 00:15:23,916
‫הייתי הצעיר מבין שישה‬
‫במשפחת ה"בריידי" שלנו,‬

284
00:15:24,000 --> 00:15:26,250
‫והיחיד שנולד בשנות ה-60.‬

285
00:15:26,333 --> 00:15:28,083
‫כשאני נולדתי,‬

286
00:15:28,166 --> 00:15:32,125
‫ההורים שלי פחות או יותר סיימו‬
‫לתעד את כל מה שהילדים שלהם עשו.‬

287
00:15:33,458 --> 00:15:35,916
‫שילבו אותי לתוך המערכת הקיימת,‬

288
00:15:36,000 --> 00:15:37,166
‫ובכך נגמר העניין.‬

289
00:15:37,666 --> 00:15:40,666
‫אני בקושי מופיע‬
‫בתמונות משפחתיות או סרטים ביתיים.‬

290
00:15:40,750 --> 00:15:43,041
‫האחים שלי היו מקניטים אותי בגלל זה.‬

291
00:15:43,541 --> 00:15:46,250
‫אתה רואה? רואה איך שאתה לא מופיע בכל אלה?‬

292
00:15:46,916 --> 00:15:49,875
‫הם מפחדים לספר לך, אבל… אתה מאומץ.‬

293
00:15:50,541 --> 00:15:54,000
‫אימא ואבא קרועים מדי כדי לספר לך,‬
‫אבל אתה מבית יתומים.‬

294
00:15:54,083 --> 00:15:56,666
‫הם בחרו אותך מבין המון תינוקות צורחים.‬

295
00:15:56,750 --> 00:15:58,083
‫מצחיק מאוד.‬

296
00:15:58,166 --> 00:16:00,041
‫למדתי מאוחר יותר שלאחר שנולדתי,‬

297
00:16:00,125 --> 00:16:02,666
‫אימא שלי התחילה לקחת משהו חדש שנקרא גלולה,‬

298
00:16:02,750 --> 00:16:05,875
‫אבל מעולם לא סיפרה לכומר שלנו,‬
‫מתוך חשש לנידוי.‬

299
00:16:13,750 --> 00:16:16,708
‫ואז היו השכנים שלנו, משפחת פטק,‬

300
00:16:16,791 --> 00:16:18,666
‫שבבירור לא השתמשו באמצעי מניעה‬

301
00:16:18,750 --> 00:16:21,458
‫כי הם המשיכו להביא ילד לעולם כמעט כל שנה.‬

302
00:16:21,958 --> 00:16:23,625
‫אימא שלהם עבדה כל כך קשה,‬

303
00:16:23,708 --> 00:16:27,750
‫שהיא לפעמים הייתה פשוט נותנת לילדים‬
‫ללעוס גומיות בין ארוחות.‬

304
00:16:28,750 --> 00:16:30,958
‫והייתה לה אובססיה סביב ניקיון.‬

305
00:16:31,041 --> 00:16:33,541
‫היא שמרה על הבית שלהם נקי ומצוחצח,‬

306
00:16:33,625 --> 00:16:37,000
‫וכדי לסייע בכך,‬
‫כל הילדים שלה היו בחוץ למשך כמעט כל היום.‬

307
00:16:37,083 --> 00:16:38,833
‫חוץ מהתינוק שרק נולד, כמובן.‬

308
00:16:40,083 --> 00:16:42,916
‫היא נתנה לילדים להשגיח בחוץ‬
‫על הילד השני בצעירותו‬

309
00:16:43,000 --> 00:16:46,125
‫בעוד שהיא נשארה בפנים‬
‫עם הצעיר ביותר וניקתה.‬

310
00:16:47,166 --> 00:16:49,791
‫מדי פעם, משהו כזה היה קורה.‬

311
00:16:52,291 --> 00:16:55,583
‫אבל כולנו הצלחנו איכשהו‬
‫לשרוד את תקופת הילדות שלנו.‬

312
00:16:55,666 --> 00:16:56,666
‫רגע!‬

313
00:16:59,166 --> 00:17:00,875
‫כשאביהם של משפחת פטק סיים לעבוד,‬

314
00:17:00,958 --> 00:17:05,000
‫הוא בדרך כלל היה יושב למשך רוב הערב‬
‫במוסך הביתי ומעשן סיגרים.‬

315
00:17:05,625 --> 00:17:08,833
‫כנראה שהוא גם עשה את חלקו‬
‫בלשמור על בית נקי.‬

316
00:17:11,958 --> 00:17:14,625
‫ששתנו היינו כמו צבא של עובדים,‬

317
00:17:15,291 --> 00:17:18,958
‫ששמר על בית וחצר נקיים‬
‫תוך ניהול המערכות שלנו באופן מדויק.‬

318
00:17:20,708 --> 00:17:22,541
‫בנוסף למטלות אינסופיות בחוץ,‬

319
00:17:22,625 --> 00:17:25,750
‫המטלה הגדולה ביותר בבית‬
‫הייתה לרוקן את פחי האשפה.‬

320
00:17:26,250 --> 00:17:28,625
‫אני לא בטוח אם כבר היו שקיות אשפה מפלסטיק,‬

321
00:17:28,708 --> 00:17:32,375
‫אבל זה לא היה משנה,‬
‫כי השתמשנו רק בשקיות קניות ישנות‬

322
00:17:32,458 --> 00:17:33,750
‫שנטו לדלוף,‬

323
00:17:33,833 --> 00:17:36,625
‫תלוי בזבל הנוזלי שכולם היו משליכים.‬

324
00:17:37,125 --> 00:17:40,208
‫וכמובן שתפקידי היה‬
‫לנקות את הרצפה לאחר מכן.‬

325
00:17:41,041 --> 00:17:42,541
‫אולי זה היה מסיבה כספית,‬

326
00:17:42,625 --> 00:17:44,708
‫אבל כמעט אף פעם לא יצאנו למסעדה.‬

327
00:17:44,791 --> 00:17:49,291
‫אימא הייתה גאונה בליצור ארוחות‬
‫ולמשוך אותן על פני ימים.‬

328
00:17:49,375 --> 00:17:52,875
‫החזיר המשומר היה מתקשט בסוכר חום ואננס‬
‫ביום ראשון.‬

329
00:17:52,958 --> 00:17:54,708
‫ביום שני, תבשיל חזיר.‬

330
00:17:54,791 --> 00:17:56,250
‫ביום שלישי, כריכי חזיר,‬

331
00:17:56,333 --> 00:17:59,500
‫ושאר החזיר היה נכנס‬
‫במרק השעועית של יום רביעי.‬

332
00:18:00,000 --> 00:18:03,291
‫ארוחות קבועות אחרות כללו‬
‫מרק עגבניות וטוסט גבינה,‬

333
00:18:03,375 --> 00:18:05,541
‫תבשיל טונה עם צ'יפס,‬

334
00:18:06,166 --> 00:18:08,000
‫פאי בסיר, קציץ בשר,‬

335
00:18:08,583 --> 00:18:12,875
‫וריאציות של עוף עד אינסוף,‬
‫וכמובן, הרבה תירס מוקרם.‬

336
00:18:12,958 --> 00:18:15,166
‫המאכלים הכיפיים היו ביצים ממולאות,‬

337
00:18:15,250 --> 00:18:17,708
‫ארטיקים ביתיים, נקניקיות וינה,‬

338
00:18:17,791 --> 00:18:21,041
‫ובאירועים מיוחדים, פופקורן.‬

339
00:18:22,000 --> 00:18:24,875
‫בזמנו היה גם הגל הראשון‬
‫של שיגעון תבניות הג'לי.‬

340
00:18:28,583 --> 00:18:30,833
‫ארוחות הצהריים לביה"ס היו הפקה משלהן.‬

341
00:18:30,916 --> 00:18:33,000
‫בכל ראשון בערב, היינו עוזרים לאימא‬

342
00:18:33,083 --> 00:18:37,333
‫להכין באופן שיטתי‬
‫כמות של כריכי צהריים לשבוע שלם,‬

343
00:18:37,416 --> 00:18:40,083
‫ואז מקפיאים אותם‬
‫כדי להפשיר אותם במשך הלילה‬

344
00:18:40,166 --> 00:18:42,083
‫לפני כל יום בשבוע הלימודים.‬

345
00:18:42,791 --> 00:18:45,291
‫- ג'אנה, ויקי, גרג, סטיבן, סטפני, סטן -‬

346
00:18:48,208 --> 00:18:50,333
‫לפעמים הם לא היו מפשירים עד הסוף,‬

347
00:18:50,833 --> 00:18:55,041
‫והיית נותר עם כריך בולוניה חצי קפוא‬
‫עם לחם לבן רטוב.‬

348
00:19:01,416 --> 00:19:03,958
‫ההורים של אבי גרו בשכונה ישנה ביוסטון,‬

349
00:19:04,041 --> 00:19:05,875
‫והיינו מבקרים אותם בסופי שבוע.‬

350
00:19:07,083 --> 00:19:09,333
‫פשוט תמשיך להקיש בו קלות.‬

351
00:19:13,958 --> 00:19:15,333
‫עד שהוא מתיישר.‬

352
00:19:15,833 --> 00:19:16,666
‫אתה רואה?‬

353
00:19:16,750 --> 00:19:19,791
‫מסמרים מחזיקים לנצח,‬
‫אז לעולם אין צורך להשליך אותם.‬

354
00:19:19,875 --> 00:19:22,000
‫פשוט תוודא לאחסן אותם היטב.‬

355
00:19:22,750 --> 00:19:26,041
‫נראה שהתגובה של הסבים שלי‬
‫לכך שהם עברו את השפל הגדול‬

356
00:19:26,125 --> 00:19:28,583
‫הייתה לחוש שזה עומד לקרות שוב בכל רגע.‬

357
00:19:28,666 --> 00:19:29,708
‫אל תפגע באצבעות.‬

358
00:19:32,166 --> 00:19:34,958
‫הם שמרו כל דבר שהיה לו טיפה של ערך,‬

359
00:19:35,041 --> 00:19:36,666
‫ועשו שימוש חוזר בכל מה שיכלו.‬

360
00:19:36,750 --> 00:19:37,875
‫נראה לי שהבנת.‬

361
00:19:39,750 --> 00:19:43,416
‫הם אפילו עשו שימוש חוזר במגבוני נייר,‬
‫דבר שמעלה את השאלה,‬

362
00:19:43,500 --> 00:19:47,333
‫מה לעזאזל הטעם במגבון נייר במקום סמרטוט?‬

363
00:19:47,416 --> 00:19:50,041
‫אבל אף אחד מאיתנו לעולם לא אמר מילה.‬

364
00:19:50,541 --> 00:19:51,666
‫אנחנו לא הולכים…‬

365
00:19:51,750 --> 00:19:54,708
‫ואני נשבע שסבתא לקחה אותנו‬
‫לראות את "צלילי המוסיקה"‬

366
00:19:54,791 --> 00:19:56,208
‫בערך כל חצי שנה.‬

367
00:20:03,166 --> 00:20:06,000
‫אני לא בטוח אם הסרט הוקרן במשך שנים‬

368
00:20:06,083 --> 00:20:07,916
‫או אם הם המשיכו להחזיר אותו.‬

369
00:20:08,416 --> 00:20:10,500
‫זה פשוט היה עוד בילוי עם סבתא,‬

370
00:20:11,500 --> 00:20:13,458
‫שבדומה לבחירת הסרטים שלה,‬

371
00:20:14,166 --> 00:20:16,708
‫הייתה אישה מתוקה שלא ניתן למצוא בה פגם.‬

372
00:20:18,791 --> 00:20:22,500
‫הסבתא השנייה שלי‬
‫הייתה הרבה יותר מתוחה ופרנואידית,‬

373
00:20:22,583 --> 00:20:24,041
‫אבל מאוד משעשעת.‬

374
00:20:24,750 --> 00:20:26,833
‫היא הייתה מתארחת אצלנו‬
‫למשך תקופות ארוכות‬

375
00:20:26,916 --> 00:20:29,541
‫ומבדרת אותנו עם סיפורי קונספירציה שונים‬

376
00:20:29,625 --> 00:20:31,458
‫ותרחישי אימה ואפלה.‬

377
00:20:31,541 --> 00:20:36,250
‫עכשיו אנחנו יודעים‬
‫שג'ון פ. קנדי לא מת באותו יום בדאלאס.‬

378
00:20:38,208 --> 00:20:39,958
‫המסכן נשאר צמח‬

379
00:20:40,041 --> 00:20:42,666
‫כתוצאה מהנזק המוחי הקשה שנגרם מהכדורים.‬

380
00:20:43,166 --> 00:20:49,125
‫אבל הם מחזיקים אותו בחיים‬
‫בבידוד באי יווני.‬

381
00:20:50,250 --> 00:20:53,375
‫הם לא חשבו שנצליח להתמודד‬
‫עם לראות את הנשיא כצמח,‬

382
00:20:53,458 --> 00:20:56,875
‫אז הם מגנים עלינו מפני העובדות.‬

383
00:20:57,583 --> 00:20:59,875
‫זה האי של אריסטוטלס אונאסיס.‬

384
00:21:00,416 --> 00:21:02,708
‫וזה מסביר את נישואיו לג'קי.‬

385
00:21:05,333 --> 00:21:07,958
‫בעיניה, העולם ירד לטמיון,‬

386
00:21:08,041 --> 00:21:09,375
‫ומהר.‬

387
00:21:11,041 --> 00:21:14,416
‫פיצוץ האוכלוסין חונק את העולם.‬

388
00:21:15,458 --> 00:21:16,708
‫ותוך כמה שנים,‬

389
00:21:16,791 --> 00:21:19,916
‫נעבור את נקודת האל-חזור.‬

390
00:21:20,708 --> 00:21:24,291
‫מדענים אומרים שהעולם למעשה לא יכול להכיל‬

391
00:21:24,375 --> 00:21:28,875
‫יותר מ-3.5 מיליארד איש,‬
‫ומתישהו בשנות ה-70,‬

392
00:21:28,958 --> 00:21:33,041
‫אספקת המזון עבור רוב תושבי העולם‬
‫פשוט תתמוטט,‬

393
00:21:33,125 --> 00:21:36,833
‫וזה יוביל לרעב המוני,‬
‫מלחמה ומחסור חמור במזון.‬

394
00:21:37,708 --> 00:21:39,916
‫אני לא יודעת איך הם יטפלו בכל הגופות…‬

395
00:21:40,000 --> 00:21:43,333
‫מספיק כבר, אימא.‬
‫את חייבת להפסיק עם דיבורי הפרנויה.‬

396
00:21:43,416 --> 00:21:45,750
‫את מפחידה את הילדים. את משגעת אותי.‬

397
00:21:45,833 --> 00:21:47,625
‫את לא שותקת. בבקשה תפסיקי.‬

398
00:21:47,708 --> 00:21:49,500
‫תפסיקי.‬

399
00:21:51,291 --> 00:21:55,291
‫עולה יותר מ-4.5 מיליארד דולר בשנה‬
‫לפנות את הפסולת…‬

400
00:21:55,375 --> 00:21:59,583
‫כן, תחת איום הסכנות האלו,‬
‫העתיד לרוב היה מעורר אימה.‬

401
00:21:59,666 --> 00:22:02,125
‫נאמר לנו שאם הכול ימשיך כך,‬

402
00:22:02,208 --> 00:22:06,208
‫האשפה תגיע לנו עד לברכיים‬
‫ונעטה מסכות גז רק כדי לנשום.‬

403
00:22:06,291 --> 00:22:09,375
‫הם עשו עבודה מעולה בלהפחיד את כולם למוות.‬

404
00:22:09,458 --> 00:22:10,916
‫כנראה שזה עבד.‬

405
00:22:11,000 --> 00:22:15,291
‫הנשיא ניקסון חתם על חוק האוויר הנקי‬
‫וחוק המים הנקיים.‬

406
00:22:15,375 --> 00:22:18,000
‫ובמהרה נהיה לא מקובל להשליך פסולת.‬

407
00:22:22,791 --> 00:22:27,291
‫וזה, סטיבן הקטן,‬
‫ההבדל בין רדנק לבין זבל לבן.‬

408
00:22:27,916 --> 00:22:30,708
‫רדנק יזרוק את הפחיות שלו על רצפת הרכב,‬

409
00:22:30,791 --> 00:22:34,750
‫בארגז הטנדר. זבל לבן,‬
‫הוא ישליך את הפחיות מהחלון‬

410
00:22:34,833 --> 00:22:35,833
‫ויהיה לכלכן.‬

411
00:22:36,333 --> 00:22:37,250
‫זה לא בסדר.‬

412
00:22:38,500 --> 00:22:40,166
‫אז אנחנו רדנקים?‬

413
00:22:40,250 --> 00:22:41,625
‫אה, לא.‬

414
00:22:42,125 --> 00:22:45,250
‫רדנק היה משאיר את הפחיות מונחות שם.‬

415
00:22:45,833 --> 00:22:48,583
‫אתה תפנה אותן כשנגיע הביתה.‬

416
00:22:50,625 --> 00:22:51,541
‫אחוז בהגה.‬

417
00:22:52,208 --> 00:22:53,250
‫מה?‬
‫-תנהג.‬

418
00:22:55,166 --> 00:22:56,416
‫בדיוק.‬

419
00:22:56,500 --> 00:22:58,958
‫אז לא היה בניגוד לחוק לשתות ולנהוג.‬

420
00:22:59,041 --> 00:23:01,083
‫פשוט היה אסור להיות שיכור לפי החוק.‬

421
00:23:01,166 --> 00:23:02,208
‫תביע משאלה.‬

422
00:23:02,291 --> 00:23:03,333
‫אבא, אני פשוט…‬

423
00:23:03,416 --> 00:23:06,041
‫אני זוכר איך שהוא היה‬
‫זורק את הלשונית לתוך הבירה.‬

424
00:23:06,708 --> 00:23:11,708
‫ולא הייתי בטוח אם זה היה מנהג‬
‫או מאמצו של אבא לא להשליך פסולת.‬

425
00:23:11,791 --> 00:23:13,583
‫כך או כך, זה התקבל בהערכה‬

426
00:23:14,166 --> 00:23:18,041
‫כי הלשוניות האלו על הרצפה‬
‫יכלו ממש לחתוך לך את כפות הרגליים.‬

427
00:23:18,625 --> 00:23:22,166
‫עם זאת, שמעתי ששישה אנשים בשנה‬
‫מתו מהיחנקות‬

428
00:23:22,250 --> 00:23:24,958
‫כשהלשונית הייתה יוצאת והיו בולעים אותה.‬

429
00:23:25,458 --> 00:23:28,083
‫תמיד הייתי חושב שאולי זה היום.‬

430
00:23:28,583 --> 00:23:31,041
‫אבל כמו רבים מתרחישי יום הדין האחרים,‬

431
00:23:31,125 --> 00:23:32,833
‫למרבה המזל זה לעולם לא קרה.‬

432
00:23:33,541 --> 00:23:36,958
‫אבל כל הדיסוננס הזה‬
‫היה הרבה לעכל עבור מוח צעיר.‬

433
00:23:37,041 --> 00:23:40,333
‫מצד אחד, טוב, העולם הולך לגיהינום.‬

434
00:23:43,541 --> 00:23:45,208
‫היינו במלחמה בווייטנאם,‬

435
00:23:45,291 --> 00:23:49,125
‫אבל עוד יותר מפחיד מזה‬
‫היה המלחמה הקרה נגד ברית המועצות,‬

436
00:23:49,208 --> 00:23:53,083
‫שנאמר לנו שבכל רגע‬
‫הם עלולים להפיל עלינו פצצת מימן.‬

437
00:23:53,666 --> 00:23:56,875
‫בכל מקרה,‬
‫היינו האחרונים מדור "התכופף והתכסה".‬

438
00:24:01,000 --> 00:24:02,708
‫זאת פצצה. התכופף והתכסה.‬

439
00:24:02,791 --> 00:24:05,833
‫אני זוכר שחשבתי‬
‫שלהיות מתחת לשולחן לא ממש יעזור‬

440
00:24:05,916 --> 00:24:08,625
‫מבחינת האיוד או הקרינה.‬

441
00:24:09,208 --> 00:24:10,291
‫אבל לא משנה.‬

442
00:24:10,791 --> 00:24:11,875
‫עשית את התרגיל.‬

443
00:24:14,125 --> 00:24:17,791
‫אבל מצד שני,‬
‫העתיד היה כל כך מגניב ואופטימי.‬

444
00:24:17,875 --> 00:24:20,208
‫היינו בדרך לירח ומעבר לו.‬

445
00:24:21,333 --> 00:24:23,833
‫היה קל להיסחף בהבטחות של העתיד‬

446
00:24:23,916 --> 00:24:25,833
‫ובמחשבה שהמדע והטכנולוגיה‬

447
00:24:25,916 --> 00:24:27,958
‫בסוף יתקנו כמעט הכול.‬

448
00:24:28,625 --> 00:24:32,583
‫בראש הערימה, ההתגלמות של כל‬
‫התחושות החיוביות האלו הייתה נאס"א.‬

449
00:24:32,666 --> 00:24:34,833
‫וכמובן, האסטרונאוטים בעצמם.‬

450
00:24:37,250 --> 00:24:39,291
‫השמות עדיין מתגלגלים על הלשון.‬

451
00:24:39,375 --> 00:24:40,666
‫אנשי מרקורי המקוריים,‬

452
00:24:40,750 --> 00:24:43,916
‫ג'ון גלן, סקוט קרפנטר, אלן שפרד,‬

453
00:24:44,000 --> 00:24:45,833
‫וולטר שירה, גורדון קופר,‬

454
00:24:45,916 --> 00:24:48,208
‫גאס גריסום, דיק סלייטון‬

455
00:24:48,291 --> 00:24:50,375
‫ואז השמות מאפולו נהיו מוכרים.‬

456
00:24:50,458 --> 00:24:53,125
‫פיט קונרד, ניל ארמסטרונג, באז אלדרין,‬

457
00:24:53,208 --> 00:24:55,125
‫מייקל קולינס, פרנק בורמן,‬

458
00:24:55,208 --> 00:24:56,875
‫ג'יימס לוול, ג'ין סרנן‬

459
00:24:56,958 --> 00:24:58,791
‫ג'ון יאנג, אלן בין.‬

460
00:24:58,875 --> 00:25:01,083
‫הם היו האמיצים ביותר. הטובים ביותר.‬

461
00:25:01,166 --> 00:25:04,541
‫דיווח מיוחד של חדשות CBS.‬

462
00:25:05,125 --> 00:25:09,916
‫שלושת האסטרונאוטים הראשונים של אמריקה‬
‫נלכדו ונהרגו בשריפה פתאומית‬

463
00:25:10,000 --> 00:25:13,250
‫שפרצה במעבורת הירח שלהם הערב‬
‫במהלך בדיקת אתר השיגור…‬

464
00:25:13,333 --> 00:25:14,208
‫כשגאס גריסום,‬

465
00:25:14,291 --> 00:25:17,791
‫רוג'ר צ'אפי ואד וויט‬
‫נהרגו בבדיקה למשימת אפולו 1,‬

466
00:25:18,416 --> 00:25:19,916
‫אני זוכר שאימא שלי בכתה.‬

467
00:25:20,875 --> 00:25:24,125
‫בית הספר שלנו נקרא על שם אד וויט‬
‫כבר לפני הטרגדיה.‬

468
00:25:25,125 --> 00:25:27,250
‫לאחר מכן, הוא הפך למין מצבת זיכרון.‬

469
00:25:28,333 --> 00:25:31,500
‫אבל העולם השתנה,‬
‫ועם כך גם הדרך שבה ראינו את עצמנו בו.‬

470
00:25:32,583 --> 00:25:35,041
‫כשאפולו 8 צילמה את זריחת הארץ המפורסמת‬

471
00:25:35,125 --> 00:25:36,958
‫מעל הירח בערב חג המולד,‬

472
00:25:37,541 --> 00:25:40,500
‫זה נתן לנו, בני האנוש,‬
‫נקודת מבט חדשה לגמרי.‬

473
00:25:41,875 --> 00:25:46,125
‫שם היינו, כולנו ביחד,‬
‫בכדור הכחול הזה שמרחף בחלל.‬

474
00:25:46,208 --> 00:25:50,666
‫נאמר שמתישהו בקרוב,‬
‫כשבני האדם יבינו את המשמעות של זה במלואה,‬

475
00:25:50,750 --> 00:25:54,583
‫יהיה שינוי בתודעה, ולא יהיו יותר מלחמות.‬

476
00:26:14,750 --> 00:26:17,125
‫ובפינה הקטנה שלנו על פני הכדור הכחול,‬

477
00:26:17,208 --> 00:26:18,875
‫בכל עבר,‬

478
00:26:18,958 --> 00:26:22,333
‫היו תזכורות של נאס"א ותוכנית החלל המאוישת.‬

479
00:26:23,375 --> 00:26:25,291
‫בגן השעשועים שלנו הייתה מגלשת טיל‬

480
00:26:25,375 --> 00:26:26,750
‫שיכולת לטפס עליה ולנווט.‬

481
00:26:27,250 --> 00:26:30,041
‫אני חושב שכולם ידעו שלחלליות אין הגה,‬

482
00:26:30,125 --> 00:26:31,250
‫אבל לא משנה.‬

483
00:26:31,833 --> 00:26:34,875
‫המרוץ לחלל נמצא בכל מקום בתרבות שלנו.‬

484
00:26:34,958 --> 00:26:36,750
‫הוא מצא את דרכו לכל פינה,‬

485
00:26:37,250 --> 00:26:41,208
‫כולל פרסום וקידום, לא משנה כמה מגוחך.‬

486
00:26:41,291 --> 00:26:43,041
‫שלום, חבר'ה! אני סאם, איש הטילים!‬

487
00:26:43,125 --> 00:26:45,750
‫אנחנו מגיעים לירח‬
‫עם חסכונות שלא מהעולם הזה!‬

488
00:26:45,833 --> 00:26:48,916
‫ככל שהמחירים שלנו מתקרבים לירח,‬
‫הם ממשיכים לרדת.‬

489
00:26:49,000 --> 00:26:50,416
‫נסחר בכל דבר.‬

490
00:26:50,500 --> 00:26:54,000
‫חלליות יד שנייה,‬
‫רכב ירחי או אפילו מכוניות יד שנייה!‬

491
00:27:00,000 --> 00:27:03,125
‫בבית הספר, בימי שיגור,‬
‫תמיד היה את אותו המנהג.‬

492
00:27:03,625 --> 00:27:05,583
‫המורה הייתה מגלגלת טלוויזיה לכיתה.‬

493
00:27:06,916 --> 00:27:09,583
‫היינו צופים בטיל על כן השיגור‬
‫למשך חמש דקות,‬

494
00:27:10,583 --> 00:27:14,541
‫ואז סופרים לאחור כולם ביחד עם הטלוויזיה‬
‫במשך 10 השניות האחרונות.‬

495
00:27:14,625 --> 00:27:17,583
‫עשר, תשע, שמונה,‬

496
00:27:17,666 --> 00:27:21,875
‫שבע, שש, חמש, ארבע,‬

497
00:27:21,958 --> 00:27:26,333
‫שלוש, שתיים, אחת, שיגור!‬

498
00:27:27,750 --> 00:27:30,416
‫יש לנו המראה.‬

499
00:27:32,875 --> 00:27:36,791
‫ואז פשוט היינו בוהים במסך‬
‫בזמן שהטיל ממריא לשמיים.‬

500
00:27:37,333 --> 00:27:40,916
‫שיעורי מדע היו כל כך מרגשים‬
‫כי הייתה תחושה שהכול קורה עכשיו.‬

501
00:27:41,416 --> 00:27:44,750
‫הכול היה קשור לאסטרונומיה,‬
‫קוסמולוגיה ואפולו.‬

502
00:27:44,833 --> 00:27:48,291
‫עד שאדווין האבל הוכיח אחרת ב-1922,‬

503
00:27:48,375 --> 00:27:52,916
‫בני האדם היו סבורים שהיקום כולו‬
‫עשוי להיות מורכב רק מהגלקסיה שלנו.‬

504
00:27:53,000 --> 00:27:57,666
‫עכשיו אנחנו יודעים שאנו רק אחת‬
‫מתוך מאה מיליארד גלקסיות.‬

505
00:27:58,916 --> 00:28:02,125
‫בינתיים, אין לנו הוכחות‬
‫לקיומן של מערכות שמש אחרות‬

506
00:28:02,208 --> 00:28:06,083
‫הסובבות סביב כוכבים מרוחקים‬
‫או כוכבי לכת מלבד התשעה שלנו.‬

507
00:28:06,916 --> 00:28:10,125
‫אך הסיכוי שתשעת כוכבי הלכת שלנו‬
‫הם היחידים ביקום‬

508
00:28:10,208 --> 00:28:12,333
‫ושאנחנו כוכב הלכת היחיד המקיים חיים,‬

509
00:28:12,416 --> 00:28:17,125
‫חושב על ידינו כ-10 מיליארד טריליון לאחד.‬

510
00:28:17,208 --> 00:28:21,250
‫כן, מה שקרה בהיווצרות מערכת השמש שלנו‬

511
00:28:21,333 --> 00:28:24,083
‫ללא ספק קורה גם באחרות. נכון?‬

512
00:28:24,166 --> 00:28:28,250
‫החומרים, כוח הכבידה והתנאים זהים בכל מקום.‬

513
00:28:28,333 --> 00:28:30,875
‫במילים אחרות, פשוט אין סיכוי שאנחנו לבד.‬

514
00:28:30,958 --> 00:28:34,083
‫זה רק עניין של זמן עד שיהיה מפגש‬

515
00:28:34,166 --> 00:28:38,708
‫עם יצורים אחרים ממקומות אחרים ביקום,‬
‫אם זה עוד לא קרה.‬

516
00:28:38,791 --> 00:28:41,250
‫- קולנוע - 2001: אודיסאה בחלל‬
‫כוכב הקופים -‬

517
00:28:44,625 --> 00:28:48,000
‫כבר הגענו עד צדק ומעבר לו בסרט 2001,‬

518
00:28:48,583 --> 00:28:51,416
‫ולא היה ספק שנגיע לשם בקרוב.‬

519
00:28:56,583 --> 00:28:58,375
‫אני זוכר שהייתי כה מהופנט מהסרט‬

520
00:28:58,458 --> 00:29:02,333
‫שניסיתי להסביר את המשמעות העמוקה יותר שלו‬
‫לכל מי שהקשיב.‬

521
00:29:03,541 --> 00:29:05,541
‫ואז כשהוא עובר את צדק,‬

522
00:29:05,625 --> 00:29:08,166
‫הוא עובר סוג של עיוות זמן מטורף.‬

523
00:29:08,250 --> 00:29:10,791
‫כל מיני אורות מהבהבים חולפים להם,‬

524
00:29:10,875 --> 00:29:13,500
‫ופתאום, הוא בחדר ישן כזה,‬

525
00:29:13,583 --> 00:29:16,458
‫ואז הוא נהיה איש זקן.‬

526
00:29:16,541 --> 00:29:19,250
‫ואז הוא רואה את האבן השחורה,‬

527
00:29:19,333 --> 00:29:21,500
‫זאת שהייתה בצדק,‬

528
00:29:21,583 --> 00:29:23,666
‫לרגלי ערש הדווי שלו.‬

529
00:29:24,500 --> 00:29:25,416
‫או שלא?‬

530
00:29:25,916 --> 00:29:28,291
‫הוא מושיט את ידו, מנסה לגעת בה,‬

531
00:29:28,375 --> 00:29:31,833
‫ואז הוא הופך לתינוק שאפילו עוד לא נולד!‬

532
00:29:36,250 --> 00:29:38,250
‫אחורה!‬

533
00:29:38,958 --> 00:29:41,333
‫אז כמו שאמרתי, זה היה בכל מקום.‬

534
00:29:42,083 --> 00:29:43,958
‫נאמר לנו שאנשים בגילנו‬

535
00:29:44,041 --> 00:29:46,583
‫יוכלו בעתיד לצאת לירח דבש בירח.‬

536
00:29:47,166 --> 00:29:48,625
‫ועד סוף המאה,‬

537
00:29:48,708 --> 00:29:52,000
‫נוכל לשלם להיות נוסעים‬
‫בטיסת ששת החודשים למאדים.‬

538
00:29:52,500 --> 00:29:54,291
‫הכול היה כל כך קרוב.‬

539
00:29:54,791 --> 00:29:58,208
‫האסטרונאוטים היו ממש מעלינו במטוסי סילון‬

540
00:29:58,291 --> 00:30:01,125
‫כי בסיס חיל האוויר אלינגטון‬
‫היה במורד הרחוב.‬

541
00:30:01,208 --> 00:30:05,041
‫כלל לא היה מוזר לשמוע לפתע‬
‫קול מטוס נמוך בשמיים,‬

542
00:30:05,125 --> 00:30:08,125
‫לראות מטוס סילון חולף ונעלם במהרה,‬

543
00:30:08,750 --> 00:30:12,500
‫ואז לשמוע את הבום העל-קולי‬
‫שנשמע עם שבירת מחסום הקול.‬

544
00:30:17,208 --> 00:30:19,583
‫היינו רצים הביתה כמה שיותר מהר מבית הספר‬

545
00:30:19,666 --> 00:30:21,625
‫כדי לצפות ב"צללים אפלים",‬

546
00:30:21,708 --> 00:30:23,625
‫סדרה שכולנו היינו מכורים לה.‬

547
00:30:25,583 --> 00:30:27,458
‫זה היה סיפור מוזר ומפחיד באמת‬

548
00:30:27,541 --> 00:30:30,958
‫על משפחה עתיקה שגרה בטירה ליד הים‬

549
00:30:31,041 --> 00:30:34,833
‫וערפד אחד חסר-גיל, ברנבס קולינס.‬

550
00:30:42,500 --> 00:30:44,833
‫הטלוויזיה עצמה הרגישה כמו מאבק מתמשך.‬

551
00:30:44,916 --> 00:30:46,750
‫רק להשיג קליטה סבירה‬

552
00:30:46,833 --> 00:30:50,166
‫בתקופה של אנטנות‬
‫ושלושה ערוצים ראשיים היה אתגר.‬

553
00:30:50,666 --> 00:30:54,166
‫ואז, לפחות במשפחה שלנו,‬
‫היית צריך לעמוד על שלך‬

554
00:30:54,250 --> 00:30:57,000
‫ולעיתים קרובות להגן בגופך‬
‫על מה שמופיע על המסך‬

555
00:30:57,083 --> 00:30:58,291
‫למשך 30 הדקות הבאות.‬

556
00:30:58,875 --> 00:31:01,166
‫היו כל כך הרבה תוכניות טובות כל הערב.‬

557
00:31:01,250 --> 00:31:03,791
‫לעיתים קרובות היה קשה לבחור, והן לא אכזבו.‬

558
00:31:04,833 --> 00:31:06,250
‫הבוורלי הילבילים,‬

559
00:31:06,333 --> 00:31:07,333
‫גנסמוק,‬

560
00:31:07,416 --> 00:31:08,541
‫שלושת בניי,‬

561
00:31:08,625 --> 00:31:10,333
‫משפחת מונסטר, בוננזה,‬

562
00:31:10,416 --> 00:31:11,250
‫מעשי כשפים,‬

563
00:31:11,333 --> 00:31:12,333
‫מסע בין כוכבים,‬

564
00:31:12,416 --> 00:31:14,250
‫אדם-12, שחק אותה סמארט,‬

565
00:31:14,333 --> 00:31:15,750
‫גומר פייל, באטמן,‬

566
00:31:15,833 --> 00:31:17,333
‫גיליגן, פליפר,‬

567
00:31:17,416 --> 00:31:19,666
‫צומת פטיקוט, אנדי גריפית',‬

568
00:31:19,750 --> 00:31:21,833
‫אני חולם על ג'יני, משפחת אדמס,‬

569
00:31:21,916 --> 00:31:23,000
‫דיק ואן דייק,‬

570
00:31:23,083 --> 00:31:24,833
‫הצרעה הירוקה, הצי של מקייל,‬

571
00:31:24,916 --> 00:31:26,083
‫משימה בלתי אפשרית,‬

572
00:31:26,166 --> 00:31:27,750
‫גרין אקרס, הגיבורים של הוגאן,‬

573
00:31:27,833 --> 00:31:31,000
‫דראגנט והוואי חמש-אפס, בין היתר.‬

574
00:31:31,083 --> 00:31:34,000
‫ואז היו את הסדרות שלא שרדו יותר מעונה אחת‬

575
00:31:34,083 --> 00:31:36,833
‫ושנשכחו ברובן, אך לא על ידי.‬

576
00:31:36,916 --> 00:31:40,250
‫בסדרה "מנהרת הזמן",‬
‫שני מדענים נאבדים בזמן,‬

577
00:31:40,333 --> 00:31:42,708
‫ותמיד נוחתים ברגעים מובחרים בהיסטוריה.‬

578
00:31:42,791 --> 00:31:45,375
‫הטיטאניק, ליטל ביגהורן, תיאטרון פורד.‬

579
00:31:46,500 --> 00:31:49,000
‫ואז הייתה תוכנית בשם "הגיע הזמן",‬

580
00:31:49,083 --> 00:31:52,208
‫קומדיה על שני אסטרונאוטים‬
‫שבזמן הנחיתה שלהם‬

581
00:31:52,291 --> 00:31:54,041
‫מוצאים את עצמם בעיוות זמן,‬

582
00:31:54,666 --> 00:31:57,833
‫בתקופה פרהיסטורית‬
‫עם אנשי מערות ודינוזאורים.‬

583
00:31:59,708 --> 00:32:01,500
‫אני מאמין!‬
‫-גם אני!‬

584
00:32:03,000 --> 00:32:05,541
‫זה גם היה הגל הראשון של הסינדיקציה,‬

585
00:32:05,625 --> 00:32:09,208
‫בה סדרות מהעבר הלא רחוק גם שודרו כל הזמן.‬

586
00:32:09,708 --> 00:32:13,541
‫ומאוחר בלילה,‬
‫עדיין שודרו פרקים של אזור הדמדומים.‬

587
00:32:13,625 --> 00:32:16,000
‫כשהייתי ממש קטן, לפני שידעתי מה זה,‬

588
00:32:16,083 --> 00:32:19,000
‫קראתי לזה "תוכנית העין המעופפת המפחידה".‬

589
00:32:19,083 --> 00:32:20,291
‫מימד של ראייה.‬

590
00:32:21,041 --> 00:32:22,583
‫מימד של מוח.‬

591
00:32:23,125 --> 00:32:27,666
‫אתם נכנסים לארץ של צללים וגם חומר,‬
‫של דברים ורעיונות.‬

592
00:32:27,750 --> 00:32:29,375
‫ואז היו שבתות בבוקר.‬

593
00:32:29,458 --> 00:32:32,375
‫היינו קמים מוקדם ובוהים בתבניות הבדיקה‬

594
00:32:32,458 --> 00:32:34,250
‫ומחכים שהכיף יתחיל.‬

595
00:32:36,833 --> 00:32:40,333
‫מאוחר בשבתות בערב, הייתה סדרה בשם "מוזר"‬

596
00:32:40,416 --> 00:32:42,833
‫שמנגינת הפתיחה המצמררת שלה נוגנה בטרמין.‬

597
00:32:42,916 --> 00:32:46,166
‫ברוכים הבאים ל"מוזר".‬

598
00:32:47,000 --> 00:32:50,208
‫הם שידרו סרטים כמו‬
‫"מתקפת האישה בגובה 15 מטר",‬

599
00:32:50,291 --> 00:32:52,541
‫"האיש המתכווץ המופלא",‬

600
00:32:52,625 --> 00:32:55,458
‫"היצור", "תחילת הסוף",‬

601
00:32:56,125 --> 00:32:57,000
‫"הבועה",‬

602
00:32:57,708 --> 00:32:59,375
‫"מתקפת אנשי הפטרייה."‬

603
00:32:59,458 --> 00:33:02,666
‫בעיקרון, כל דבר עם מוטציות‬
‫שנגרמו מפצצה אטומית.‬

604
00:33:03,750 --> 00:33:06,250
‫בזה מסתיים יום השידור שלנו.‬
‫-לילה טוב.‬

605
00:33:06,333 --> 00:33:08,083
‫ועכשיו, ההמנון הלאומי שלנו.‬

606
00:33:09,041 --> 00:33:12,916
‫זה היה מסתיים בסביבות חצות,‬
‫והערוצים היו יורדים מהשידור.‬

607
00:33:13,000 --> 00:33:14,125
‫תכבה את הכול.‬

608
00:33:15,375 --> 00:33:19,458
‫כשהיה מגיע ראשון בערב במהלך שנת הלימודים,‬
‫הייתה מתפתחת תחושת חרדה.‬

609
00:33:20,500 --> 00:33:21,916
‫"עולם הצבעים המופלא",‬

610
00:33:22,000 --> 00:33:25,416
‫שהיה שם התוכנית לפני שנקראה‬
‫"עולמו המופלא של דיסני",‬

611
00:33:25,916 --> 00:33:28,458
‫הייתה שטופה בתחושה מלנכולית שכזו.‬

612
00:33:29,083 --> 00:33:33,125
‫עם הלימודים המתקרבים למחרת בבוקר,‬
‫לא משנה עד כמה התוכנית הייתה טובה,‬

613
00:33:33,708 --> 00:33:37,041
‫החופש והכיף של סוף השבוע עמדו להיגמר.‬

614
00:33:37,958 --> 00:33:39,125
‫ואז, פעם בשנה,‬

615
00:33:39,208 --> 00:33:42,583
‫היה שידור מיוחד‬
‫של "הקוסם מארץ עוץ" בטלוויזיה.‬

616
00:33:43,375 --> 00:33:45,583
‫כולנו היינו מתאספים לצפות.‬

617
00:33:46,708 --> 00:33:48,875
‫זה יהפוך לצבעוני ממש בקרוב וזה…‬

618
00:33:48,958 --> 00:33:50,916
‫זה היה כל כך הרבה יותר מסרט.‬

619
00:33:52,291 --> 00:33:55,375
‫עד שהייתה לנו טלוויזיה בצבעים,‬
‫הכול היה בשחור-לבן,‬

620
00:33:55,458 --> 00:33:56,458
‫אפילו ארץ עוץ.‬

621
00:33:58,833 --> 00:34:00,958
‫אבל בין אם זה היה בצבעים או שחור-לבן,‬

622
00:34:01,041 --> 00:34:03,500
‫הקופים המעופפים תמיד גרמו לאחותי סטפני‬

623
00:34:03,583 --> 00:34:05,958
‫להתחבא מתחת לשמיכה או לצאת מהחדר.‬

624
00:34:10,333 --> 00:34:13,625
‫בחדשות הערב,‬
‫המלחמה בווייטנאם הייתה דבר קבוע‬

625
00:34:13,708 --> 00:34:16,125
‫ומצאה את דרכה לתוך כמעט כל מה שקרה.‬

626
00:34:16,208 --> 00:34:20,083
‫פיקוד ארה"ב מדווח על מותם‬
‫של 148 אמריקאים במלחמה בשבוע האחרון…‬

627
00:34:20,166 --> 00:34:21,958
‫עבור ילד, זה היה מבלבל.‬

628
00:34:22,500 --> 00:34:24,541
‫המבוגרים תמיד גרמו לנו לחוש אשמים.‬

629
00:34:24,625 --> 00:34:28,416
‫כולם, תסיימו את כל מה שיש בצלחת.‬
‫יש ילדים רעבים בווייטנאם.‬

630
00:34:31,000 --> 00:34:33,625
‫היינו במלחמה נגדם, הפצצנו אותם,‬

631
00:34:33,708 --> 00:34:35,791
‫אבל אכפת לנו מהילדים הרעבים שלהם?‬

632
00:34:35,875 --> 00:34:38,000
‫- מיוסטון לווייטנאם -‬

633
00:34:40,208 --> 00:34:41,041
‫כאן!‬

634
00:34:42,083 --> 00:34:42,916
‫כאן!‬

635
00:34:44,791 --> 00:34:47,000
‫מה שהפך את השכונה למקום מושלם לגדול בו‬

636
00:34:47,083 --> 00:34:50,083
‫היה שהיו המון משפחות צעירות‬
‫עם ילדים בגילנו.‬

637
00:34:50,166 --> 00:34:52,166
‫היה קל מאוד לארגן משחק.‬

638
00:34:52,875 --> 00:34:55,625
‫היינו משחקים בחצר הקדמית של מישהו, ברחוב,‬

639
00:34:55,708 --> 00:34:56,958
‫או, לפעמים,‬

640
00:34:57,458 --> 00:34:59,833
‫היינו הולכים לקצה אזור השכונה,‬

641
00:34:59,916 --> 00:35:03,041
‫והיה שם שדה גדול עם מתקן לטיפול במים.‬

642
00:35:03,125 --> 00:35:05,208
‫קראנו לזה פארק הביוב.‬

643
00:35:06,000 --> 00:35:07,458
‫כשירד גשם, או בלילה,‬

644
00:35:07,541 --> 00:35:09,708
‫אחי גרג ואני המצאנו משחק בייסבול‬

645
00:35:09,791 --> 00:35:11,458
‫שיכולנו לשחק במוסך הביתי.‬

646
00:35:12,833 --> 00:35:15,958
‫כוכב האסטרוס ג'ים ווין עולה לחבוט.‬

647
00:35:17,500 --> 00:35:19,041
‫הום ראן!‬

648
00:35:19,625 --> 00:35:21,750
‫תותח הצעצוע!‬

649
00:35:22,791 --> 00:35:27,166
‫ולוח התוצאות משתגע מהחבטה הישרה!‬

650
00:35:28,375 --> 00:35:31,333
‫היה לנו מבחר קלפי בייסבול‬
‫והיינו יוצרים קבוצה,‬

651
00:35:31,416 --> 00:35:34,166
‫וכל הדרכים היו מובילות לאליפות עולם משלנו.‬

652
00:35:35,833 --> 00:35:39,500
‫זה היה ממש לפני שהומצא כדור הנרף‬
‫ששינה את הכול.‬

653
00:35:41,666 --> 00:35:43,833
‫לפעמים הייתה התקוטטות שפינתה את הספסל.‬

654
00:35:43,916 --> 00:35:49,500
‫הבא בתור, בוג פאוול!‬

655
00:35:52,125 --> 00:35:53,666
‫זהו זה!‬

656
00:35:55,958 --> 00:35:56,958
‫הסתערות!‬

657
00:35:57,625 --> 00:36:00,208
‫לעולם לא אשכח את כל הילדים בשכונה.‬

658
00:36:00,291 --> 00:36:03,541
‫היה לנו את לארי, שהיה לו מקרה קשה של גזזת.‬

659
00:36:04,541 --> 00:36:08,833
‫היה נדמה שכל אחד בתורו היה הילד עם הגבס.‬

660
00:36:10,541 --> 00:36:13,333
‫היה את ביירון, בנו של מדען נאס"א‬

661
00:36:13,416 --> 00:36:16,166
‫ופירומן ערכת הכימיה המקומי שלנו‬

662
00:36:16,875 --> 00:36:20,458
‫שנהג לבנות מכשירי שיגור בסגנון טילים.‬

663
00:36:20,541 --> 00:36:23,375
‫לפעמים, הוא היה שם חגב במושב הטייס.‬

664
00:36:24,375 --> 00:36:27,083
‫שלוש, שתיים, אחת!‬

665
00:36:29,375 --> 00:36:31,833
‫"הו, סוזנה‬

666
00:36:31,916 --> 00:36:33,708
‫למה לא תבכי לי…"‬

667
00:36:33,791 --> 00:36:37,333
‫ואז היה את טוני,‬
‫החכמולוג השנון שהיה מסבך אותך בצרות.‬

668
00:36:37,416 --> 00:36:39,500
‫"…בנג'ו על ברכי"‬

669
00:36:39,583 --> 00:36:43,208
‫היא היה מומחה‬
‫בלשנות את מילות השירים בשיעורי מוסיקה,‬

670
00:36:43,291 --> 00:36:46,250
‫ממסורתיות לגסות, כמובן.‬

671
00:36:46,333 --> 00:36:49,375
‫"דן טאקר הזקן היה איש אדיר‬

672
00:36:49,458 --> 00:36:52,333
‫הוא רחץ את פניו במחבת טיגון‬

673
00:36:52,416 --> 00:36:55,083
‫הוא הסתרק עם גלגל כרכרה‬

674
00:36:55,166 --> 00:36:57,541
‫הוא מת מכאב שיניים ב…"‬

675
00:36:57,625 --> 00:36:58,458
‫ביצים!‬

676
00:36:58,541 --> 00:36:59,875
‫סטן, טוני,‬

677
00:36:59,958 --> 00:37:01,500
‫לכו תעמדו במסדרון.‬

678
00:37:03,166 --> 00:37:05,458
‫אחד מהחסרונות שבלהיות ילד בתקופה הזו‬

679
00:37:05,541 --> 00:37:09,250
‫היה שהם חשבו לנכון לאלף ילדים כמו חיות,‬

680
00:37:09,333 --> 00:37:13,208
‫וזה דרש מהם להזכיר לנו באופן קבוע‬
‫מהי התנהגות לא הולמת.‬

681
00:37:13,791 --> 00:37:16,333
‫תמיד היית במרחק של פישול קטן מהכאה‬

682
00:37:16,416 --> 00:37:18,333
‫מכל מיני מבוגרים בחייך.‬

683
00:37:18,958 --> 00:37:20,875
‫הורים, מנהלים, מאמנים,‬

684
00:37:20,958 --> 00:37:23,583
‫אפילו ההורים של חבריך‬
‫שהיו להם הסכמים נוחים‬

685
00:37:23,666 --> 00:37:26,291
‫של "אתה יכול להכות את הילד שלי‬
‫ואני את שלך".‬

686
00:37:27,250 --> 00:37:30,458
‫אבל אף אחד לא היה מפחיד יותר מהמנהל שלנו,‬

687
00:37:30,541 --> 00:37:32,208
‫מלאך המוות בעצמו,‬

688
00:37:32,708 --> 00:37:33,625
‫מר קאוון.‬

689
00:37:36,125 --> 00:37:38,958
‫אתם כאן בחוץ כעונש?‬

690
00:37:43,791 --> 00:37:44,875
‫עוד פעם.‬

691
00:37:46,708 --> 00:37:47,583
‫בואו אחריי.‬

692
00:37:57,166 --> 00:37:59,875
‫לא!‬
‫-טוב. תחזור לשיעור.‬

693
00:38:10,708 --> 00:38:12,666
‫טוני, סטן,‬

694
00:38:13,375 --> 00:38:14,625
‫היכנסו הנה.‬

695
00:38:14,708 --> 00:38:16,333
‫כנראה שזה התאים לתקופה.‬

696
00:38:16,416 --> 00:38:17,666
‫לחיים היה פחות ערך,‬

697
00:38:17,750 --> 00:38:19,416
‫כולנו היינו ניתנים להקרבה,‬

698
00:38:19,500 --> 00:38:22,000
‫ואף אחד לא חשב יותר מדי על בטיחות.‬

699
00:38:26,333 --> 00:38:31,041
‫למשל, הנה אנחנו נוסעים בכביש המפרץ‬
‫במהירות של 112 קמ"ש,‬

700
00:38:31,541 --> 00:38:34,583
‫עם ארגז טנדר מלא בילדים, בדרך לחוף הים.‬

701
00:38:34,666 --> 00:38:36,166
‫מעולם לא עלה על דעתו של אף אחד‬

702
00:38:36,250 --> 00:38:40,375
‫שהיינו במרחק של התנגשות קלה או התהפכות‬
‫מלהיות חיות דרוסות על הכביש.‬

703
00:38:43,541 --> 00:38:47,333
‫אפילו ארטיקים ליד הבריכה‬
‫היו מסוגלים להפוך לאסון.‬

704
00:38:49,375 --> 00:38:52,708
‫משהו בדרך שבה הם הוקפאו הפך אותם לקרח יבש,‬

705
00:38:52,791 --> 00:38:54,791
‫והם נדבקו לנו ללשון.‬

706
00:38:55,583 --> 00:38:58,833
‫חוץ מזה, לבריכה השכונתית שלנו‬
‫תמיד היה ריכוז כלור גבוה מדי,‬

707
00:38:58,916 --> 00:39:01,291
‫וזה היה שורף לנו לגמרי את העיניים.‬

708
00:39:02,583 --> 00:39:05,666
‫פשוט עוד לא שכללו את העניין של כימיקלים,‬

709
00:39:05,750 --> 00:39:09,291
‫ולא עלה על דעתנו שהדברים שהם עושים‬
‫עלולים להיות מסוכנים,‬

710
00:39:09,375 --> 00:39:12,250
‫ושאנחנו בהחלט האחרונים‬
‫מבין כשני דורות של ילדים‬

711
00:39:12,333 --> 00:39:13,625
‫שחשבו שזה כיף גדול‬

712
00:39:13,708 --> 00:39:16,708
‫לרדוף אחר הטנדרים שריססו DDT נגד יתושים.‬

713
00:39:17,208 --> 00:39:19,416
‫לעיתים קרובות היינו חוזרים הביתה‬

714
00:39:19,500 --> 00:39:22,416
‫לגלות שהבית רוסס בגז עצבים רעיל‬

715
00:39:22,500 --> 00:39:25,250
‫כדי להרוג את המקק שהופיע מדי פעם.‬

716
00:39:26,708 --> 00:39:30,458
‫ושימו לב לשיטת המוטיבציה הייחודית‬
‫של המאמן שלי בליטל ליג.‬

717
00:39:30,541 --> 00:39:33,625
‫על כל טעות שעשית במשחק שעבר,‬

718
00:39:33,708 --> 00:39:35,916
‫היה עליך לעמוד מול שלושה מחבריך לקבוצה,‬

719
00:39:36,000 --> 00:39:39,291
‫שניסו לפגוע בך עם הכדור בסגנון כיתת יורים.‬

720
00:39:41,750 --> 00:39:45,541
‫האסטרטגיה שלי הייתה‬
‫לנסות לתפוס את זה שזרק המדויק ביותר,‬

721
00:39:45,625 --> 00:39:48,750
‫להתחמק מאחד, ופשוט לקוות שהשלישי יפספס.‬

722
00:39:48,833 --> 00:39:50,875
‫אולי כך תצא מזה בחיים.‬

723
00:39:50,958 --> 00:39:52,708
‫כן. יחד עם כל הכיף,‬

724
00:39:52,791 --> 00:39:57,041
‫תמיד היה נדמה שעונש,‬
‫כאב או פציעה אף פעם לא רחוקים מדי.‬

725
00:39:57,583 --> 00:39:59,750
‫כמו משחק שהיינו משחקים בשם "רד רובר".‬

726
00:39:59,833 --> 00:40:04,458
‫רד רובר, רד רובר, תן לסטן לבוא.‬

727
00:40:07,916 --> 00:40:13,208
‫רד רובר, רד רובר, תן לרוני לבוא.‬

728
00:40:13,708 --> 00:40:16,708
‫היינו ממשיכים לשחק משחקים מסוימים‬
‫עד שמשהו כזה קרה.‬

729
00:40:19,458 --> 00:40:22,291
‫זה פשוט אמר שהגענו לרמה חדשה של בגרות,‬

730
00:40:22,375 --> 00:40:25,750
‫ושהגיע הזמן להפסיק לשחק את המשחק הזה‬
‫ולהתחיל אחד חדש.‬

731
00:40:26,333 --> 00:40:28,750
‫אם זה לא היה בייסבול, פוטבול או כדורסל,‬

732
00:40:28,833 --> 00:40:30,875
‫זה היה לצאת להרפתקת אופניים גדולה.‬

733
00:40:35,708 --> 00:40:37,958
‫כולנו נהיינו טובים בתיקון אופניים,‬

734
00:40:38,041 --> 00:40:40,125
‫במיוחד בתיקון פנצ'רים.‬

735
00:40:41,458 --> 00:40:43,791
‫והיה נדמה שבכל נסיעה ארוכה במכונית‬

736
00:40:43,875 --> 00:40:46,416
‫הייתה חייבת להיות החלפת גלגל מפונצ'ר.‬

737
00:40:47,375 --> 00:40:50,375
‫אולי זה היה כי היינו בתקופה‬
‫שלפני חגורות הפלדה,‬

738
00:40:50,458 --> 00:40:52,458
‫ופשוט עוד לא ידעו לייצר צמיגים טובים,‬

739
00:40:53,041 --> 00:40:56,166
‫או העובדה שאבא אהב לקנות צמיגים משומשים.‬

740
00:40:56,958 --> 00:40:58,958
‫חשבת פעם לקנות צמיג חדש?‬

741
00:40:59,458 --> 00:41:03,333
‫אבל זה לא יתאים לשלושת האחרים,‬
‫וזה ייראה משונה, סטיבן.‬

742
00:41:04,500 --> 00:41:07,833
‫היו לנו כל מיני משחקי שכונה,‬
‫בהתאם למי ששיחק.‬

743
00:41:08,333 --> 00:41:11,916
‫אם היו הרבה בנות,‬
‫בדרך כלל האחיות של הבנים,‬

744
00:41:12,000 --> 00:41:14,500
‫היינו משחקים משחק בשם "פיסול"…‬

745
00:41:14,583 --> 00:41:16,000
‫זהירות.‬

746
00:41:16,083 --> 00:41:18,916
‫…בו היית צריך להגיד איזה פסל אתה.‬

747
00:41:20,125 --> 00:41:21,083
‫פנקייק.‬

748
00:41:21,166 --> 00:41:22,083
‫פניקס.‬

749
00:41:22,166 --> 00:41:23,208
‫גל.‬

750
00:41:23,291 --> 00:41:24,500
‫אסטרונאוט.‬

751
00:41:25,333 --> 00:41:27,791
‫בלילה, המשחקים עברו פנימה‬

752
00:41:28,375 --> 00:41:29,666
‫או למרפסת האחורית.‬

753
00:41:30,291 --> 00:41:32,375
‫המון משחקי לוח קלאסיים.‬

754
00:41:32,500 --> 00:41:34,333
‫חמש, שש, שבע…‬

755
00:41:34,416 --> 00:41:36,416
‫לפעמים כשההורים שלי היו מארחים‬

756
00:41:36,500 --> 00:41:38,458
‫ומשפחות אחרות היו מגיעות אלינו,‬

757
00:41:38,541 --> 00:41:41,791
‫היינו מארגנים משחקים מושקעים‬
‫כמו תפוחים בגיגית מים.‬

758
00:41:41,875 --> 00:41:43,333
‫צפו ולמדו.‬

759
00:41:43,416 --> 00:41:46,000
‫יהיה פה שיא עולמי חדש.‬

760
00:41:46,083 --> 00:41:47,458
‫שלוש, שתיים, אחת, התחל.‬

761
00:41:47,541 --> 00:41:51,166
‫בשלב מסוים,‬
‫גרג המציא דרך מושלמת לנצח בכל פעם.‬

762
00:41:52,125 --> 00:41:56,333
‫היא היה כל כך דומיננטי ועקשן בנושא,‬
‫שכולנו פשוט הפסקנו לשחק.‬

763
00:41:56,416 --> 00:41:57,666
‫ככה עושים את זה!‬

764
00:42:01,416 --> 00:42:04,625
‫בעוד ששלוש אחיותיי היו לרוב היריב,‬

765
00:42:04,708 --> 00:42:06,833
‫היו להן גם יתרונות מסוימים.‬

766
00:42:07,333 --> 00:42:11,583
‫ויקי עבדה בבסקין-רובינס,‬
‫חנות הגלידה המהפכנית‬

767
00:42:11,666 --> 00:42:14,833
‫שהציעה מבחר מטריף של 31 טעמים שונים,‬

768
00:42:14,916 --> 00:42:17,000
‫והיא קיבלה שני כדורים בחינם בכל משמרת.‬

769
00:42:17,083 --> 00:42:19,583
‫אני חושב שאני אקח את הפאדג' בננה אגוזים.‬

770
00:42:20,416 --> 00:42:21,250
‫בחירה טובה.‬

771
00:42:21,333 --> 00:42:25,083
‫בחודשיים-שלושה הראשונים,‬
‫היא אכלה אותם בעצמה.‬

772
00:42:25,583 --> 00:42:28,791
‫אבל לבסוף נמאס לה מגלידה‬
‫והיא התחילה לחלק אותם לאחרים.‬

773
00:42:28,875 --> 00:42:31,666
‫אז תמיד היה שווה להיות שם בסוף המשמרת שלה.‬

774
00:42:32,333 --> 00:42:33,166
‫תודה.‬

775
00:42:34,791 --> 00:42:38,041
‫שאנחש איזה טעם להגיש לך‬
‫בתמורה להסעה הביתה?‬

776
00:42:39,333 --> 00:42:40,166
‫רק…‬

777
00:42:40,958 --> 00:42:42,291
‫אתה יכול להגיד את זה.‬

778
00:42:42,375 --> 00:42:43,208
‫וניל, בבקשה.‬

779
00:42:43,291 --> 00:42:44,541
‫וניל?‬
‫-כן, וניל.‬

780
00:42:44,625 --> 00:42:45,958
‫אתה רוצה וניל?‬
‫-כן.‬

781
00:42:46,041 --> 00:42:48,083
‫מתוך כל הטעמים האלו, אתה רוצה…‬
‫-כן.‬

782
00:42:48,166 --> 00:42:49,000
‫פשוט תגרפי.‬

783
00:42:49,083 --> 00:42:50,291
‫טוב.‬

784
00:42:50,375 --> 00:42:51,208
‫כן.‬

785
00:42:51,708 --> 00:42:55,583
‫אני לא זוכר שאח שלי סטיב‬
‫אי פעם בחר טעם שלא היה וניל.‬

786
00:42:55,666 --> 00:42:58,875
‫בזבוז של שאר הטעמים האקזוטיים האלו, כמובן.‬

787
00:42:58,958 --> 00:43:02,208
‫אבל כנראה שהערצתי‬
‫את שביעות הרצון ואת העקביות שלו.‬

788
00:43:04,083 --> 00:43:07,125
‫נראה שהאחיות שלי גם‬
‫קבעו את המוסיקה שנשמעה בבית,‬

789
00:43:07,208 --> 00:43:10,041
‫וביניהן, הן כיסו סוגים רבים.‬

790
00:43:10,125 --> 00:43:13,166
‫הצעירה מביניהן, סטפני,‬
‫אהבה את כל מה שהיה פופולרי.‬

791
00:43:13,250 --> 00:43:16,791
‫אני זוכר אותה מקשיבה‬
‫לתקליט ה-45 של הארצ'יז, "שוגר שוגר",‬

792
00:43:16,875 --> 00:43:19,333
‫פעם אחר פעם.‬

793
00:43:19,416 --> 00:43:21,666
‫הארצ'יז היו דמויות מספר קומיקס,‬

794
00:43:21,750 --> 00:43:24,708
‫אבל זה לא מנע מהם‬
‫מלהוציא את הלהיט הגדול של 1969.‬

795
00:43:24,791 --> 00:43:29,791
‫- הארצ'יז -‬

796
00:43:32,750 --> 00:43:33,583
‫טוב.‬

797
00:43:34,083 --> 00:43:35,333
‫פעם אחרונה, בסדר?‬

798
00:43:36,375 --> 00:43:38,208
‫טוב.‬
‫-נמאס לי מזה.‬

799
00:43:39,708 --> 00:43:43,958
‫האחות האמצעית שלי, ג'אנה, אהבה את המאנקיז,‬
‫ועכשיו שאני חושב על זה,‬

800
00:43:44,041 --> 00:43:46,416
‫פחות או יותר כל להקה עם בחורים נאים.‬

801
00:43:48,958 --> 00:43:51,291
‫הטעמים שלי, בואו נאמר, עוד התפתחו.‬

802
00:43:51,375 --> 00:43:53,333
‫להרב אלפרט, למשל.‬

803
00:43:53,416 --> 00:43:56,625
‫או לפחות עטיפת תקליט מסוימת אחת שלו.‬

804
00:43:59,125 --> 00:44:01,666
‫לוויקי היה את הטעם‬
‫הכי מגניב במוסיקה, כמובן,‬

805
00:44:01,750 --> 00:44:05,291
‫והיא נהנתה לספר לנו בהרחבה‬
‫על המשמעויות העמוקות של השירים.‬

806
00:44:08,958 --> 00:44:11,041
‫זה כאילו שהמשמעות האמיתית חבויה בפנים,‬

807
00:44:11,125 --> 00:44:15,833
‫ואנחנו צריכים לפענח אותה,‬
‫כמו בשיר "לוסי ברקיע עם יהלומים".‬

808
00:44:17,458 --> 00:44:18,500
‫LSD.‬

809
00:44:20,458 --> 00:44:24,333
‫זה גלוי לאלו שמכוונים נכון,‬
‫אבל השמרנים לא קולטים את זה.‬

810
00:44:24,416 --> 00:44:26,750
‫- סוריאליסטיק פילו -‬

811
00:44:27,375 --> 00:44:29,416
‫הו, אלוהים! תכבי את זה!‬

812
00:44:31,666 --> 00:44:33,125
‫אוי לא!‬
‫-אוקיי.‬

813
00:44:33,833 --> 00:44:35,250
‫אוי, ג'אנה!‬

814
00:44:35,333 --> 00:44:37,458
‫תאונות תמיד היו קורות לג'אנה.‬

815
00:44:37,541 --> 00:44:41,333
‫היא הייתה הראשונה שקיבלה תפרים,‬
‫הראשונה לשבור עצם.‬

816
00:44:41,416 --> 00:44:42,875
‫דברים פשוט היו קורים לה.‬

817
00:44:42,958 --> 00:44:45,791
‫והיה נדמה שלהיות ילדה‬
‫דרש הרבה עבודה נוספת.‬

818
00:44:46,291 --> 00:44:49,291
‫שיער חלק היה הלוק שכולן רצו באותה התקופה,‬

819
00:44:49,375 --> 00:44:52,125
‫אבל זה היה כל כך קשה בלחות של יוסטון.‬

820
00:44:52,625 --> 00:44:55,375
‫וזה היה לפני כל מוצרי השיער ומייבשי שיער.‬

821
00:44:56,458 --> 00:45:00,250
‫הרולים היו כל כך קטנים בזמנו,‬
‫שהן היו משתמשות בפחיות מיץ תפוזים.‬

822
00:45:00,333 --> 00:45:04,083
‫לאחיות שלי לא רק הייתה יותר תושייה,‬
‫הן גם היו הרבה יותר דרמטיות.‬

823
00:45:04,750 --> 00:45:06,166
‫וויג'י, אתה איתנו?‬

824
00:45:07,625 --> 00:45:10,458
‫- כן – וויג'י – לא -‬

825
00:45:13,250 --> 00:45:14,625
‫כן!‬
‫-אלוהים אדירים!‬

826
00:45:17,000 --> 00:45:18,125
‫יופי.‬

827
00:45:18,208 --> 00:45:20,458
‫רוברט דלוק עליי?‬

828
00:45:25,875 --> 00:45:27,750
‫כן!‬

829
00:45:27,833 --> 00:45:30,583
‫בחדר השינה שלנו, סטיב, גרג ואני הסכמנו‬

830
00:45:30,666 --> 00:45:32,916
‫שהאישה האולטימטיבית הייתה ראקל וולש,‬

831
00:45:33,000 --> 00:45:36,166
‫שהופיעה בסרטים כמו "מיליון שנים לפנה"ס",‬

832
00:45:36,250 --> 00:45:38,916
‫"המסע הפנטסטי" ו"בנדולרו".‬

833
00:45:39,000 --> 00:45:42,041
‫לסטיב הייתה ערימה של מגזיני פלייבוי‬
‫מתחת לשולחן.‬

834
00:45:47,166 --> 00:45:49,541
‫- פלייבוי -‬

835
00:46:02,583 --> 00:46:05,333
‫אף פעם לא גילינו איזו אחות הלשינה עלינו.‬

836
00:46:06,708 --> 00:46:09,208
‫הרדיו תמיד היה דלוק, מנגן את הלהיטים.‬

837
00:46:10,166 --> 00:46:15,750
‫אחד האהובים עליי היה "בשנת 2525"‬
‫עם העתיד הדיסטופי המאיים שלו.‬

838
00:46:19,083 --> 00:46:22,208
‫שמותיהן של הרבה בנות שהכרתי הופיעו בשירים.‬

839
00:46:23,875 --> 00:46:25,500
‫- עזבי, רנה‬
‫דה לפט בנק -‬

840
00:46:26,000 --> 00:46:31,041
‫- ואלרי, המאנקיז -‬

841
00:46:31,625 --> 00:46:34,208
‫- והנה מגיעה מרי‬
‫דה אסוסיישן -‬

842
00:46:35,000 --> 00:46:37,333
‫- ווינדי, דה אסוסיישן -‬

843
00:46:38,250 --> 00:46:42,625
‫- ג'ין, אוליבר -‬

844
00:46:43,250 --> 00:46:45,458
‫היה שיר אחד ידוע עם שם של נער,‬

845
00:46:45,958 --> 00:46:47,083
‫אבל קראו לו סו.‬

846
00:46:47,166 --> 00:46:49,000
‫"והדם שלי קפא, ואמרתי‬

847
00:46:49,083 --> 00:46:50,833
‫קוראים לי סו‬

848
00:46:50,916 --> 00:46:52,375
‫מה שלומך?‬

849
00:46:53,041 --> 00:46:54,875
‫עכשיו תמות…"‬

850
00:46:55,666 --> 00:46:58,958
‫אהבנו את הסוף, בו היו צריכים לצנזר קללה.‬

851
00:46:59,041 --> 00:47:01,541
‫"על האפר בבטנך והרוק בעיניך‬

852
00:47:01,625 --> 00:47:04,875
‫כי אני הצפצוף שקרא לך סו"‬

853
00:47:06,333 --> 00:47:10,083
‫יש לומר שזאת הייתה‬
‫תקופת השיא של שיחות המתיחה,‬

854
00:47:10,166 --> 00:47:12,083
‫יותר מעשור לפני שיחות מזוהות.‬

855
00:47:12,166 --> 00:47:14,166
‫הן נעו בין הבסיסיות, כמו…‬

856
00:47:14,250 --> 00:47:16,416
‫"יש לכם את הנסיך אלברט בפחית?‬

857
00:47:16,958 --> 00:47:18,833
‫אז כדאי שתשחררו אותו."‬

858
00:47:21,125 --> 00:47:22,500
‫להרבה יותר מתוחכמות…‬

859
00:47:22,583 --> 00:47:26,791
‫שלום. כאן טומי או מתחנת KRB‬
‫עם "נחש את השיר".‬

860
00:47:26,875 --> 00:47:28,583
‫עם מי אני מדבר?‬

861
00:47:28,666 --> 00:47:30,208
‫קוראים לי מרתה.‬

862
00:47:30,291 --> 00:47:32,708
‫מרתה? זה יום המזל שלך, מרתה!‬

863
00:47:32,791 --> 00:47:35,666
‫הפרס שלנו עלה ל-285 דולר,‬

864
00:47:35,750 --> 00:47:37,708
‫והוא כולו שלך, אם תנחשי את השיר‬

865
00:47:37,791 --> 00:47:40,375
‫אחרי שתשמעי חמש שניות ממנו.‬

866
00:47:40,458 --> 00:47:41,541
‫את מוכנה?‬

867
00:47:41,625 --> 00:47:43,000
‫נראה לי.‬

868
00:47:43,500 --> 00:47:45,125
‫נחשי את השיר.‬

869
00:47:56,333 --> 00:47:58,875
‫מרתה, תוכלי לנחש את השיר?‬

870
00:47:58,958 --> 00:48:00,625
‫זה "וויצ'יטה ליינמן"?‬

871
00:48:00,708 --> 00:48:03,125
‫כן! "וויצ'יטה ליינמן"! זכית בפרס!‬

872
00:48:05,958 --> 00:48:08,208
‫ג'אנה, לכי תעני, תגידי שאנחנו אוכלים.‬

873
00:48:09,583 --> 00:48:11,458
‫מי זה?‬
‫-חצופים.‬

874
00:48:11,541 --> 00:48:13,458
‫באופן הפוך, לאבא הייתה תשובה‬

875
00:48:13,541 --> 00:48:17,333
‫כשביתנו היה מטרה קבועה של מותח אחד.‬

876
00:48:17,416 --> 00:48:18,333
‫זה הוא עוד פעם.‬

877
00:48:18,916 --> 00:48:21,208
‫יש לי משהו לחרא הקטן הזה.‬

878
00:48:25,916 --> 00:48:26,750
‫הלו?‬

879
00:48:27,916 --> 00:48:30,583
‫הו, זה מאוד מעניין.‬

880
00:48:31,250 --> 00:48:33,916
‫תקשיב טוב לזה.‬

881
00:48:38,375 --> 00:48:39,541
‫אבא!‬

882
00:48:40,291 --> 00:48:42,500
‫זה יקרע לו את עור התוף.‬

883
00:48:42,583 --> 00:48:45,750
‫אני זוכר שאפילו ריחמתי קצת על המותח.‬

884
00:48:45,833 --> 00:48:47,791
‫אני לא בטוח שהעונש התאים לפשע.‬

885
00:48:49,583 --> 00:48:52,041
‫כשלא שיחקנו בליטל ליג בעצמנו,‬

886
00:48:52,125 --> 00:48:54,625
‫היינו מבלים במגרשים כדי לצפות בחברינו‬

887
00:48:54,708 --> 00:48:57,458
‫ובעיקרון להתבטל ולרדוף אחר כדורים תועים.‬

888
00:48:58,958 --> 00:49:01,791
‫תחזירו את הכדור הזה ותקבלו שלגון בחינם!‬

889
00:49:04,750 --> 00:49:08,333
‫נראה לי שאני אקח את התות.‬
‫-כדור אחד, בבקשה.‬

890
00:49:08,416 --> 00:49:10,875
‫וסוכריית צ'יק-או-סטיק.‬

891
00:49:13,166 --> 00:49:14,208
‫הנה שלך.‬

892
00:49:15,875 --> 00:49:16,708
‫ושלך.‬

893
00:49:16,791 --> 00:49:18,333
‫תודה, אדוני.‬

894
00:49:19,333 --> 00:49:22,916
‫היית יכול גם לקבל שלגון בחינם‬
‫תמורת שק אשפה.‬

895
00:49:33,708 --> 00:49:38,458
‫אני מאמין באלוהים.‬
‫אני אוהב את המדינה שלי ואכבד את חוקיה.‬

896
00:49:38,541 --> 00:49:41,000
‫אשחק בצורה הוגנת ואשאף לנצח.‬

897
00:49:41,083 --> 00:49:44,250
‫אך בניצחון או בהפסד,‬
‫תמיד אעשה כמיטב יכולתי.‬

898
00:49:44,333 --> 00:49:50,083
‫עכשיו הביטו לעבר הדגל במרכז המגרש‬
‫בזמן שאנו משמיעים את ההמנון הלאומי שלנו.‬

899
00:49:53,916 --> 00:49:56,541
‫כל כך ריגשו אותי השבועה של הליטל ליג‬

900
00:49:56,625 --> 00:49:59,291
‫וההמנון הלאומי, שלא ייחסתי חשיבות‬

901
00:49:59,375 --> 00:50:00,333
‫לניצחון או הפסד.‬

902
00:50:01,500 --> 00:50:05,208
‫הרגש הזה נמשך בדרך כלל‬
‫עד להגשה הראשונה של המשחק.‬

903
00:50:18,125 --> 00:50:22,291
‫אבל לא היה שמרטף טוב יותר‬
‫משלישיית סרטים בקולנוע מג'סטיק,‬

904
00:50:23,166 --> 00:50:25,625
‫שהיה, למרות שמו המהודר, די מרופט.‬

905
00:50:26,333 --> 00:50:30,000
‫אני זוכר תוכנייה אחת שכללה סרט מד"ב‬
‫בשם "הספירה לאחור",‬

906
00:50:30,083 --> 00:50:32,166
‫בה המרוץ לירח מסתיים עם הגעתנו לשם,‬

907
00:50:32,250 --> 00:50:34,750
‫רק לגלות שגם הרוסים הגיעו לשם,‬

908
00:50:35,250 --> 00:50:38,125
‫אך, כמובן, מתו בסוג של התרסקות.‬

909
00:50:39,083 --> 00:50:41,916
‫כמחווה, האסטרונאוט האמריקאי מציב את הדגלים‬

910
00:50:42,000 --> 00:50:44,750
‫של ארה"ב יחד עם אלה של ברית המועצות.‬

911
00:50:45,625 --> 00:50:46,916
‫עכשיו העולם השתגע!‬

912
00:50:47,500 --> 00:50:49,666
‫ואז היו שני סרטי אימה.‬

913
00:50:49,750 --> 00:50:51,333
‫"המתים הקפואים",‬

914
00:50:51,416 --> 00:50:55,791
‫בו מדען נאצי מטורף מתכנן להחזיר לחיים‬
‫מספר מנהיגים נאציים שהוקפאו.‬

915
00:50:58,875 --> 00:51:00,083
‫ו"זה",‬

916
00:51:00,583 --> 00:51:04,166
‫שבו עוזר מוזיאון בגילומו של רודי מקדואל,‬

917
00:51:04,250 --> 00:51:08,666
‫מקים לתחייה גולם מהמאה ה-16‬
‫על ידי הנחת מגילה קטנה בפיו.‬

918
00:51:09,375 --> 00:51:11,708
‫הוא בלתי ניתן להשמדה, על פי הנבואה,‬

919
00:51:11,791 --> 00:51:14,708
‫והוא הופך לשותפו לרצח ולמהומה רבה.‬

920
00:51:14,791 --> 00:51:15,625
‫הרוג אותו!‬

921
00:51:25,125 --> 00:51:28,083
‫הסרט מסתיים בכך שהגולם צועד לתוך הים.‬

922
00:51:28,583 --> 00:51:30,500
‫לא ממש היו סרטי המשך בזמנו,‬

923
00:51:30,583 --> 00:51:33,458
‫אז למיטב ידיעתי,‬
‫הגולם מעולם לא חזר מהים.‬

924
00:51:38,000 --> 00:51:40,708
‫לעולם לא אשכח‬
‫את מסיבת הסילבסטר שהוריי ערכו‬

925
00:51:40,791 --> 00:51:44,333
‫לקראת שנת 1969 הגורלית.‬

926
00:51:44,833 --> 00:51:46,666
‫כל המבוגרים חגגו בפנים.‬

927
00:51:47,250 --> 00:51:51,375
‫רובנו היינו בחצר האחורית,‬
‫שם השתוללו מלחמות הזיקוקים.‬

928
00:51:56,708 --> 00:51:58,291
‫והפירומניה של ביירון‬

929
00:51:58,375 --> 00:52:02,250
‫הגיעה לשיא חדש‬
‫בעזרת צינור ניקוז בגודל מכובד,‬

930
00:52:02,333 --> 00:52:03,833
‫פיצוץ קטן,‬

931
00:52:03,916 --> 00:52:06,291
‫וכדור סופטבול בוער בשמיים.‬

932
00:52:09,833 --> 00:52:11,916
‫אתם מוכנים לספירה לאחור?‬

933
00:52:12,000 --> 00:52:13,666
‫אוקיי. קדימה.‬

934
00:52:14,333 --> 00:52:16,416
‫עשר, תשע,‬

935
00:52:16,500 --> 00:52:18,458
‫שמונה, שבע,‬

936
00:52:18,541 --> 00:52:19,833
‫שש,‬

937
00:52:19,916 --> 00:52:21,750
‫חמש, ארבע,‬

938
00:52:21,833 --> 00:52:24,458
‫שלוש, שתיים, אחת.‬

939
00:52:24,541 --> 00:52:26,333
‫שנה טובה!‬

940
00:52:41,500 --> 00:52:45,166
‫כנראה שזה זמן מתאים‬
‫לחזור לנקודה שבה הפסקנו.‬

941
00:52:47,625 --> 00:52:49,833
‫כן, כן, תצחקו כמה שתרצו.‬

942
00:52:51,666 --> 00:52:53,125
‫אבל הנה מה שהם אמרו לי…‬

943
00:52:54,041 --> 00:52:56,625
‫כל הכבוד סטן. לא התעלפת.‬

944
00:52:58,541 --> 00:52:59,875
‫אל תדאג בקשר לקיא.‬

945
00:52:59,958 --> 00:53:03,416
‫כל אסטרונאוט,‬
‫מג'ון גלן ועד ניל ארמסטרונג, כולם מקיאים.‬

946
00:53:03,500 --> 00:53:04,625
‫לפחות בפעם הראשונה.‬

947
00:53:06,041 --> 00:53:08,708
‫אז בעוד שהילדות שלי הייתה די רגילה,‬

948
00:53:08,791 --> 00:53:11,083
‫התקופה שלי בנאס"א בהחלט לא הייתה.‬

949
00:53:11,166 --> 00:53:14,083
‫עברתי אימונים די אינטנסיביים.‬

950
00:53:14,166 --> 00:53:16,791
‫לדבר הזה בעצם קראו "שביט הקיא".‬

951
00:53:24,166 --> 00:53:26,291
‫די אהבתי להיות בכבידה של 1/6,‬

952
00:53:26,375 --> 00:53:29,416
‫אבל זה היה כמו ללמוד לנוע בגוף חדש לגמרי.‬

953
00:53:29,500 --> 00:53:33,875
‫והיו הרבה לימודים.‬
‫לא מרגש מאוד, אבל נחוץ, כנראה.‬

954
00:53:34,916 --> 00:53:37,375
‫אימונים מתחת למים‬
‫היו הרעיון של באז אלדרין‬

955
00:53:37,458 --> 00:53:39,500
‫לאחר הליכת החלל שנכשלה במשימת ג'מיני.‬

956
00:53:40,000 --> 00:53:41,208
‫זה היה די מפחיד.‬

957
00:53:49,583 --> 00:53:52,666
‫והיו כל מיני תרחישי הישרדות‬
‫שהיה צריך לדמיין,‬

958
00:53:52,750 --> 00:53:55,333
‫להתאמן בהם ולתכנן ליתר ביטחון.‬

959
00:53:55,916 --> 00:53:58,916
‫החל מלהיות נטוש בג'ונגל ועד התהלכות במדבר.‬

960
00:54:00,166 --> 00:54:04,125
‫קודם כל היית צריך לדעת‬
‫איך להפוך את המצנח שלך לבגדים וכיסוי מגן.‬

961
00:54:06,125 --> 00:54:08,458
‫אני זוכר שחשבתי שאם זה יהיה גורלי,‬

962
00:54:08,958 --> 00:54:13,500
‫זה יהיה הדבר האחרון שידאיג אותי,‬
‫כמו פרק מתוך "אזור הדמדומים".‬

963
00:54:16,625 --> 00:54:19,458
‫אחרי שסיימתי את האימונים,‬
‫עברתי "קראש קורס"…‬

964
00:54:20,041 --> 00:54:22,333
‫כנראה לא המונח הכי טוב לזה.‬

965
00:54:22,833 --> 00:54:25,750
‫בו למדתי איך לנווט את מה שנקרא כעת בחשאי‬

966
00:54:25,833 --> 00:54:27,708
‫אפולו 10 וחצי.‬

967
00:54:28,208 --> 00:54:31,708
‫קודם, הייתי צריך ללמוד את כל חלקי הבקרה,‬
‫גם בעיניים מכוסות.‬

968
00:54:32,250 --> 00:54:33,333
‫גובה?‬

969
00:54:35,958 --> 00:54:36,958
‫כן.‬

970
00:54:37,041 --> 00:54:38,125
‫טיימר אירועים?‬

971
00:54:38,208 --> 00:54:39,958
‫כן.‬
‫-טמפרטורת כניסה?‬

972
00:54:41,291 --> 00:54:42,125
‫כן.‬

973
00:54:43,166 --> 00:54:44,708
‫הדמיה הייתה דבר אחד.‬

974
00:54:44,791 --> 00:54:49,000
‫אבל כדי לחוות את התחושה‬
‫של להנחית כלי טיס ב-1/6 מהכבידה‬

975
00:54:49,083 --> 00:54:50,500
‫הם יצרו את המפלצת הזו.‬

976
00:54:50,583 --> 00:54:53,375
‫רכב האימון לנחיתה על הירח,‬

977
00:54:53,458 --> 00:54:55,041
‫או LLTV.‬

978
00:55:06,000 --> 00:55:08,958
‫ניל ארמסטרונג כמעט נהרג‬
‫כשניסה להנחית את הדבר הזה.‬

979
00:55:09,041 --> 00:55:12,250
‫הוא נפלט שניות ספורות‬
‫לפני שהרכב התרסק והתפוצץ,‬

980
00:55:12,333 --> 00:55:15,000
‫ואז הלך לארוחת צהריים כאילו כלום לא קרה.‬

981
00:55:16,000 --> 00:55:18,750
‫כזה היה ניל. תמיד קר רוח.‬

982
00:55:19,583 --> 00:55:23,833
‫אחרי שלמדת הכול על החללית,‬
‫הגיע הזמן להדמיה משולבת.‬

983
00:55:26,083 --> 00:55:29,166
‫קראנז, בוסטיק וכולם היו במרכז הבקרה,‬

984
00:55:29,250 --> 00:55:30,833
‫אני הייתי בסימולטור,‬

985
00:55:31,375 --> 00:55:34,791
‫וכולנו נבדקנו על ידי מפקחי ההדמיה.‬

986
00:55:35,291 --> 00:55:37,416
‫קולות מסתוריים מבעד למראה דו-צדדית.‬

987
00:55:37,500 --> 00:55:39,333
‫התחילה דליפה במנוע CSM.‬

988
00:55:39,416 --> 00:55:43,083
‫מנוע S-IVB נכבה במהלך מצב ביטול, חפיפה.‬

989
00:55:43,166 --> 00:55:45,250
‫הם היו ידועים כאנשי מ"ה בקיצור.‬

990
00:55:45,333 --> 00:55:47,958
‫הם היו יושבים מאחורי חלון עמום במרכז הבקרה‬

991
00:55:48,041 --> 00:55:50,250
‫וממציאים את התרחישים המחרידים ביותר‬

992
00:55:50,333 --> 00:55:51,291
‫שאפשר לדמיין.‬

993
00:55:52,416 --> 00:55:55,541
‫זאת אומרת שלא משנה מה יקרה אי שם בחלל,‬
‫תהיה מוכן.‬

994
00:55:56,125 --> 00:55:59,708
‫במהלך משימת ג'מיני,‬
‫אחד המפקחים העמיד פנים שהוא חוטף התקף לב‬

995
00:55:59,791 --> 00:56:01,791
‫כדי לראות איך כולם יגיבו.‬

996
00:56:02,541 --> 00:56:04,375
‫כולם פחות או יותר שנאו אותו.‬

997
00:56:04,458 --> 00:56:05,791
‫טוב, הדמיה אחרונה.‬

998
00:56:05,875 --> 00:56:09,166
‫בואו נעשה את זה ונסיים להיום,‬

999
00:56:09,250 --> 00:56:11,875
‫בתקווה שנספיק לשתות כמה בירות‬
‫ב"גלגל המזמר".‬

1000
00:56:11,958 --> 00:56:13,375
‫טוב, קולה בשבילך, סטן.‬

1001
00:56:13,458 --> 00:56:15,416
‫אני אשתה טאנג, טיסה.‬

1002
00:56:15,500 --> 00:56:18,541
‫בסדר. יש לך אישור להנמכה ממונעת.‬

1003
00:56:18,625 --> 00:56:21,083
‫אוקיי. התחלת מנוע. 10% דחף.‬

1004
00:56:21,791 --> 00:56:22,666
‫נראה טוב.‬

1005
00:56:23,250 --> 00:56:24,875
‫יש לך אישור למלוא המהירות.‬

1006
00:56:24,958 --> 00:56:26,333
‫מלוא המהירות.‬

1007
00:56:26,416 --> 00:56:27,708
‫שלוש מאות מטר.‬

1008
00:56:31,583 --> 00:56:34,958
‫יש כאן אזעקת תוכנית 1201.‬

1009
00:56:36,041 --> 00:56:38,833
‫1201? ביילס, מה זה, לעזאזל?‬
‫-רגע.‬

1010
00:56:39,583 --> 00:56:40,791
‫228 מטר.‬

1011
00:56:40,875 --> 00:56:43,125
‫"עומס יתר במחשב.‬
‫לא ניתן לחשב את כל המשימות."‬

1012
00:56:43,208 --> 00:56:44,958
‫כל המערכות נראות כשורה.‬

1013
00:56:45,541 --> 00:56:46,833
‫ג'ק, מה קורה פה?‬

1014
00:56:47,583 --> 00:56:50,750
‫זאת אזעקת מפלט. המחשב נמצא תחת עומס יתר.‬

1015
00:56:51,708 --> 00:56:54,000
‫152 מטר. נראה בסדר מהצד שלי.‬

1016
00:56:54,583 --> 00:56:55,666
‫122 מטר.‬

1017
00:56:55,750 --> 00:56:56,583
‫רגע!‬

1018
00:56:56,666 --> 00:56:58,541
‫אזעקת 1202!‬

1019
00:56:58,625 --> 00:57:00,000
‫1202?‬

1020
00:57:00,083 --> 00:57:02,708
‫אני לא רואה שום דבר לא כשורה,‬
‫אבל זה לא טוב.‬

1021
00:57:02,791 --> 00:57:04,166
‫אני חושב שכדאי לבטל.‬

1022
00:57:05,416 --> 00:57:07,875
‫משהו לא בסדר עם המחשב. בטלו.‬

1023
00:57:08,791 --> 00:57:10,166
‫אנחנו מבטלים את הטיסה?‬

1024
00:57:11,625 --> 00:57:13,708
‫ביטול טיסה.‬
‫-לעזאזל! בטלו.‬

1025
00:57:17,416 --> 00:57:18,916
‫זה לא דרש ביטול!‬

1026
00:57:19,500 --> 00:57:21,291
‫אם הייתם קוראים את המדריך כמו שצריך,‬

1027
00:57:21,375 --> 00:57:23,541
‫הייתם יודעים להמשיך בנחיתה.‬

1028
00:57:23,625 --> 00:57:25,416
‫במקום זאת, עכשיו האסטרונאוטים‬

1029
00:57:25,500 --> 00:57:28,041
‫חוזרים לכדו"א עם הזנב בין הרגליים,‬

1030
00:57:28,125 --> 00:57:30,208
‫לאחר בזבוז מיליארד דולרים במיסים,‬

1031
00:57:30,291 --> 00:57:32,500
‫ומושבים בשורה הראשונה לראות את הרוסים‬

1032
00:57:32,583 --> 00:57:34,958
‫מציבים שם את הדגלים באוגוסט!‬

1033
00:57:37,666 --> 00:57:38,500
‫שמחים?‬

1034
00:57:43,291 --> 00:57:45,875
‫כשכבר הגעתי לשם, מוכן להמראה,‬

1035
00:57:45,958 --> 00:57:49,208
‫למעשה הייתי רגוע מאוד,‬
‫כי הרגשתי כאילו כבר עשיתי את זה.‬

1036
00:57:49,708 --> 00:57:51,583
‫הם אימנו אותי היטב.‬

1037
00:57:52,083 --> 00:57:54,250
‫אני זוכר שהייתי יותר נרגש ממתוח.‬

1038
00:57:54,750 --> 00:57:56,166
‫אולי רגוע מדי.‬

1039
00:57:56,250 --> 00:57:57,333
‫סטן, אתה מוכן?‬

1040
00:57:57,833 --> 00:57:58,833
‫מוכן.‬

1041
00:58:03,583 --> 00:58:05,583
‫אז הייתי בדרך לירח ובחזרה.‬

1042
00:58:05,666 --> 00:58:09,458
‫ביצענו את המשימה הסודית‬
‫של אפולו 10 וחצי ללא תקלות.‬

1043
00:58:09,958 --> 00:58:12,250
‫אבל אז זה היה כאילו שזה לא קרה.‬

1044
00:58:12,333 --> 00:58:14,666
‫שום כותרות. שום מצעד קונפטי למעני.‬

1045
00:58:15,250 --> 00:58:17,541
‫לא יכולתי לספר לאף אחד, אפילו לא למשפחתי.‬

1046
00:58:18,583 --> 00:58:23,208
‫כשאפולו 11 שוגרה ב-16 ביולי,‬
‫ונחתה על הירח ארבעה ימים לאחר מכן,‬

1047
00:58:23,291 --> 00:58:26,083
‫צפיתי בזה בטלוויזיה כמו שאר העולם.‬

1048
00:58:27,083 --> 00:58:29,500
‫אבל בשבילי, זה הרגיש כמו סוג של חלום.‬

1049
00:58:30,000 --> 00:58:33,833
‫הייתי האדם היחיד בעולם‬
‫שידע בדיוק מה הם חווים.‬

1050
00:58:33,916 --> 00:58:35,625
‫כאילו שהייתי שם למעלה איתם.‬

1051
00:58:36,875 --> 00:58:37,791
‫אבל לא הייתי.‬

1052
00:58:39,041 --> 00:58:40,041
‫הייתי כאן.‬

1053
00:58:42,916 --> 00:58:44,708
‫רואים את סטורן 5 שם?‬

1054
00:58:44,791 --> 00:58:47,833
‫היא נבנתה על גבי סירה בהאנטסוויל, אלבמה.‬

1055
00:58:47,916 --> 00:58:51,250
‫ואז היא ממשיכה לטנסי ואוהיו,‬
‫ובהמשך היא מגיעה למיסיסיפי.‬

1056
00:58:51,333 --> 00:58:54,458
‫היא חוצה את מפרץ מקסיקו,‬
‫עוברת סביב הקצה של פלורידה,‬

1057
00:58:54,541 --> 00:58:56,416
‫ואז מורידים אותה בקייפ קנדי.‬

1058
00:58:56,500 --> 00:59:00,500
‫כמובן, אם היא הייתה אמורה להגיע הנה,‬
‫צריך לקחת ימינה במפרץ,‬

1059
00:59:00,583 --> 00:59:03,708
‫ואז זה פשוט מפרץ גלווסטון, אגם קליר,‬

1060
00:59:03,791 --> 00:59:07,708
‫ואז אפשר לחצות את רחוב נאס"א 1‬
‫ולאסוף אותה משם.‬

1061
00:59:09,708 --> 00:59:11,333
‫ואתה אחראי על כל זה?‬

1062
00:59:12,041 --> 00:59:14,666
‫אם זה לא משלוחים וקליטה,‬
‫אני לא יודע מה כן.‬

1063
00:59:14,750 --> 00:59:18,708
‫…שעון מזרח ארה"ב.‬
‫כלי השיגור הענק בגובה 36 קומות…‬

1064
00:59:18,791 --> 00:59:21,541
‫אבל לא, קייל בפלורידה מטפל ברוב הפרטים.‬

1065
00:59:21,625 --> 00:59:26,208
‫המראה בעוד 34 דקות והספירה נמשכת,‬
‫והכול מתקדם יפה.‬

1066
00:59:26,291 --> 00:59:28,916
‫האסטרונאוטים בשיא הכושר, על פי הדיווח,‬

1067
00:59:29,000 --> 00:59:33,166
‫בעוד שהם מחכים שם לשיגור של אפולו 11.‬

1068
00:59:33,250 --> 00:59:34,583
‫מערכות החללית‬

1069
00:59:34,666 --> 00:59:37,375
‫עוברות את הבדיקות הסופיות באופן מושלם.‬

1070
00:59:37,458 --> 00:59:39,625
‫מזג האוויר טוב,‬

1071
00:59:39,708 --> 00:59:42,416
‫ונראה שהבוקר, האדם ימריא‬

1072
00:59:42,500 --> 00:59:46,208
‫להרפתקה גדולה זו וינחת סוף סוף על הירח…‬

1073
00:59:46,291 --> 00:59:47,500
‫אתה לחוץ בכלל?‬

1074
00:59:47,583 --> 00:59:50,208
‫לא, לא ממש.‬
‫-למה שאבא יהיה לחוץ?‬

1075
00:59:50,291 --> 00:59:51,125
‫אני לא!‬

1076
00:59:51,208 --> 00:59:54,916
‫טוב, מותק, אבא שלך גם חלק מזה.‬

1077
00:59:55,000 --> 00:59:56,750
‫כמו המון אנשים אחרים.‬

1078
00:59:57,250 --> 01:00:01,916
‫…אין לנו ממש את המילים לתאר את הדבר הזה.‬

1079
01:00:02,000 --> 01:00:06,375
‫איך אומרים "עד השמיים" עכשיו?‬

1080
01:00:06,458 --> 01:00:08,416
‫"השמיים הם הגבול". מה זה אומר?‬

1081
01:00:08,500 --> 01:00:11,875
‫האם הירח משונה ומרוחק בעיניכם?‬

1082
01:00:11,958 --> 01:00:14,750
‫לא, לא ממש. יש דברים רחוקים יותר מהירח.‬

1083
01:00:17,416 --> 01:00:22,000
‫אז עכשיו, כמובן, אני חושב על הדבר הבא.‬
‫מאדים ומעבר לו.‬

1084
01:00:22,083 --> 01:00:25,708
‫אתה חושב על מאדים ומעבר לו?‬
‫עוד לא הגענו לירח!‬

1085
01:00:26,208 --> 01:00:29,833
‫כנראה שזה מטבעך כסופר מדע בדיוני.‬

1086
01:00:29,916 --> 01:00:31,666
‫אנחנו נמצא כמה הפתעות בירח.‬

1087
01:00:31,750 --> 01:00:34,750
‫לאו דווקא בטיסה הראשונה הזו,‬
‫אבל בסופו של דבר.‬

1088
01:00:35,250 --> 01:00:38,416
‫אני לא יודע אם הם ימצאו מונולית מחכה לנו.‬

1089
01:00:39,625 --> 01:00:41,333
‫התייחסות לסרט 2001…‬

1090
01:00:41,416 --> 01:00:43,958
‫סטן! בוא הנה! השיגור תיכף מתחיל!‬

1091
01:00:50,875 --> 01:00:54,416
‫למנועים שמפיקים את כוח הדחף הזה‬

1092
01:00:54,500 --> 01:00:59,750
‫יש כוח סוס משולב שווה ל-543 מטוסי קרב.‬

1093
01:00:59,833 --> 01:01:04,625
‫הם שורפים 2,568,234 ק"ג של דלק,‬

1094
01:01:04,708 --> 01:01:07,500
‫שווה ערך ל-98 קרונות מכלית,‬

1095
01:01:07,583 --> 01:01:11,166
‫נפח מיכל המים של עיירה קטנה.‬

1096
01:01:11,875 --> 01:01:17,625
‫המשגר שלהם שוקל כמעט כמו הצוללת נאוטילוס.‬

1097
01:01:18,291 --> 01:01:21,125
‫בהמראה, הרעש מגיע ל-120 דציבלים,‬

1098
01:01:21,208 --> 01:01:25,041
‫נאמר שזה שווה לשמונה מיליון מערכות הי-פי‬
‫המנגנות בו זמנית.‬

1099
01:01:42,416 --> 01:01:44,708
‫פקחים, אנחנו צריכים בדיקת מצב לשיגור.‬

1100
01:01:44,791 --> 01:01:46,125
‫בקרי טיסה.‬
‫-מוכן.‬

1101
01:01:46,208 --> 01:01:47,333
‫אוקיי. רטרו.‬
‫-מוכן.‬

1102
01:01:47,416 --> 01:01:48,458
‫FIDO.‬
‫-מוכן.‬

1103
01:01:48,541 --> 01:01:49,458
‫בקרה.‬
‫-מוכן.‬

1104
01:01:49,541 --> 01:01:50,625
‫טלקום.‬
‫-מוכן.‬

1105
01:01:50,708 --> 01:01:51,958
‫GNC.‬
‫-מוכן.‬

1106
01:01:52,041 --> 01:01:53,125
‫מנתח.‬
‫-מוכן.‬

1107
01:01:53,208 --> 01:01:55,166
‫קאפקום, אנחנו מוכנים להתקדם.‬

1108
01:01:55,250 --> 01:01:57,041
‫שישים שניות לספירה לאחור.‬

1109
01:02:00,833 --> 01:02:04,833
‫על פי הדיווח הערב, יש תחושה טובה.‬
‫עוד 25 שניות.‬

1110
01:02:06,666 --> 01:02:09,291
‫זוז! הראש שלך מסתיר.‬
‫-20 שניות לספירה לאחור.‬

1111
01:02:09,375 --> 01:02:10,583
‫כן, קדימה.‬

1112
01:02:11,083 --> 01:02:12,666
‫עוד 15 שניות.‬

1113
01:02:12,750 --> 01:02:14,708
‫ההנחיה פנימית.‬
‫-טיפה נמוך יותר.‬

1114
01:02:14,791 --> 01:02:16,375
‫שתים עשרה. אחת עשרה.‬

1115
01:02:16,458 --> 01:02:20,583
‫עשר. תשע. תחילת רצף ההצתות.‬

1116
01:02:20,666 --> 01:02:22,791
‫שש. חמש.‬

1117
01:02:22,875 --> 01:02:24,583
‫ארבע. שלוש.‬

1118
01:02:24,666 --> 01:02:26,583
‫שתיים. אחת.‬

1119
01:02:26,666 --> 01:02:28,916
‫אפס. כל המנועים פועלים.‬

1120
01:02:29,416 --> 01:02:30,375
‫המראה.‬

1121
01:02:30,458 --> 01:02:31,916
‫יש לנו המראה.‬

1122
01:02:55,708 --> 01:02:56,708
‫הבניין רועד.‬

1123
01:02:57,791 --> 01:03:00,416
‫אנחנו חווים את הטלטול הזה שהתרגלנו אליו.‬

1124
01:03:01,875 --> 01:03:05,375
‫איזה רגע. האדם בדרך לירח.‬

1125
01:03:09,750 --> 01:03:11,666
‫נראה טוב. ישר באמצע.‬

1126
01:03:21,375 --> 01:03:24,375
‫נראה כמו מסלול טוב בינתיים, נכון, וואלי?‬

1127
01:03:24,458 --> 01:03:25,916
‫טוב מאוד.‬

1128
01:03:29,208 --> 01:03:31,250
‫כיוון טיסה מיועד של מייל אחד.‬

1129
01:03:32,166 --> 01:03:34,166
‫שלוש, ארבע מייל.‬

1130
01:03:35,208 --> 01:03:37,500
‫670 מטר לשנייה.‬

1131
01:03:38,166 --> 01:03:39,791
‫הכול נפל למקומו.‬

1132
01:03:39,875 --> 01:03:41,958
‫אתה עוד רואה את זה?‬
‫-אכן, כן.‬

1133
01:03:44,625 --> 01:03:45,458
‫אוקיי.‬

1134
01:03:45,958 --> 01:03:47,250
‫ניתוק ראשון, היכונו.‬

1135
01:03:47,333 --> 01:03:48,958
‫הכול נראה כשורה.‬

1136
01:03:58,375 --> 01:04:02,000
‫אתם יודעים מה? הביקיני הנהדר הזה‬
‫נוצר על ידי חברת נייר.‬

1137
01:04:02,875 --> 01:04:04,500
‫קונפיל הוא נפלא!‬

1138
01:04:05,000 --> 01:04:09,291
‫הוא כמו נייר במובן אחד.‬
‫כל כך זול שאפשר פשוט להשליך אותו.‬

1139
01:04:10,666 --> 01:04:13,000
‫טוב, בנימה הזו,‬

1140
01:04:14,041 --> 01:04:15,625
‫יש לי דברים לעשות.‬

1141
01:04:16,375 --> 01:04:18,666
‫זה הקפה.‬

1142
01:04:20,583 --> 01:04:22,541
‫לא אכפת לו שהוא נראה שונה.‬

1143
01:04:23,833 --> 01:04:25,333
‫כך הקפה…‬

1144
01:04:26,750 --> 01:04:29,958
‫כאן ג'תרו בודין,‬
‫קורא לאנשי חלל באמצעות טלפתיה.‬

1145
01:04:30,458 --> 01:04:32,458
‫אתם בטח מחפשים מוח גדול מכדור הארץ‬

1146
01:04:32,541 --> 01:04:34,708
‫לקחת בחזרה לנוגה או למאדים או משהו…‬

1147
01:04:37,625 --> 01:04:39,166
‫הם בטח ממאדים!‬

1148
01:04:41,375 --> 01:04:43,416
‫מה הם אומרים?‬
‫-טוב. חכו רגע.‬

1149
01:04:43,500 --> 01:04:45,833
‫מה השטויות האלה? ג'תרו!‬

1150
01:04:46,958 --> 01:04:48,416
‫איפה הסיקור?‬

1151
01:04:49,875 --> 01:04:51,208
‫השלב השלישי הזה…‬

1152
01:04:51,291 --> 01:04:53,375
‫בחייכם. זה יום היסטורי.‬

1153
01:04:53,458 --> 01:04:56,458
‫…ו-47 שניות להגביר את מהירותם…‬

1154
01:04:56,541 --> 01:04:58,291
‫יום משעמם באופן היסטורי.‬

1155
01:04:58,375 --> 01:05:01,041
‫סליחה?‬
‫-…בדרכם לירח.‬

1156
01:05:01,125 --> 01:05:01,958
‫כלום.‬

1157
01:05:02,041 --> 01:05:03,916
‫7,925 מטר לשנייה.‬

1158
01:05:05,791 --> 01:05:07,333
‫הבעירה מתקדמת היטב.‬

1159
01:05:08,208 --> 01:05:11,583
‫ההצתה הגיעה בדיוק ברגע הצפוי.‬

1160
01:05:13,166 --> 01:05:16,125
‫מסתבר שהדחף המלא נוטר.‬

1161
01:05:16,208 --> 01:05:19,041
‫טלמטריה ומעקב מכ"ם שניהם כשורה.‬

1162
01:05:19,666 --> 01:05:22,958
‫המהירות כעת עולה על 10,840 ק"מ לשנייה.‬

1163
01:05:23,041 --> 01:05:25,083
‫גובה, 327 ק"מ.‬

1164
01:05:26,041 --> 01:05:27,958
‫יצאת כעת מהמסלול הכבידתי, סטן.‬

1165
01:05:34,791 --> 01:05:37,791
‫נראה שהם מתקשים להרים את האפולו כרגע.‬

1166
01:05:39,958 --> 01:05:43,875
‫אז הייתה השבתת מנוע, הם אישרו.‬
‫לא שמענו מהחללית.‬

1167
01:05:47,333 --> 01:05:48,958
‫- הדמיה של חדשות CBS -‬

1168
01:05:50,250 --> 01:05:53,291
‫אנו מודאגים מאוד ברגעים אלו.‬

1169
01:05:54,708 --> 01:05:57,375
‫אפולו 10 וחצי, כאן יוסטון. אתם שומעים?‬

1170
01:06:02,708 --> 01:06:05,916
‫רות, יוסטון. כאן אפולו 10 וחצי.‬

1171
01:06:06,000 --> 01:06:08,208
‫זאת הייתה נסיעה נפלאה.‬

1172
01:06:08,291 --> 01:06:10,750
‫רות, אפולו 10 וחצי. נמסור את זה הלאה.‬

1173
01:06:10,833 --> 01:06:13,916
‫ונראה שאתה בדרך הנכונה.‬

1174
01:06:21,875 --> 01:06:24,708
‫וזאת הייתה תחילת הנסיעה שלי לירח.‬

1175
01:06:25,208 --> 01:06:28,041
‫למרות שנסעתי במהירות של 12,000 קמ"ש,‬

1176
01:06:28,833 --> 01:06:32,666
‫פשוט הרגשתי שחוויתי שלושה וחצי‬
‫ימים ארוכים מאוד של נסיעה.‬

1177
01:06:40,958 --> 01:06:42,291
‫שלוש. שתיים…‬

1178
01:06:42,375 --> 01:06:44,916
‫הסיקור המשיך בטלוויזיה, כמובן,‬

1179
01:06:45,000 --> 01:06:46,458
‫והציפייה הגוברת‬

1180
01:06:46,541 --> 01:06:49,500
‫של מה שעמד לקרות בעוד כמה ימים‬
‫הייתה תמידית.‬

1181
01:06:50,208 --> 01:06:53,041
‫אבל טיסה של כמה ימים לירח היא ארוכה.‬

1182
01:06:53,625 --> 01:06:57,416
‫והיה קיץ.‬
‫-"צללים אפלים" מתחילה בלעדינו!‬

1183
01:06:58,625 --> 01:07:00,416
‫ביי! נתראה מחר.‬

1184
01:07:01,000 --> 01:07:03,375
‫אני זוכר שנסענו לדרייב-אין באותו ערב.‬

1185
01:07:03,458 --> 01:07:06,875
‫המזימה החסכונית הטיפוסית של אבא הופעלה.‬

1186
01:07:06,958 --> 01:07:08,833
‫ארבעה מבוגרים. ואז שניים מהם…‬

1187
01:07:09,791 --> 01:07:11,875
‫ילדים מתחת לגיל 12,‬

1188
01:07:11,958 --> 01:07:14,625
‫אז אם הם מתחת לגיל 12 זה, כאילו, חינם.‬

1189
01:07:15,208 --> 01:07:17,791
‫אוקיי. אז זה יוצא 6 דולר.‬

1190
01:07:18,583 --> 01:07:19,916
‫בהחלט.‬

1191
01:07:26,958 --> 01:07:27,791
‫קדימה!‬

1192
01:07:33,000 --> 01:07:34,000
‫הו, אלוהים.‬

1193
01:07:38,833 --> 01:07:42,125
‫רוצים לצפות ב"לוחמי הגיהינום"!‬
‫-אתם לא צופים בסרט עם המילה "גיהינום".‬

1194
01:07:42,208 --> 01:07:45,916
‫הוא צולם ביוסטון. עם ג'ון ויין!‬
‫-אני רוצה לצפות במשפחת רובינסון השוויצרית!‬

1195
01:07:46,000 --> 01:07:49,083
‫את יכולה להישאר כאן‬
‫ולצפות ב"משפחת רובינסון השוויצרית".‬

1196
01:07:49,583 --> 01:07:51,083
‫אנחנו נצפה ב"לוחמי הגיהינום".‬

1197
01:07:51,166 --> 01:07:53,166
‫אוקיי, טוב.‬
‫-טוב, בסדר.‬

1198
01:07:53,250 --> 01:07:56,750
‫הרכב יישאר בצד של "האקדוחן הפחדן‬
‫ביותר במערב" ו"משפחת רובינסון השוויצרית".‬

1199
01:07:56,833 --> 01:07:58,416
‫פשוט תחזרו כשזה מסתיים!‬

1200
01:07:58,500 --> 01:07:59,500
‫כן, אבא!‬
‫-אוקיי!‬

1201
01:07:59,583 --> 01:08:02,791
‫מה הוא אמר?‬
‫-תחזרו כשזה מסתיים!‬

1202
01:08:03,625 --> 01:08:04,625
‫תודה.‬

1203
01:08:06,875 --> 01:08:08,625
‫רגע. תתמקמו.‬

1204
01:08:09,666 --> 01:08:11,291
‫הו, כן. טוב מאוד.‬

1205
01:08:15,666 --> 01:08:18,166
‫תמיד היה כיף פשוט להסתובב.‬

1206
01:08:18,250 --> 01:08:20,666
‫היינו מחפשים זוגות מתמזמזים במכוניות.‬

1207
01:08:21,333 --> 01:08:24,833
‫הרמז הטוב ביותר היה אור בלם מהבהב.‬

1208
01:08:33,625 --> 01:08:36,125
‫זאת הייתה תקופת הילדות האחרונה בה חוויתי‬

1209
01:08:36,208 --> 01:08:39,125
‫את הנוחות המיוחדת של להירדם באוטו.‬

1210
01:08:41,750 --> 01:08:44,708
‫היית יכול לנמנם בידיעה שהכול יהיה בסדר.‬

1211
01:08:45,208 --> 01:08:47,666
‫ושתתעורר במיטה שלך למחרת בבוקר.‬

1212
01:08:49,250 --> 01:08:51,500
‫בחלל, היה קצת בודד יותר.‬

1213
01:08:57,250 --> 01:09:00,250
‫ביום למחרת, נסענו לחוף הים בטנדר של ידיד.‬

1214
01:09:00,333 --> 01:09:02,125
‫זאת הייתה נסיעה של כשעה.‬

1215
01:09:07,083 --> 01:09:10,833
‫גלווסטון, הו גלווסטון. ‬
‫חוף הים היחיד שהכרנו.‬

1216
01:09:14,958 --> 01:09:18,958
‫אבל תמיד היה כל כך כיף.‬
‫גם עם כל המכוניות והנקניקיות הגרועות.‬

1217
01:09:22,708 --> 01:09:26,583
‫בעצם כניסתנו למים סיכנו למעשה את חיינו,‬

1218
01:09:27,250 --> 01:09:30,541
‫כי היה זרם תחתי שהיה מושך אותך מתחת למים‬

1219
01:09:30,625 --> 01:09:33,000
‫וזורק אותך החוצה איפשהו בלואיזיאנה.‬

1220
01:09:33,666 --> 01:09:34,750
‫אם שרדת את זה,‬

1221
01:09:34,833 --> 01:09:38,041
‫היו מדוזות בכל מקום סביבך,‬
‫מוכנות לצרוב אותך,‬

1222
01:09:38,125 --> 01:09:41,583
‫ובלוטי ים על העמודים שעמדו במים,‬

1223
01:09:41,666 --> 01:09:43,291
‫מוכנים לקרוע אותך לגזרים.‬

1224
01:09:44,166 --> 01:09:46,291
‫ונראה שתמיד הייתה דליפת נפט‬

1225
01:09:46,375 --> 01:09:50,625
‫איפשהו במפרץ מקסיקו,‬
‫שהובילו לכדורי זפת קטנים בכל מקום.‬

1226
01:09:51,125 --> 01:09:52,208
‫בסוף היום,‬

1227
01:09:52,291 --> 01:09:55,333
‫שפשפנו את כפות הרגליים המזופתות שלנו‬
‫עם בנזין.‬

1228
01:09:55,416 --> 01:09:58,250
‫ובתקופה הזו, בגלל המשימה לירח,‬

1229
01:09:58,333 --> 01:10:01,125
‫שידרו בטלוויזיה‬
‫המון סרטי מדע בדיוני קלאסיים.‬

1230
01:10:01,625 --> 01:10:02,541
‫הזכור לי ביותר‬

1231
01:10:02,625 --> 01:10:07,083
‫היה אולי גרסת 1950‬
‫של "היעד: ירח" של רוברט היינליין‬

1232
01:10:07,166 --> 01:10:09,208
‫שחזה כמעט 20 שנה מראש‬

1233
01:10:09,291 --> 01:10:12,208
‫כל כך הרבה דברים שבאמת יקרו ב-1969.‬

1234
01:10:13,291 --> 01:10:15,666
‫מדהים כמה מדויק הוא היה.‬

1235
01:10:15,750 --> 01:10:17,416
‫השיגור הראשוני שכשל.‬

1236
01:10:18,208 --> 01:10:20,333
‫דרישתו של אדם טקסני שהכול ייבנה כאן.‬

1237
01:10:20,416 --> 01:10:23,333
‫טוב, כל מה שיש לי לומר זה‬
‫שכדאי שנבנה את זה בטקסס.‬

1238
01:10:23,416 --> 01:10:24,625
‫כוח ג'י.‬

1239
01:10:24,708 --> 01:10:25,833
‫חוסר משקל.‬

1240
01:10:26,750 --> 01:10:27,875
‫להביט בכדור הארץ.‬

1241
01:10:29,958 --> 01:10:32,541
‫מה…?‬
‫-מה את עושה?‬

1242
01:10:32,625 --> 01:10:34,291
‫ג'ניס ג'ופלין אצל דיק קאווט.‬

1243
01:10:35,208 --> 01:10:37,333
‫כן, אבל הסרט עוד לא נגמר.‬

1244
01:10:37,416 --> 01:10:39,916
‫הבנים השתלטו על הטלוויזיה כל הערב. תורנו.‬

1245
01:10:40,000 --> 01:10:41,916
‫התרשי לי להדליק לך את האש, ילדתי?‬

1246
01:10:44,208 --> 01:10:46,958
‫זה הזמר האהוב עליי. איך ידעת?‬

1247
01:10:48,208 --> 01:10:49,791
‫נראה שלא.‬
‫-לא, נראה שלא.‬

1248
01:10:50,875 --> 01:10:53,000
‫טוב, הייתי מהמר נגד זה בעצמי…‬

1249
01:10:53,083 --> 01:10:54,541
‫סטן!‬

1250
01:10:54,625 --> 01:10:55,625
‫לא!‬

1251
01:10:55,708 --> 01:10:59,833
‫לצאת וממש להיכנס למוסיקה,‬
‫להגיע לקומת הקרקע של המוסיקה,‬

1252
01:10:59,916 --> 01:11:02,583
‫במקום להתעסק מלמעלה כמו שרוב הזמרות עושות.‬

1253
01:11:02,666 --> 01:11:05,833
‫לדעתי הן… מעבר למנגינה,‬

1254
01:11:05,916 --> 01:11:08,333
‫במקום להתחבר לרגש של המוסיקה. לא יודעת.‬

1255
01:11:09,833 --> 01:11:11,458
‫זאת תשובה מספקת בשבילי.‬

1256
01:11:11,541 --> 01:11:15,500
‫בילינו את רוב היום למחרת,‬
‫כמו ימי קיץ רבים אחרים,‬

1257
01:11:15,583 --> 01:11:16,791
‫על שפת הבריכה.‬

1258
01:11:17,416 --> 01:11:19,416
‫לכל אחד הייתה מומחיות מקפצה משלו.‬

1259
01:11:19,500 --> 01:11:21,625
‫אני נהייתי מומחה בקפיצת ה"אולר",‬

1260
01:11:21,708 --> 01:11:24,875
‫"כדור התותח", ו"כיסא הכומר" הפחות מוכר.‬

1261
01:11:26,666 --> 01:11:29,291
‫גרג היה טוב ביצירת קפיצות משלו.‬

1262
01:11:31,625 --> 01:11:35,125
‫אבל גולת הכותרת כנראה הייתה‬
‫פאי הפריטו בצהריים,‬

1263
01:11:35,708 --> 01:11:38,458
‫שהוא פשוט שקית צ'יפס תירס שפותחים מהצד‬

1264
01:11:38,541 --> 01:11:40,083
‫וממלאים בצ'ילי קון קרנה.‬

1265
01:12:04,083 --> 01:12:06,208
‫עד שהגעתי למסלול הכבידתי של הירח,‬

1266
01:12:06,291 --> 01:12:09,625
‫נסעתי במהירות של 3,680 קמ"ש‬

1267
01:12:10,291 --> 01:12:13,250
‫סביב גוף שמימי שמעולם לא היה בו בן אנוש.‬

1268
01:12:14,875 --> 01:12:18,291
‫הבטתי מטה כשעברתי מעל ים השלווה.‬

1269
01:12:18,875 --> 01:12:21,166
‫לי הוא לא נראה כזה שליו.‬

1270
01:12:21,250 --> 01:12:23,666
‫איפה אני הולך לנחות?‬

1271
01:12:24,708 --> 01:12:26,083
‫שלום. אני ג'וני קאש.‬

1272
01:12:27,250 --> 01:12:31,458
‫כשחזרנו הביתה מהבריכה באותו הערב,‬
‫כולנו צפינו בתוכנית של ג'וני קאש.‬

1273
01:12:31,541 --> 01:12:33,541
‫גבירותיי ורבותיי, המאנקיז!‬

1274
01:12:34,708 --> 01:12:36,208
‫אלה באמת הם!‬
‫-הו, אלוהים!‬

1275
01:12:36,291 --> 01:12:37,625
‫דייבי כזה חתיך!‬

1276
01:12:37,708 --> 01:12:38,541
‫מיהרנו הביתה‬

1277
01:12:38,625 --> 01:12:41,458
‫כי סטפני וג'אנה אמרו‬
‫שהמאנקיז הולכים להופיע.‬

1278
01:12:44,166 --> 01:12:47,250
‫מיקי, דייבי ומייק היו שם,‬
‫אבל איפה פיטר?‬

1279
01:12:51,333 --> 01:12:55,416
‫ומאוחר יותר ג'וני מיטשל‬
‫שרה דואט עם ג'וני קאש.‬

1280
01:13:02,291 --> 01:13:04,500
‫יש לה קול כל כך מעניין.‬

1281
01:13:05,791 --> 01:13:08,791
‫היא אמנית כזאת מגוונת. היא גם ציירת.‬

1282
01:13:20,541 --> 01:13:24,625
‫ואז הגיע היום הגדול. ה-20 ביולי 1969.‬

1283
01:13:25,708 --> 01:13:28,458
‫הם תכננו לנחות על הירח אחר הצהריים‬

1284
01:13:28,541 --> 01:13:30,625
‫וללכת על פניו בערב.‬

1285
01:13:30,708 --> 01:13:33,083
‫אבל לאבא הייתה הפתעה בשבילנו.‬

1286
01:13:33,166 --> 01:13:36,666
‫אוקיי.‬
‫קיבלנו כמה כרטיסים מוזלים לאסטרו וורלד,‬

1287
01:13:36,750 --> 01:13:38,291
‫אבל הם בתוקף רק היום.‬

1288
01:13:38,375 --> 01:13:40,291
‫אז אתם יכולים ללכת, כמובן,‬

1289
01:13:40,375 --> 01:13:44,750
‫או להישאר כאן איתנו‬
‫ולצפות בסיקור החדשותי של הנחיתה על הירח.‬

1290
01:13:44,833 --> 01:13:46,208
‫אסטרו וורלד!‬
‫-אסטרו וורלד!‬

1291
01:13:46,958 --> 01:13:49,000
‫אבל לא נפספס את הנחיתה?‬

1292
01:13:49,083 --> 01:13:52,375
‫הם לא צפויים ללכת עליו עד מאוחר יותר,‬
‫אז כבר תהיו בבית.‬

1293
01:13:52,958 --> 01:13:56,500
‫אני אגיד לכם מה. בואו נצביע.‬
‫ויקי, מה התוכניות שלך להיום?‬

1294
01:13:56,583 --> 01:13:57,875
‫אני עובדת עד חמש.‬

1295
01:13:58,875 --> 01:14:00,916
‫סטיב?‬
‫-יש לי כמה חצרות.‬

1296
01:14:01,000 --> 01:14:02,000
‫כמובן.‬

1297
01:14:02,916 --> 01:14:04,208
‫וארבעתכם?‬

1298
01:14:04,708 --> 01:14:07,750
‫מי רוצה ללכת לאסטרו וורלד?‬
‫-כן!‬

1299
01:14:08,583 --> 01:14:12,708
‫אף אחד לא היה מסרב לביקור באסטרו וורלד.‬
‫זה היה המקום הטוב בעולם.‬

1300
01:14:13,541 --> 01:14:17,500
‫זה היה פארק שעשועים ענק‬
‫בדיוק מעבר לכביש המהיר מהאסטרודום,‬

1301
01:14:18,000 --> 01:14:19,916
‫והגרסה של יוסטון לדיסנילנד.‬

1302
01:14:20,416 --> 01:14:23,166
‫מקום של הרפתקה וריגושים ללא סוף.‬

1303
01:14:23,833 --> 01:14:26,750
‫נדמה שהכול שם היה "אסטרו". גלגל האסטרו.‬

1304
01:14:28,708 --> 01:14:29,875
‫מחט האסטרו.‬

1305
01:14:30,708 --> 01:14:31,750
‫אסטרו ווי.‬

1306
01:14:32,666 --> 01:14:34,208
‫והיה גם את הדרקון השחור.‬

1307
01:14:35,500 --> 01:14:36,666
‫מגלשת הבמבוק.‬

1308
01:14:37,333 --> 01:14:39,041
‫ומתקן המכוניות "ספין אאוט".‬

1309
01:14:40,000 --> 01:14:43,083
‫שיט הג'ונגל "העולם האבוד" כלל תנינים‬

1310
01:14:43,166 --> 01:14:45,333
‫וילידים חסרי מנוח היורים חצים לעברך.‬

1311
01:14:46,458 --> 01:14:50,416
‫השיטה הקבועה שלנו הייתה להגיע מוקדם,‬
‫עם פתיחת השערים,‬

1312
01:14:50,916 --> 01:14:54,416
‫ואז לרוץ למתקן המזחלות האלפיני‬
‫בצד הרחוק של הפארק.‬

1313
01:14:55,333 --> 01:14:57,458
‫הוא היה ללא ספק המתקן הפופולרי.‬

1314
01:14:59,500 --> 01:15:01,500
‫היה סיכוי לעלות עליו מספר פעמים‬

1315
01:15:01,583 --> 01:15:05,583
‫לפני שהתור התחיל להיות ארוך מדי,‬
‫עם המתנה של 45 דקות.‬

1316
01:15:07,291 --> 01:15:09,166
‫המתקן היה מלהיב.‬

1317
01:15:11,375 --> 01:15:12,875
‫היה מפל גדול.‬

1318
01:15:16,666 --> 01:15:17,833
‫חדר מפולת שלגים.‬

1319
01:15:20,958 --> 01:15:22,083
‫מנהרת הדים‬

1320
01:15:22,166 --> 01:15:25,583
‫בה מה שצועקים במקום אחד‬
‫נשמע שוב במערה הבאה.‬

1321
01:15:25,666 --> 01:15:28,375
‫שלום לעתיד!‬
‫-דייבי ג'ונס לנצח!‬

1322
01:15:28,458 --> 01:15:29,791
‫מתגעגע אליך!‬

1323
01:15:33,250 --> 01:15:34,541
‫שלום לעתיד!‬

1324
01:15:34,625 --> 01:15:36,041
‫דייבי ג'ונס לנצח!‬

1325
01:15:36,125 --> 01:15:37,625
‫מתגעגע אליך!‬

1326
01:15:40,666 --> 01:15:43,208
‫והכול הוביל לפינאלה מטורף.‬

1327
01:15:43,291 --> 01:15:45,541
‫אתה שם, נוסע במהירות נוחה,‬

1328
01:15:46,041 --> 01:15:49,250
‫ואז אתה עובר מעבר לפינה, הקרון מאט,‬

1329
01:15:49,333 --> 01:15:50,875
‫ואתה שם לב שאתה נכנס‬

1330
01:15:50,958 --> 01:15:55,166
‫לתוך פתח שנראה כמו‬
‫פיר מכרה חשוך ומאיים בצידו של ההר.‬

1331
01:16:06,958 --> 01:16:09,666
‫ובדיוק כשאתה חושב שהדברים חזרו לקדמותם…‬

1332
01:16:17,791 --> 01:16:21,083
‫איש השלג האיום‬
‫כנראה היה איזה סטודנט לדרמה.‬

1333
01:16:21,583 --> 01:16:24,333
‫פעם אחת אפילו תפסנו אותו בהפסקת עישון.‬

1334
01:16:26,416 --> 01:16:27,250
‫זייפן!‬

1335
01:16:41,041 --> 01:16:44,750
‫אנו יורדים מהשידור בקרוב,‬
‫וכמובן שנדבר איתך.‬

1336
01:16:48,000 --> 01:16:52,166
‫נשארו 40 דקות לפני הנחיתה על הירח,‬

1337
01:16:52,250 --> 01:16:56,083
‫ובעוד תשע דקות אנחנו אמורים להתחיל לשמוע‬

1338
01:16:56,166 --> 01:16:59,625
‫מתא הפיקוד שחולף ביעף הזה,‬

1339
01:16:59,708 --> 01:17:02,666
‫הסיבוב ה-14 של הירח.‬

1340
01:17:02,750 --> 01:17:06,833
‫הנחיתה הזו אינה פשוטה כמו שהיא נשמעת.‬

1341
01:17:06,916 --> 01:17:09,333
‫עליהם לנווט בין אזורים גבוהים למדי‬

1342
01:17:09,416 --> 01:17:14,000
‫לפני שהם נוחתים בנקודה שטוחה למדי על הירח.‬

1343
01:17:14,083 --> 01:17:18,000
‫החלק הקשה הוא להתקרב עד כדי כך‬
‫ואז להתחייב לעזוב,‬

1344
01:17:18,083 --> 01:17:19,083
‫אחרי כל המאמץ.‬

1345
01:17:19,166 --> 01:17:20,583
‫אני חושב שזאת כנראה‬

1346
01:17:20,666 --> 01:17:23,375
‫כמות הלחץ הגדולה ביותר‬
‫שיכולה להיות על צוות.‬

1347
01:17:23,875 --> 01:17:26,208
‫הם עוברים כעת למצב עם החלונות כלפי מעלה.‬

1348
01:17:26,958 --> 01:17:28,041
‫- הנמכה ממונעת – 14,000 מ' -‬

1349
01:17:36,708 --> 01:17:38,583
‫עלינו להיות מוכנים לפני שנתחיל.‬

1350
01:17:38,666 --> 01:17:40,916
‫בדיקת מצב לירידה. רטרו.‬
‫-מוכן!‬

1351
01:17:41,000 --> 01:17:42,041
‫FIDO.‬
‫-מוכן.‬

1352
01:17:42,125 --> 01:17:42,958
‫בקרה.‬
‫-מוכן.‬

1353
01:17:43,041 --> 01:17:44,041
‫טלקום.‬
‫-מוכן.‬

1354
01:17:44,125 --> 01:17:44,958
‫GNC.‬
‫-מוכן.‬

1355
01:17:45,041 --> 01:17:46,083
‫איקום.‬
‫-מוכן.‬

1356
01:17:46,833 --> 01:17:50,208
‫יש לך אישור להמשיך בהנמכה.‬
‫-זה נראה טוב.‬

1357
01:17:55,500 --> 01:17:57,583
‫זה ציון דרך חשוב נוסף.‬

1358
01:17:57,666 --> 01:17:59,375
‫גובה, 12,192 מטר.‬

1359
01:18:00,041 --> 01:18:03,625
‫מופיעה אצלי אזעקת תוכנית. אזעקת 1202.‬

1360
01:18:08,041 --> 01:18:11,583
‫רות. 1202. קיבלנו.‬
‫קבל אישור על האזעקה הזו.‬

1361
01:18:11,666 --> 01:18:14,416
‫מתקרב לדלתא-H.‬
‫-בקרת טיסה, יש לנו מהירות.‬

1362
01:18:14,500 --> 01:18:15,958
‫מה האזעקה הזאת, וואלי?‬

1363
01:18:16,041 --> 01:18:19,250
‫זה מצב שהם מוכנים לו, כנראה איזה…‬

1364
01:18:20,708 --> 01:18:21,541
‫תפקוד.‬

1365
01:18:21,625 --> 01:18:24,583
‫זה מופיע במחשבים.‬
‫-דלתא, אתה נראה כשורה עכשיו.‬

1366
01:18:24,666 --> 01:18:27,625
‫טוב, לפחות זה יותר כיף מהסימולטור.‬

1367
01:18:29,166 --> 01:18:30,708
‫טוב. רות.‬

1368
01:18:31,791 --> 01:18:34,291
‫הם יכולים לבטל את הנחיתה בשלב הזה.‬

1369
01:18:35,166 --> 01:18:37,166
‫נשארו דקות ספורות.‬

1370
01:18:37,250 --> 01:18:39,708
‫המהירות כעת היא 232 מטר לשנייה.‬

1371
01:18:40,750 --> 01:18:43,458
‫עדיין יש לנו הנחיית מכ"ם לנחיתה. בסדר.‬

1372
01:18:44,583 --> 01:18:45,750
‫יורדים במהירות.‬

1373
01:18:48,416 --> 01:18:51,208
‫232 מטר לשנייה. בדרך למטה.‬

1374
01:18:51,708 --> 01:18:53,375
‫גובה, 1,280.‬

1375
01:18:53,458 --> 01:18:55,291
‫יש לך אישור לנחיתה, נשר.‬

1376
01:18:56,000 --> 01:18:57,083
‫רות.‬

1377
01:18:57,666 --> 01:18:58,541
‫914 מטר.‬

1378
01:18:58,625 --> 01:19:01,666
‫אנחנו מוכנים. 610 מטר, 47 מעלות.‬

1379
01:19:01,750 --> 01:19:04,250
‫רות, נשר. נראה טוב. יש אישור.‬

1380
01:19:08,458 --> 01:19:10,000
‫גובה, 488.‬

1381
01:19:12,458 --> 01:19:13,333
‫427.‬

1382
01:19:13,916 --> 01:19:15,000
‫אתה נראה טוב.‬

1383
01:19:15,083 --> 01:19:17,041
‫הם רואים טוב את אתר הנחיתה עכשיו.‬

1384
01:19:17,125 --> 01:19:19,291
‫זה הרגע הקריטי. הם הולכים לרחף.‬

1385
01:19:19,375 --> 01:19:20,875
‫הם הולכים לקבל את ההחלטה.‬

1386
01:19:20,958 --> 01:19:22,666
‫229 מטר.‬

1387
01:19:24,458 --> 01:19:25,416
‫הכול נראה טוב.‬

1388
01:19:26,250 --> 01:19:27,500
‫164 מטר.‬

1389
01:19:27,583 --> 01:19:31,083
‫כל הנתונים מגיעים יפה.‬
‫-30 מטר. נחיתה ב-6.‬

1390
01:19:31,666 --> 01:19:33,416
‫מכתש גדול. סלעי מאוד.‬

1391
01:19:35,583 --> 01:19:36,416
‫ובכן…‬

1392
01:19:37,916 --> 01:19:41,541
‫נראה שתצטרך להשתלט ולהנחית אותה בעצמך.‬

1393
01:19:52,250 --> 01:19:54,625
‫שישים שניות.‬
‫-שישים שניות.‬

1394
01:19:54,708 --> 01:19:55,708
‫אורות.‬

1395
01:19:55,791 --> 01:19:59,333
‫למטה שתיים וחצי. קדימה.‬

1396
01:20:00,416 --> 01:20:01,250
‫12 מטר.‬

1397
01:20:01,875 --> 01:20:03,166
‫מתאסף אבק.‬

1398
01:20:04,166 --> 01:20:05,000
‫תשעה מטרים.‬

1399
01:20:06,000 --> 01:20:07,208
‫צל גדול.‬

1400
01:20:10,083 --> 01:20:11,916
‫נראה טוב, חבר'ה. למטה חצי.‬

1401
01:20:12,666 --> 01:20:13,500
‫זווית קדימה.‬

1402
01:20:15,083 --> 01:20:16,625
‫לא שטוח?‬
‫-לא שטוח.‬

1403
01:20:16,708 --> 01:20:18,333
‫יש פחות מ-20 שניות של דלק.‬

1404
01:20:20,791 --> 01:20:23,000
‫קדימה. נסחף ימינה.‬

1405
01:20:24,541 --> 01:20:25,541
‫נורת מגע.‬

1406
01:20:27,750 --> 01:20:28,875
‫המנוע הופסק.‬

1407
01:20:29,458 --> 01:20:31,000
‫זרוע מנוע כבויה.‬

1408
01:20:36,791 --> 01:20:38,208
‫זרוע מנוע כבויה.‬
‫-הגענו.‬

1409
01:20:38,708 --> 01:20:39,958
‫4-13 הגיע.‬

1410
01:20:40,833 --> 01:20:41,833
‫אדם על הירח!‬

1411
01:20:44,166 --> 01:20:45,666
‫נשר, אנחנו שומעים. נחתת?‬

1412
01:20:46,833 --> 01:20:48,916
‫יוסטון, בסיס השלווה כאן.‬

1413
01:20:49,708 --> 01:20:51,250
‫הנשר נחת.‬

1414
01:20:54,125 --> 01:20:57,000
‫רות, שלווה. אנו שומעים אותך על הקרקע.‬

1415
01:20:57,083 --> 01:20:59,000
‫יש כאן חבר'ה שעומדים להתעלף.‬

1416
01:20:59,083 --> 01:21:01,083
‫אנחנו נושמים שוב. תודה רבה.‬

1417
01:21:04,166 --> 01:21:05,291
‫בחיי!‬

1418
01:21:07,750 --> 01:21:09,875
‫בחיי!‬
‫-אנחנו נהיה עסוקים לדקה.‬

1419
01:21:10,583 --> 01:21:11,916
‫איזה יופי.‬

1420
01:21:14,750 --> 01:21:16,375
‫הו, בחיי.‬

1421
01:21:25,916 --> 01:21:29,625
‫היינו אי שם למעלה באסטרו ווי‬
‫כשהבשורות הגיעו אלינו.‬

1422
01:21:29,708 --> 01:21:32,208
‫הם נחתו!‬
‫-הם על הירח!‬

1423
01:21:32,708 --> 01:21:34,666
‫מגניב, בנאדם! הם עשו את זה!‬

1424
01:21:35,916 --> 01:21:37,375
‫כן, הם כן!‬

1425
01:21:39,291 --> 01:21:40,208
‫הם עשו את זה!‬

1426
01:21:40,291 --> 01:21:42,666
‫הם נחתו על הירח!‬
‫-כן, הם הצליחו!‬

1427
01:21:45,375 --> 01:21:48,833
‫הם היו על הירח,‬
‫אבל אף אחד לא היה בטוח מתי הם יצעדו עליו,‬

1428
01:21:48,916 --> 01:21:50,625
‫אז פשוט נשארנו בקרבת מקום,‬

1429
01:21:50,708 --> 01:21:51,666
‫דבוקים למסך.‬

1430
01:21:51,750 --> 01:21:55,875
‫הטיימס אתמול פרסם מאמר מערכת‬
‫שאמר שמר ניקסון ניסה להשתמש ב…‬

1431
01:21:55,958 --> 01:21:59,416
‫זה אבד בהיסטוריה, אבל בזמנו,‬
‫להרבה אנשים הייתה בעיה גדולה‬

1432
01:21:59,500 --> 01:22:01,583
‫עם ההוצאות הכרוכות במסע לירח.‬

1433
01:22:01,666 --> 01:22:05,375
‫הדברים האחרים שיכולנו לעשות עם הכסף,‬
‫ומה שזה ייצג.‬

1434
01:22:05,458 --> 01:22:09,166
‫…יותר כמו ספרד במאה ה-15.‬
‫אנחנו מגלים עולם חדש.‬

1435
01:22:09,250 --> 01:22:14,833
‫אבל אני רוצה לדעת אם אנחנו‬
‫כבר עורכים אינקוויזיציה בווייטנאם,‬

1436
01:22:14,916 --> 01:22:17,458
‫בשם הדת הגדולה של אנטי-קומוניזם…‬

1437
01:22:17,541 --> 01:22:21,375
‫מה לעזאזל היא עושה בטלוויזיה, דווקא היום?‬

1438
01:22:21,458 --> 01:22:22,791
‫מי הזמין אותה?‬

1439
01:22:23,958 --> 01:22:26,458
‫הטלפונים בטח מצלצלים ללא הפסקה ב-CBS.‬

1440
01:22:26,541 --> 01:22:27,958
‫היא נראית לי מגניבה.‬

1441
01:22:28,041 --> 01:22:29,000
‫אהבתי את השיער שלה.‬

1442
01:22:29,083 --> 01:22:33,333
‫אזור קייפ קנדי מוקף בעוני רב.‬

1443
01:22:33,416 --> 01:22:35,125
‫במרכז יוסטון,‬

1444
01:22:35,208 --> 01:22:38,500
‫פחות מ-4% מהעובדים הם שחורים…‬

1445
01:22:38,583 --> 01:22:40,250
‫זה נכון, אבא?‬

1446
01:22:40,333 --> 01:22:43,916
‫כמה ילדים שחורים יש בכיתה שלך, גרג?‬
‫אחד? כמובן שזה נכון.‬

1447
01:22:44,000 --> 01:22:45,166
‫…זה די מטריד.‬

1448
01:22:46,083 --> 01:22:50,500
‫מתי הם הולכים ללכת על הירח?‬
‫-כן. למה הם מחכים?‬

1449
01:22:50,583 --> 01:22:52,416
‫…ככל שזה נוגע למדע.‬

1450
01:22:52,500 --> 01:22:55,666
‫כסף שהם בזבזו, מבחינתי, על להגיע לירח‬

1451
01:22:55,750 --> 01:22:58,041
‫היה יכול לשמש להאכיל אנשים שחורים עניים‬

1452
01:22:58,125 --> 01:23:01,416
‫בהארלם ובכל מיני מקומות ברחבי הארץ.‬

1453
01:23:01,500 --> 01:23:04,750
‫אז עזבו את הירח.‬
‫בואו נכניס מזומנים להארלם.‬

1454
01:23:05,541 --> 01:23:06,375
‫בדיוק.‬

1455
01:23:06,458 --> 01:23:09,416
‫כפי שד"ר פיין אמר קודם בטיסת אפולו הקודמת,‬

1456
01:23:09,500 --> 01:23:11,541
‫זה היה ניצחון לשמרנים.‬

1457
01:23:11,625 --> 01:23:15,166
‫כנראה שזאת סיבה אחת‬
‫שזה נראה לאנשים טיפה תפל…‬

1458
01:23:15,250 --> 01:23:16,833
‫לאחר יום באסטרו וורלד,‬

1459
01:23:16,916 --> 01:23:20,916
‫היה קשה להישאר עם עיניים פקוחות‬
‫בזמן שהסיקור המשיך לקשקש.‬

1460
01:23:21,416 --> 01:23:22,583
‫חיכינו המון‬

1461
01:23:22,666 --> 01:23:24,916
‫בזמן שהאסטרונאוטים התקשו להתלבש בחליפות‬

1462
01:23:25,416 --> 01:23:27,208
‫ותא החללית עבר ויסות לחץ.‬

1463
01:23:27,708 --> 01:23:29,041
‫ידעתי איך הם סובלים.‬

1464
01:23:29,708 --> 01:23:33,500
‫אבל לא יכולתי שלא לחשוב‬
‫על כל שנות החלומות והמאמץ‬

1465
01:23:33,583 --> 01:23:36,083
‫שהיו במרחק של כמה דקות מלהפוך למציאות.‬

1466
01:23:36,875 --> 01:23:38,833
‫היי. הם עומדים לצאת.‬

1467
01:23:38,916 --> 01:23:39,750
‫יופי.‬

1468
01:23:40,500 --> 01:23:43,333
‫הוא לא רואה לאן הוא הולך.‬
‫הוא יוצא אחורה מהפתח.‬

1469
01:23:44,083 --> 01:23:45,958
‫הוא לא רצה…‬
‫-אתה בסדר.‬

1470
01:23:46,041 --> 01:23:48,083
‫להיתפס על הצד הזה של הפתח.‬

1471
01:23:49,125 --> 01:23:51,041
‫חליפה ותרמיל עדינים.‬

1472
01:23:51,833 --> 01:23:53,750
‫אוקיי, יוסטון, אני במרפסת.‬

1473
01:23:55,333 --> 01:23:56,333
‫רות, ניל.‬

1474
01:23:57,083 --> 01:24:01,250
‫יש לנו תמונות על המסך.‬
‫עוד שלושה צעדים, ואז אחד גדול.‬

1475
01:24:01,750 --> 01:24:02,583
‫אוקיי.‬

1476
01:24:03,375 --> 01:24:06,291
‫הנה הוא. רגל יורדת מהמדרגות.‬

1477
01:24:07,125 --> 01:24:09,291
‫ניל, אנחנו רואים אותך יורד בסולם.‬

1478
01:24:12,875 --> 01:24:15,333
‫אני בבסיס הסולם.‬

1479
01:24:15,416 --> 01:24:18,583
‫משטחי הרגליים של כלי הנחיתה נכנסו רק‬

1480
01:24:19,458 --> 01:24:21,166
‫כמה סנטימטרים,‬

1481
01:24:21,250 --> 01:24:25,791
‫למרות שפני השטח נראים‬
‫כבעלי מרקם גרגרים עדין‬

1482
01:24:25,875 --> 01:24:28,583
‫ככל שמתקרבים אליהם. זה כמעט כמו אבקה.‬

1483
01:24:28,666 --> 01:24:30,375
‫תראו את התמונות האלו.‬

1484
01:24:31,083 --> 01:24:33,041
‫אני הולך לרדת מהרכב עכשיו.‬

1485
01:24:41,666 --> 01:24:44,208
‫ארמסטרונג נמצא על הירח. ניל ארמסטרונג.‬

1486
01:24:44,291 --> 01:24:45,125
‫הנה הוא.‬

1487
01:24:45,750 --> 01:24:49,291
‫האמריקאי בן ה-38 עומד על פני הירח.‬

1488
01:24:49,375 --> 01:24:51,541
‫כן, אדוני.‬

1489
01:24:51,625 --> 01:24:53,875
‫זהו צעד קטן לאדם,‬

1490
01:24:54,791 --> 01:24:57,708
‫צעד גדול לאנושות.‬

1491
01:25:17,250 --> 01:25:19,833
‫פני השטח הם עדינים ואבקתיים.‬

1492
01:25:19,916 --> 01:25:24,041
‫אני יכול להרים אותם בעדינות עם הבוהן.‬

1493
01:25:25,083 --> 01:25:28,708
‫הם נדבקים בשכבות דקות‬

1494
01:25:29,416 --> 01:25:32,333
‫כמו אבקת פחם ל…‬

1495
01:25:33,083 --> 01:25:36,166
‫לסוליה ולצידי המגפיים שלי.‬

1496
01:25:36,666 --> 01:25:41,458
‫טביעות הרגליים שלי וסימני סוליית המגף‬

1497
01:25:42,083 --> 01:25:46,041
‫בחלקיקים העדינים כמו חול.‬

1498
01:25:47,125 --> 01:25:48,958
‫היי, תראו את הקפיצות.‬

1499
01:25:51,000 --> 01:25:52,625
‫מוכנים שאצא?‬

1500
01:25:52,708 --> 01:25:55,208
‫תראו כמה שהוא נינוח.‬

1501
01:25:55,291 --> 01:25:57,291
‫כן.‬

1502
01:25:57,375 --> 01:26:00,708
‫בחיי, זה נראה כיף, נכון?‬
‫-טוב. זהו.‬

1503
01:26:01,875 --> 01:26:02,708
‫אתה מוכן?‬

1504
01:26:15,500 --> 01:26:17,708
‫נוף יפהפה.‬
‫-האין זה משהו?‬

1505
01:26:18,791 --> 01:26:20,625
‫מראה מרהיב.‬

1506
01:26:22,625 --> 01:26:24,166
‫שממה מרהיבה.‬

1507
01:26:28,916 --> 01:26:33,416
‫אנחנו יכולים פחות או יותר לראות‬
‫את טביעות הרגליים שהאדם מותיר בירח.‬

1508
01:26:33,500 --> 01:26:37,250
‫ללא כל אטמוספירה שם,‬
‫ללא רוח או גשם שישחקו אותן,‬

1509
01:26:37,333 --> 01:26:40,166
‫הן עשויות להישאר שם למשך זמן רב למדי.‬

1510
01:26:43,000 --> 01:26:45,208
‫יוסטון, קולומביה באנטנה העליונה. עבור.‬

1511
01:26:45,916 --> 01:26:50,291
‫רות. הפעילות החוץ-רכבית מתקדמת יפה.‬
‫הם מציבים כרגע את הדגל.‬

1512
01:26:51,458 --> 01:26:54,833
‫הם העמידו את הדגל‬
‫וניתן לראות את הכוכבים והפסים.‬

1513
01:26:54,916 --> 01:26:57,750
‫רואים את הכוכבים והפסים על פני הירח.‬

1514
01:26:57,833 --> 01:26:59,666
‫זה יפהפה. פשוט יפהפה.‬

1515
01:27:00,166 --> 01:27:02,250
‫מה שנקרא קפיצת קנגורו.‬

1516
01:27:03,750 --> 01:27:06,041
‫הם מתחילים להשתובב שם.‬

1517
01:27:06,833 --> 01:27:08,541
‫בסיס השלווה, כאן יוסטון.‬

1518
01:27:08,625 --> 01:27:11,250
‫נוכל לראות את שניכם במצלמה, בבקשה?‬

1519
01:27:11,958 --> 01:27:13,750
‫נשיא ארצות הברית‬

1520
01:27:13,833 --> 01:27:16,291
‫רוצה לומר לכם כמה מילים. עבור.‬

1521
01:27:17,291 --> 01:27:18,583
‫יהיה לנו לכבוד.‬

1522
01:27:19,083 --> 01:27:23,375
‫אני מדבר איתכם בטלפון‬
‫מהחדר הסגלגל בבית הלבן,‬

1523
01:27:23,458 --> 01:27:24,833
‫וזאת בהחלט חייבת להיות‬

1524
01:27:24,916 --> 01:27:27,875
‫שיחת הטלפון ההיסטורית ביותר שאי פעם בוצעה.‬

1525
01:27:27,958 --> 01:27:31,833
‫אני פשוט לא יכול לומר לכם‬
‫כמה כולנו גאים במה שעשיתם.‬

1526
01:27:31,916 --> 01:27:34,625
‫אין ספק שזה היום הגאה ביותר בחיינו.‬

1527
01:27:34,708 --> 01:27:37,375
‫בזכות מה שעשיתם,‬

1528
01:27:37,458 --> 01:27:41,291
‫השמיים הפכו לחלק מעולמו של האדם.‬

1529
01:27:42,208 --> 01:27:46,041
‫והעובדה שאתם מדברים איתנו מים השלווה,‬

1530
01:27:47,041 --> 01:27:53,041
‫מעוררת בנו השראה להכפיל את מאמצינו‬
‫להביא שלום ושלווה לעולם.‬

1531
01:27:53,125 --> 01:27:54,916
‫במשך רגע אחד יקר מפז‬

1532
01:27:56,000 --> 01:27:57,750
‫בכל היסטוריית האדם,‬

1533
01:27:58,250 --> 01:28:01,458
‫כל האנשים בעולם הזה נהיים כאחד.‬

1534
01:28:02,291 --> 01:28:04,708
‫כאחד בגאוותם במה שעשיתם,‬

1535
01:28:05,208 --> 01:28:10,041
‫וכאחד בתפילותינו שתחזרו בשלום לכדור הארץ.‬

1536
01:28:10,125 --> 01:28:11,916
‫אוקיי. לילה טוב.‬

1537
01:28:12,000 --> 01:28:13,000
‫לילה טוב, מותק.‬

1538
01:28:13,083 --> 01:28:14,625
‫תודה, אדוני הנשיא.‬

1539
01:28:14,708 --> 01:28:16,500
‫לילה טוב בנות.‬
‫-לילה טוב.‬

1540
01:28:16,583 --> 01:28:18,166
‫לילה טוב, מתוקות.‬

1541
01:28:20,083 --> 01:28:23,375
‫לילה טוב. נתראה בבוקר.‬
‫-…לא עומדות שם שימפנזות…‬

1542
01:28:23,458 --> 01:28:25,791
‫נראה לי שגם אני אלך לישון.‬
‫-בסדר.‬

1543
01:28:27,041 --> 01:28:27,916
‫סטיבן?‬
‫-היי.‬

1544
01:28:28,000 --> 01:28:29,291
‫איזה יום ראינו…‬

1545
01:28:29,375 --> 01:28:32,250
‫תן לו ללכת לישון.‬
‫-אני עייף.‬

1546
01:28:32,333 --> 01:28:33,958
‫…יום שכמותו לא ראה האדם מעולם.‬

1547
01:28:34,041 --> 01:28:37,000
‫יום שהתרחש ממש מול עינינו‬

1548
01:28:37,083 --> 01:28:39,833
‫הודות לנס שלשמחתנו הגיע‬

1549
01:28:39,916 --> 01:28:43,750
‫יחד עם חקר החלל של האדם – טלוויזיה.‬

1550
01:28:43,833 --> 01:28:49,666
‫ראינו את האנשים מגלים את הירח‬
‫בתמונות מרהיבות.‬

1551
01:28:49,750 --> 01:28:53,416
‫בהתחשב שהן הגיעו ממרחק של 400,000 ק"מ‬

1552
01:28:53,500 --> 01:28:54,958
‫על פני הירח,‬

1553
01:28:55,041 --> 01:28:59,000
‫האדם נחת שם,‬
‫והאדם לקח את צעדיו הראשונים שם.‬

1554
01:28:59,083 --> 01:29:01,666
‫אני תוהה, אריק סוורייד,‬

1555
01:29:01,750 --> 01:29:03,750
‫מה עוד אפשר להוסיף לזה.‬

1556
01:29:05,000 --> 01:29:07,125
‫איכשהו, הם מצאו שם יופי משונה‬

1557
01:29:07,208 --> 01:29:10,958
‫שהם כנראה לעולם לא יוכלו לתאר לנו.‬

1558
01:29:13,375 --> 01:29:17,541
‫זה גם אולי לא יופי‬
‫שניתן להעביר למתבוננים עתידיים.‬

1559
01:29:21,458 --> 01:29:26,208
‫ובכן, מזה אלפי שנים,‬
‫חלומו של האדם היה ללכת על הירח.‬

1560
01:29:26,791 --> 01:29:30,666
‫עכשיו, אחרי שראינו את זה קורה,‬
‫עם הידע שזה קרה,‬

1561
01:29:30,750 --> 01:29:32,625
‫זה עדיין נראה כמו חלום.‬

1562
01:29:32,708 --> 01:29:35,250
‫וכנראה שזה אכן חלום שהתגשם.‬

1563
01:29:50,666 --> 01:29:52,000
‫גרג.‬
‫-מה?‬

1564
01:29:52,083 --> 01:29:52,916
‫לך לישון.‬

1565
01:29:56,833 --> 01:29:57,666
‫לילה טוב.‬

1566
01:29:58,166 --> 01:29:59,166
‫לילה טוב.‬

1567
01:30:05,041 --> 01:30:06,000
‫וואו.‬

1568
01:30:06,666 --> 01:30:08,500
‫כל הכבוד. עשית את זה.‬

1569
01:30:08,583 --> 01:30:09,791
‫טוב, כולנו עשינו את זה.‬

1570
01:30:09,875 --> 01:30:12,125
‫יפה מצידך להגיד את זה.‬

1571
01:30:18,750 --> 01:30:21,041
‫סטן היה ער כשהוא עשה את הצעדים הראשונים?‬

1572
01:30:21,125 --> 01:30:24,500
‫אני לא יודעת. הם היו עייפים.‬
‫אסטרו וורלד התיש אותם.‬

1573
01:30:24,583 --> 01:30:26,791
‫אני רק רוצה שהוא יוכל לספר לנכדים שלו‬

1574
01:30:26,875 --> 01:30:28,875
‫שהוא ראה את הצעדים הראשונים על הירח.‬

1575
01:30:32,416 --> 01:30:34,458
‫טוב, אתה יודע איך הזיכרון עובד.‬

1576
01:30:35,041 --> 01:30:37,625
‫גם אם הוא ישן,‬
‫הוא יחשוב שהוא ראה את הכול.‬

1577
01:31:37,750 --> 01:31:41,750
‫- יותר מ-400,000 אנשים‬
‫עבדו על תוכנית החלל אפולו -‬

1578
01:31:43,416 --> 01:31:45,833
‫- יותר מ-600 מיליון איש מסביב לעולם -‬

1579
01:31:45,916 --> 01:31:48,041
‫- צפו בהליכה הראשונה על הירח בטלוויזיה -‬

1580
01:31:49,500 --> 01:31:55,500
‫- משנת 1969 ועד 1972,‬
‫שנים עשר אנשים (וילד אחד) הלכו על הירח -‬

1581
01:31:56,375 --> 01:31:58,125
‫- אף אחד לא חזר לשם… -‬

1582
01:31:58,208 --> 01:32:00,541
‫- בינתיים -‬

1583
01:37:19,958 --> 01:37:23,500
‫תרגום כתוביות: דניאל מוריס‬